ברכות אביו שלא התקיימו ביעקב - כדי לפייס את עשו
וישלח · ׳עם לבן גרתי ואחר עד עתה׳ - הכנעת יעקב לעשו והצלתו מכשפי לבן · מאמר 2 · פיסקה 20 · דף קסז ע"ב
לשון הזוהר
אוּף הָכָא, ׳וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר׳, לוֹמַר לָא תְשַׁוֵּי לִבָּךְ וּרְעוּתָךְ לְהַהִיא בִּרְכָתָא דְּבָרִיךְ לִי אַבָּא דְּאִתְקְיַּים בִּי. הוּא בָּרִיךְ לִי ׳הֱוִה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ׳, בְּגִין כָּךְ עַבְדְּךָ יַעֲקֹב. לַאדֹנִי לְעֵשָׂו. הוּא בָּרִיךְ לִי בְּרוֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ. הָא לָא אִתְקְיַּים בִּי, דְלָא אוֹצַרְנָא לוֹן. אֶלָּא, ׳וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד׳, רָעֵי עָנָא בְּחַקְלָא. הוּא בָּרִיךְ לִי, ׳מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ׳. הָא לָא אִתְקְיַּים בִּי, בְּגִין דְּהָא ׳עִם לָבָן גַּרְתִּי׳, כְּגִיּוֹרָא. דְּלָא הֲוָה לִי בֵּיתָא חָדָא כָּל שֶׁכֵּן מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ. וְכָל דָּא בְּגִין דְּלָא יִסְתַּכַּל בֵּיהּ בְּיַעֲקֹב עַל אִינוּן בִּרְכָאן וִיקַטְרֵג עִמֵּיהּ.
תרגום
אַף כָּאן. ׳וַיְהִי לוֹ שׁוֹר וַחֲמֹר׳. לוֹמַר, אַל תָּשִׂים לִבְּךְ וּרְצוֹנְךְ לְאוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁבֵּרְכַנִי אַבָּא שֶׁהִתְקַיְּמָה בִּי. הוּא בֵּרַךְ אוֹתִי ׳הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךְ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךְ בְּנֵי אִמֶּךְ׳ (בראשית כז, כט) - מִשּׁוּם כָּךְ עַבְדְּךְ יַעֲקֹב לַאדֹנִי לְעֵשָׂו. הוּא בֵּרַךְ אוֹתִי בְּרֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ - הֲרֵי לֹא הִתְקַיֵּם בִּי, שֶׁלֹּא אָצַרְתִּי אוֹתָם, אֶלָּא ׳וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד׳ (בראשית לב, ו) - רוֹעֵה צֹאן בַּשָּׂדֶה. הוּא בֵּרַךְ אוֹתִי ׳מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ׳ (בראשית כז, כח) - הֲרֵי לֹא הִתְקַיֵּם בִּי, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי ׳עִם לָבָן גַּרְתִּי׳, כְּגֵר, שֶׁלֹּא הָיָה לִי בַּיִת אֶחָד, כָּל שֶׁכֵּן מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ. וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל בְּיַעֲקֹב עַל אוֹתָן בְּרָכוֹת וִיקַטְרֵג עִמּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אוף הכא, ׳ויהי לי שור וחמור׳, לומר לא תשוי לבך ורעותך לההיא ברכתא דבריך לי אבא דאתקיים בי. הוא בריך לי ׳הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך׳, בגין כך עבדך יעקב. לאדני לעשו. הוא בריך לי ברוב דגן ותירוש. הא לא אתקיים בי, דלא אוצרנא לון. אלא, ׳ויהי לי שור וחמור צאן ועבד׳, רעי ענא בחקלא. הוא בריך לי, ׳מטל השמים ומשמני הארץ׳. הא לא אתקיים בי, בגין דהא ׳עם לבן גרתי׳, כגיורא. דלא הוה לי ביתא חדא כל שכן משמני הארץ. וכל דא בגין דלא יסתכל ביה ביעקב על אינון ברכאן ויקטרג עמיה.
התרגום: אף כאן. ׳ויהי לו שור וחמר׳. לומר, אל תשים לבך ורצונך לאותה ברכה שברכני אבא שהתקימה בי. הוא ברך אותי ׳הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך׳ (בראשית כז, כט) - משום כך עבדך יעקב לאדני לעשו. הוא ברך אותי ברב דגן ותירוש - הרי לא התקים בי, שלא אצרתי אותם, אלא ׳ויהי לי שור וחמור צאן ועבד׳ (בראשית לב, ו) - רועה צאן בשדה. הוא ברך אותי ׳מטל השמים ומשמני הארץ׳ (בראשית כז, כח) - הרי לא התקים בי, משום שהרי ׳עם לבן גרתי׳, כגר, שלא היה לי בית אחד, כל שכן משמני הארץ. וכל זה כדי שלא יסתכל ביעקב על אותן ברכות ויקטרג עמו.
מן המפרשים
מקדש מלך: וכולא הוה פי' אלו ואלו דברי אמת בין מה שפירשתי אני בפ' ויהי לו שור וחמור בין מ"ש ר' יוסי דה"ק א"ל לא תשוי לבך לההיא ברכתא דאבא וכו' שלא נתקיים בי רוב דגן ותירוש אלא שור וחמור רעי עאנא:
מהרח"ו: א"כ אוף הכא ויהי לי שור וחמור הם דברים אמתיים, כי לבל יתקנא עשו על ברכותיו לזה אמר לא יקנא לבך בזה כי לא נתקיימו, כי לא היה לי רק שור וחמור וגו' שאינו מכלל הברכות. ואם נרצה להרחיב הביאור היה אפשר לומר כי הוא ממש דוגמת אנכי עשו…
הסולם: אוף הכי וכו': אף כאן שכתוב, ויהי לי שור וחמור , היינו לאמור לו: אל תשים לבך ורצונך לברכה ההיא שברכני אבי, לחשוב שנתקיימה בי, הוא ברך אותי, הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך , משום זה אומר לך, עבדך יעקב לאדני לעשו. הוא ברך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: