ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 13: הסירו את אלהי הנכר › פיסקה 7 (קעג ע"ב)

׳מי שנעשה לו נס׳ - צריך להודות כמברך על לחם שאכל

וישלח · הסירו את אלהי הנכר · מאמר 13 · פיסקה 7 · דף קעג ע"ב

לשון הזוהר

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, מִכָּאן מַאן דְּיִתְעֲבִיד לֵיהּ נִסָּא, אִיהוּ בָּעֵי לְאוֹדָאָה. מַאן דְּאָכִיל נַהֲמָא בְּפָתוֹרָא, אִיהוּ בָּעֵי לְבָרְכָא, וְלָא אָחֳרָא דְּלָא אָכִיל מִידִי.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, מִכָּאן מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס, הוּא צָרִיךְ לְהוֹדוֹת. מִי שֶׁאוֹכֵל לֶחֶם בְּשֻׁלְחָן, הוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ, וְלֹא אַחֵר שֶׁלֹּא אָכַל דָּבָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר אמר, מכאן מאן דיתעביד ליה נסא, איהו בעי לאודאה. מאן דאכיל נהמא בפתורא, איהו בעי לברכא, ולא אחרא דלא אכיל מידי.

התרגום: רבי אלעזר אמר, מכאן מי שנעשה לו נס, הוא צריך להודות. מי שאוכל לחם בשלחן, הוא צריך לברך, ולא אחר שלא אכל דבר.

מן המפרשים

הסולם: רבי אלעזר אמר וכו': רא"א, מכאן נשמע, שמי שנעשה לו הנס הוא צריך להודות, מי שאכל לחם על השלחן הוא צריך לברך, ולא אחר שלא אכל מאומה. כי על כן אמר יעקב ואעשה שם מזבח ולא אמר ונעשה, כנ"ל.

נפש דוד: ואינון אתו לבתר לעלמא כו' מאן דאתעביד ליה נסא כו': מכאן משמע דבניו שנולדו אחר הנס לא יברכו, והוא היפוך סבר' הגמ"א שכ' דהנולדים קודם הנס לא יברכו עי"ש. ועיין מש"ש בחי' בס"ד בזה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר