׳איש תם יושב אהלים׳ - שלמות יעקב בשני משכנים עליונים
וישלח · ׳עם לבן גרתי ואחר עד עתה׳ - הכנעת יעקב לעשו והצלתו מכשפי לבן · מאמר 2 · פיסקה 21 · דף קסז ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר כְּתִיב בֵּיהּ בְּיַעֲקֹב ׳אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים, גְּבַר שְׁלִים׳ (בראשית כה, כז). בְּגִין דְּאִיהוּ יְתִיב בִּתְרֵין מִשְׁכָּנִין עִלָּאִין. וְאַשְׁלִים לְהַאי גִיסָא וּלְהַאי גִיסָא, וְאִיהוּ לָא אָמַר דְּאִסְתָּאַב בַּחֲרָשׁוֹי. אֲבָל עַל מַה דְּקָאֲמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּגִין דְּלִבּוֹי שְׁלִים עַל טִיבוּ וּקְשׁוֹט דְּעֲבִיד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּכָל עַלְמָא יָדְעֵי עוֹבָדוֹי דְלָבָן מַאן אִינוּן, וּמַאן יָכִיל לְאִשְׁתְּזָבָא (ס"א מניה, כל עשרין שנין דהויתי עמיה) מִקִּטְרוּגָא דִילֵיהּ דְּבָעֵי לְאוֹבָדָא לִי. (ס"א ואנא יתיבנא ועבדנא עמיה עשרין שנין) וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֵׁזְבַנִי מִנֵּיהּ. וְכֹלָּא הֲוָה בְּגִין דְּלָא יִסְתַּכַּל בֵּיהּ עֵשָׂו דְּאִתְקַיְּימוּ בֵּיהּ אִינוּן בִּרְכָאן, וְלָא יִנְטַר לֵיהּ דְּבָבוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יהו"ה וְגו'׳ (הושע יד, י), וּכְתִיב, ׳תָּמִים תִּהְיֶה עִם יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳ (דברים יח, יג):
תרגום
רַבִּי אַבָּא אָמַר, כָּתוּב בְּיַעֲקֹב ׳אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים׳ (שם כה) - גֶּבֶר שָׁלֵם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בִּשְׁנֵי מִשְׁכָּנִים עֶלְיוֹנִים, וְהִשְׁלִים לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה. וְהוּא לֹא אָמַר שֶׁנִּטְמָא בִּכְשָׁפָיו. אֲבָל עַל מַה שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִשּׁוּם שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם עַל טוֹב וֶאֱמֶת שֶׁעָשָׂה לוֹ הקב"ה, שֶׁכָּל הָעוֹלָם יוֹדְעִים מַעֲשֵׂי לָבָן מַה הֵם וּמִי יָכוֹל לְהִנָּצֵל (ס"א מִמֶּנּוּ, כָּל עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁהָיִיתִי עִמּוֹ) מִקִּטְרוּגוֹ, שֶׁרָצָה לְאַבֵּד אוֹתִי (ס"א וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי וְעָשִׂיתִי עִמּוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה) והקב"ה הִצִּילַנִי מִמֶּנּוּ. וְהַכֹּל הָיָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל בּוֹ עֵשָׂו שֶׁהִתְקַיְּמוּ בוֹ אוֹתָן בְּרָכוֹת וְלֹא יִשְׁמֹר לוֹ טִינָה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְגוֹ'׳ (הושע יד) - וְכָתוּב ׳תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ לֹהֶיךְ׳ (דברים יח, יג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא אמר כתיב ביה ביעקב ׳איש תם יושב אהלים, גבר שלים׳ (בראשית כה, כז). בגין דאיהו יתיב בתרין משכנין עלאין. ואשלים להאי גיסא ולהאי גיסא, ואיהו לא אמר דאסתאב בחרשוי. אבל על מה דקאמר רבי יהודה, בגין דלבוי שלים על טיבו וקשוט דעביד ליה קודשא בריך הוא. דכל עלמא ידעי עובדוי דלבן מאן אינון, ומאן יכיל לאשתזבא (ס"א מניה, כל עשרין שנין דהויתי עמיה) מקטרוגא דיליה דבעי לאובדא לי. (ס"א ואנא יתיבנא ועבדנא עמיה עשרין שנין) וקודשא בריך הוא שזבני מניה. וכלא הוה בגין דלא יסתכל ביה עשו דאתקיימו ביה אינון ברכאן, ולא ינטר ליה דבבו. ועל דא כתיב, ׳כי ישרים דרכי יהו"ה וגו'׳ (הושע יד, י), וכתיב, ׳תמים תהיה עם יהו"ה אלהיך׳ (דברים יח, יג):
התרגום: רבי אבא אמר, כתוב ביעקב ׳איש תם ישב אהלים׳ (שם כה) - גבר שלם, משום שהוא יושב בשני משכנים עליונים, והשלים לצד זה ולצד זה. והוא לא אמר שנטמא בכשפיו. אבל על מה שאמר רבי יהודה, משום שלבו שלם על טוב ואמת שעשה לו הקב"ה, שכל העולם יודעים מעשי לבן מה הם ומי יכול להנצל (ס"א ממנו, כל עשרים שנה שהייתי עמו) מקטרוגו, שרצה לאבד אותי (ס"א ואני ישבתי ועשיתי עמו עשרים שנה) והקב"ה הצילני ממנו. והכל היה כדי שלא יסתכל בו עשו שהתקימו בו אותן ברכות ולא ישמר לו טינה. ועל זה כתוב ׳כי ישרים דרכי ה' וגו'׳ (הושע יד) - וכתוב ׳תמים תהיה עם ה' א להיך׳ (דברים יח, יג).
מן המפרשים
מקדש מלך: בגין דאיהו יתיב בתרין משכנין עילאין שזעיר שהוא יעקב הוא בין ב' הה"ין מקבל מן ה' ראשונה ונותן לה' אחרונה. ואסתים להאי גיסא ולהאי גיסא שמכריע בין חסד וגבורה. ואיהו לא אמר וכו' . פי' שאין כוונת יעקב שנטמא ח"ו באותם הכשפים אלא למד…
אור החמה: ר' אבא אמר וגו' הנה לעיל כשפתח ר' יהודה לדרוש פסוק ויהי לי שור וגו' סייעו ר' אבא והשלים דבריו כנ"ל ע"ש ולכן גם עתה בא לסייע את ר' יהודה ואמר אמת הוא כי גם שפסוק ויהי לי שור וגו' הם על הקליפות אין בכך כלום לפי כי ביעקב כתיב…
אור יקר: [סימן ב] .וחמור צאן ועבד ושפחה כתות חרשיו, והצילני הב״ה מהכל,רעייתי. ולא היה אומר הוא דרך שבח אלא דרך צער בגין דלא יסתכל יוכו׳, ועשו. ידמה שהיה אומר לשבח עצמו, והיינו כי ישרים דרכי ה׳ וכו׳ ופושעים יכשלו בם, וכן עשו פושע יכשל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: