ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 21: וישכב את בלהה פילגש אביו › פיסקה 13 (קעו ע"א)

עיכוב הנשים מלהיכנס למקדש - לא חטא כפשוטו

וישלח · וישכב את בלהה פילגש אביו · מאמר 21 · פיסקה 13 · דף קעו ע"א

לשון הזוהר

(אֶלָּא) חַס וְשָׁלוֹם דְּהֲווּ עָבְדוּ עֲבֵירָה דָא, כָּל שֶׁכֵּן בְּאַתְרָא קַדִּישָׁא הַהוּא, דְּלָא יְקוּמוּן כָּל יִשְׂרָאֵל וְיִקְטְלוּן לְהוֹן. אֶלָּא בְּגִין דְּהֲווּ מְעַכְּבֵי לוֹן לְאָעֳלָא לְמַקְדְּשָׁא, וּמָחָאן בִּידֵהוֹן דְּלָא לְאָעֳלָא לְמִצְלֵי צְלוֹתָא עַד דְּקוּרְבָּנַיָא אִתְעֲבִידוּ בְּגִין דְּאִינוּן לָא מַיְיתִין קָרְבָּנִין לְמֵיטַל חוּלָקָא מִנַּיְיהוּ, וּבְגִין כָּךְ מְעַכְּבִין לוֹן. וּבְגִין כָּךְ אִינוּן נָשִׁים הֲווּ בָּעָאן מִנַּיְיהוּ לְאַעֳלָא תַּמָּן. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳אֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים׳ (שמואל א ב, כב), דִּמְעַכְּבֵי לוֹן כִּדְקָאֲמָרָן.

תרגום

אֶלָּא? חַס וְחָלִילָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים עֲבֵרָה זוֹ, כָּל שֶׁכֵּן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם קָדוֹשׁ, שֶׁלֹּא יָקוּמוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְיַהַרְגוּ אוֹתָם. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מְעַכְּבִים אוֹתָן לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ וּמוֹחִים בִּידֵיהֶן שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה עַד שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת נַעֲשׂוּ, מִשּׁוּם שֶׁהֵן לֹא מְבִיאוֹת קָרְבָּנוֹת לִטֹּל חֵלֶק מֵהֶם, וּמִשּׁוּם כָּךְ מְעַכְּבִים אוֹתָן. וּמִשּׁוּם כָּךְ אוֹתָן נָשִׁים הָיוּ מְבַקְשׁוֹת מֵהֶם לְהִכָּנֵס לְשָׁם. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳אֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים׳ (שמואל א ב, כב) - שֶׁמְּעַכְּבִים אוֹתָן כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (אלא) חס ושלום דהוו עבדו עבירה דא, כל שכן באתרא קדישא ההוא, דלא יקומון כל ישראל ויקטלון להון. אלא בגין דהוו מעכבי לון לאעלא למקדשא, ומחאן בידהון דלא לאעלא למצלי צלותא עד דקורבניא אתעבידו בגין דאינון לא מייתין קרבנין למיטל חולקא מנייהו, ובגין כך מעכבין לון. ובגין כך אינון נשים הוו בעאן מנייהו לאעלא תמן. ועל דא כתיב ׳את אשר ישכבון את הנשים׳ (שמואל א ב, כב), דמעכבי לון כדקאמרן.

התרגום: אלא? חס וחלילה שהיו עושים עברה זו, כל שכן באותו מקום קדוש, שלא יקומו כל ישראל ויהרגו אותם. אלא משום שהיו מעכבים אותן להכנס למקדש ומוחים בידיהן שלא להכנס להתפלל תפלה עד שהקרבנות נעשו, משום שהן לא מביאות קרבנות לטל חלק מהם, ומשום כך מעכבים אותן. ומשום כך אותן נשים היו מבקשות מהם להכנס לשם. ועל זה כתוב ׳את אשר ישכבון את הנשים׳ (שמואל א ב, כב) - שמעכבים אותן כמו שאמרנו.

מן המפרשים

הסולם: אלא ח"ו דהוו וכו': ומשיב, אלא חס ושלום, שהיו עושים עבירה זו, ומכל שכן במקום הקדוש ההוא, שלא יקומו ישראל ויהרגו אותם. אלא משום שהיו מעכבים את הנשים מלהכנם למקדש, והיו מוחים בידיהן, שלא להכנס להתפלל תפלה מטרם שהקרבנות נעשו, כי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: