ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 2: ׳עם לבן גרתי ואחר עד עתה׳ - הכנעת יעקב לעשו והצלתו מכשפי לבן › פיסקה 18 (קסז ע"ב)

הטמאים נקראים זה לזה - הכל הולך אחר מינו

וישלח · ׳עם לבן גרתי ואחר עד עתה׳ - הכנעת יעקב לעשו והצלתו מכשפי לבן · מאמר 2 · פיסקה 18 · דף קסז ע"ב

לשון הזוהר

מַאן דְּאִינוּן מְסָאֲבִין, מְסָאֲבוּ אִזְדַּמַּן לוֹן לְאִסְתָּאֲבָא עֲלֵיהּ. כְּתִיב, ׳טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ׳ (ויקרא יג, מו). וּמְסָאֲבָא לִמְסָאֲבָא קָרֵי דִּכְתִיב, (שם) ׳וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא, מַאן דְּאִיהוּ טָמֵא, לְטָמֵא יִקְרָא, כֹּלָא אָזִיל בָּתַר זִינֵיהּ׳.

תרגום

מִי שֶׁהֵם טְמֵאִים, טֻמְאָה מִזְדַּמֶּנֶת לָהֶם לְהִטָּמֵא עָלָיו. כָּתוּב ׳טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, וְטָמֵא לְטָמֵא קוֹרֵא׳ (ויקרא יג), שֶׁכָּתוּב - (שם) ׳וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא׳. מִי שֶׁהוּא טָמֵא לְטָמֵא יִקְרָא, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר מִינוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאן דאינון מסאבין, מסאבו אזדמן לון לאסתאבא עליה. כתיב, ׳טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו׳ (ויקרא יג, מו). ומסאבא למסאבא קרי דכתיב, (שם) ׳וטמא טמא יקרא, מאן דאיהו טמא, לטמא יקרא, כלא אזיל בתר זיניה׳.

התרגום: מי שהם טמאים, טמאה מזדמנת להם להטמא עליו. כתוב ׳טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, וטמא לטמא קורא׳ (ויקרא יג), שכתוב - (שם) ׳וטמא טמא יקרא׳. מי שהוא טמא לטמא יקרא, הכל הולך אחר מינו.

מן המפרשים

הסולם: מאן דאינון מסאבין וכו': אותם שהם טמאים, טומאה נועדה להם להטמא, עליהם כתוב, טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, דהיינו מחוץ לקדושה, והטמא קורא אל הטמא שכתוב, וטמא טמא יקרא. שפירושו, מי שהוא טמא קורא לטמא, כל דבר הולך אל מינו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: