ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 21: וישכב את בלהה פילגש אביו › פיסקה 12 (קעו ע"א)

חטא בני עלי - לא כפשוטו אלא בעיכוב הקרבנות

וישלח · וישכב את בלהה פילגש אביו · מאמר 21 · פיסקה 12 · דף קעו ע"א

לשון הזוהר

רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבֻן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׳ (שמואל א ב, כב). וְכִי סַלְקָא דַעְתָּךְ דְּכֹהֲנֵי יהו"ה דְּיַעַבְדוּן עֲבִידְתָּא דָא. וְהָא מִקַּדְמַת דְּנָא אִתְּמָר וּפְרִישַׁת אוֹרַיְיתָא הַהוּא חוֹבָא דִלְהוֹן דִּכְתִיב, ׳כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת יהו"ה׳ (שמואל א ב, יז). וּכְתִיב ׳וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם כָּל אִישׁ זוֹבֵחַ זֶבַח וגו'׳ (שמואל א ב, יג). וּכְתִיב ׳גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִירוּן אֶת הַחֵלֶב וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזּוֹבֵחַ תְּנָה לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וגו'׳ (שמואל א ב, טו). וּכְתִיב ׳וְאָמַר לוֹ כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה׳ (שמואל א ב, טז). וְעַל דָּא ׳וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד וגו'׳ (שמואל א ב, יז). וְכָל דָּא לָא הֲווּ נָטְלִין אֶלָּא מֵאִינוּן חוּלָקִין דְּהֲווּ לְהוּ לְכַהֲנֵי לְמֵיכַל מִנֵּיהּ, וְעַל דְּהֲוָה קָלִיל קָרְבָּנָא בְּעֵינַיְיהוּ אִתְעֲנָשׁוּ. וְהָכָא אָמַר ׳אֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצּוֹבְאוֹת׳ (שמואל א ב, כב).

תרגום

רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׳ (שמואל א ב, כב) - וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁכֹּהֲנֵי יהו"ה יַעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה זֶה? וַהֲרֵי מִקֹּדֶם לְכָךְ נֶאֱמַר וּפֵרְשָׁה תוֹרָה אוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁלָּהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת יהו"ה׳ (שמואל א ב, יז). וְכָתוּב ׳וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת הָעָם כָּל אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וגו'׳ (שמואל א ב, יג). וְכָתוּב ׳גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וגו'׳ (שמואל א ב, טו). וְכָתוּב ׳וְאָמַר לֹא כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה׳ (שמואל א ב, טז). וְעַל זֶה ׳וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד וגו'׳ (שמואל א ב, יז). וְכָל זֶה לֹא הָיוּ נוֹטְלִים אֶלָּא מֵאוֹתָם חֲלָקִים שֶׁהָיוּ לַכֹּהֲנִים לֶאֱכֹל מֵהֶם, וְעַל שֶׁהָיָה הַקָּרְבָּן קַל בְּעֵינֵיהֶם נֶעֶנְשׁוּ. וְכָאן אָמַר ׳אֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת׳ (שמואל א ב, כב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי חייא פתח ואמר, ׳ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבן את הנשים הצבאות פתח אהל מועד׳ (שמואל א ב, כב). וכי סלקא דעתך דכהני יהו"ה דיעבדון עבידתא דא. והא מקדמת דנא אתמר ופרישת אורייתא ההוא חובא דלהון דכתיב, ׳כי נאצו האנשים את מנחת יהו"ה׳ (שמואל א ב, יז). וכתיב ׳ומשפט הכהנים מאת העם כל איש זובח זבח וגו'׳ (שמואל א ב, יג). וכתיב ׳גם בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזובח תנה לצלות לכהן וגו'׳ (שמואל א ב, טו). וכתיב ׳ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה׳ (שמואל א ב, טז). ועל דא ׳ותהי חטאת הנערים גדולה מאד וגו'׳ (שמואל א ב, יז). וכל דא לא הוו נטלין אלא מאינון חולקין דהוו להו לכהני למיכל מניה, ועל דהוה קליל קרבנא בעינייהו אתענשו. והכא אמר ׳את אשר ישכבון את הנשים הצובאות׳ (שמואל א ב, כב).

התרגום: רבי חייא פתח ואמר, ׳ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד׳ (שמואל א ב, כב) - וכי יעלה על דעתך שכהני יהו"ה יעשו מעשה זה? והרי מקדם לכך נאמר ופרשה תורה אותו החטא שלהם, שכתוב ׳כי נאצו האנשים את מנחת יהו"ה׳ (שמואל א ב, יז). וכתוב ׳ומשפט הכהנים את העם כל איש זבח זבח וגו'׳ (שמואל א ב, יג). וכתוב ׳גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן וגו'׳ (שמואל א ב, טו). וכתוב ׳ואמר לא כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה׳ (שמואל א ב, טז). ועל זה ׳ותהי חטאת הנערים גדולה מאד וגו'׳ (שמואל א ב, יז). וכל זה לא היו נוטלים אלא מאותם חלקים שהיו לכהנים לאכל מהם, ועל שהיה הקרבן קל בעיניהם נענשו. וכאן אמר ׳את אשר ישכבון את הנשים הצבאות׳ (שמואל א ב, כב).

מן המפרשים

אור החמה: וכי ס"ד וגו' והנה יש לדקדק למה שנתה התורה המציאות ותלה בהם מה שלא עשו ונתן מקום לבני אדם לטעות בצדיקים ההם במה שלא עשו וכן בראובן וכן בבני שמואל. וי"ל שלמדה תורה שהעבירה אין עניינה הפועל הגשמי עיקר אלא הפועל הרוחני עיקר דהיינו…

הסולם: ר' חייא פתח וכו': ר"ח פתח ואמר, ועלי זקן וגו' אשר ישכבון את הנשים וגו', ושואל, הכי יעלה על דעתך על כהני ה', שיעשו מעשה זה, והרי מקודם לכן נאמר, והתורה פרשת החטא שלהם, שכתוב, כי נאצו וגו' ואם לא לקחתי בחזקה. ועל זה אומר הכתוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: