התלבטות - שבח או גנאי ליעקב לומר שנטמא בלבן
וישלח · ׳עם לבן גרתי ואחר עד עתה׳ - הכנעת יעקב לעשו והצלתו מכשפי לבן · מאמר 2 · פיסקה 19 · דף קסז ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, יָאוֹת הוּא לְיַעֲקֹב דְּהֲוָה קַדִּישָׁא לוֹמַר דְּאִסְתָּאַב בְּלָבָן וּבַחֲרָשׁוֹי, אוֹ שְׁבָחָא הוּא דִילֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי, אַף עַל גַּב דְּקָאֲמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֲנָא מְסַיֵּיעַ לָךְ. דְּהָא כְּתִיב, ׳אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכוֹרֶךָ׳ (בראשית כז, יט). וְכִי יָאוֹת הוּא לְצַדִּיקָא כְּיַעֲקֹב לְמִחְלַף שְׁמֵיהּ בִּשְׁמָא דִּמְסָאֲבָא, אֶלָּא אָנֹכִי, פָּסְקָא טַעְמָא. וְאָמַר אָנֹכִי מַאן דְּאֲנָא, אֲבָל עֵשָׂו בְּכוֹרֶךָ וְהָא אוּקְמוּהָ.
תרגום
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, נָאֶה הוּא לְיַעֲקֹב, שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ, לוֹמַר שֶׁנִּטְמָא בְּלָבָן וּבִכְשָׁפָיו, אוֹ שֶׁבַח הוּא שֶׁלּוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, אַף עַל גַּב שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה - אֲנִי מְסַיֵּעַ לְךְ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךְ׳ (בראשית כז, יט). וְכִי יָפֶה הוּא לְצַדִּיק כְּיַעֲקֹב לְהַחֲלִיף שְׁמוֹ בְּשֵׁם טֻמְאָה? אֶלָּא אָנֹכִי, פּוֹסֵק טַעַם, וְאוֹמֵר אָנֹכִי מִי שֶׁאֲנִי, אֲבָל עֵשָׂו בְּכֹרֶךְ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יצחק, יאות הוא ליעקב דהוה קדישא לומר דאסתאב בלבן ובחרשוי, או שבחא הוא דיליה. אמר ליה רבי יוסי, אף על גב דקאמר רבי יהודה, אנא מסייע לך. דהא כתיב, ׳אנכי עשו בכורך׳ (בראשית כז, יט). וכי יאות הוא לצדיקא כיעקב למחלף שמיה בשמא דמסאבא, אלא אנכי, פסקא טעמא. ואמר אנכי מאן דאנא, אבל עשו בכורך והא אוקמוה.
התרגום: אמר רבי יצחק, נאה הוא ליעקב, שהיה קדוש, לומר שנטמא בלבן ובכשפיו, או שבח הוא שלו? אמר לו רבי יוסי, אף על גב שאמר רבי יהודה - אני מסיע לך, שהרי כתוב ׳אנכי עשו בכרך׳ (בראשית כז, יט). וכי יפה הוא לצדיק כיעקב להחליף שמו בשם טמאה? אלא אנכי, פוסק טעם, ואומר אנכי מי שאני, אבל עשו בכרך, והרי פרשוה.
מן המפרשים
מקדש מלך: א"ר יצחק יאות הוא ליעקב וכו' מקשה על מ"ש לעיל שיעקב משתבח ואמר לעשו ויהי לי שור וחמור דהיינו שלמד הכשפים ואין זה אות לצדיק.
אור החמה: אמר ר' יצחק יאות הוא ליעקב דהוה קדישא וגו' . אפשר כי לעיל בדף שעברה דף קס"ו : ביאר ר' יהודה ענין ויהי לי שור וגו' כי הכוונה להפחיד את עשו ולו' לו דע כי עם לבן גרתי שהוא הקוסם הגדול שיש בכל העולם כנודע והנה למדתי ממנו כשפיו…
מהרח"ו: אמר ר' יצחק יאות הוא ליעקב דהוה קדישא וגו'. אפשר כי לעיל בדף שעברה דף קס"ו ע"ב ביאר ר' יהודה ענין ויהי לי שור וגו', כי הכוונה להפחיד את עשו ולומר לו דע כי עם לבן גרתי שהוא הקוסם הגדול שיש בכל העולם כנודע, והנה למדתי ממנו כשפיו…