ואעשה בלשון יחיד - יעקב לבדו תיקן ערבית ועבר הצרות
וישלח · הסירו את אלהי הנכר · מאמר 13 · פיסקה 6 · דף קעג ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב ׳וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וגו'׳ (בראשית לה, ג), אַכְלִיל בְּנוֹי בַּהֲדֵיהּ. וּלְבָתַר כְּתִיב ׳וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ׳ וְלָא כְּתִיב וְנַעֲשֶׂה. דְּאַפִּיק לוֹן מִכְּלָלָא דָא, מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּעֲלֵיהּ הֲוָה מִלָּה. יַעֲקֹב אַתְקִין תְּפִלַּת עַרְבִית, וַדַּאי. וְאִיהוּ עֲבַד מַדְבְּחָא וְעֲלֵיהּ הֲוָה מִלָּה, וּבְגִין דְּאִיהוּ עָבַר כָּל אִינוּן עָקְתִין מִן יוֹמָא דְעָרַק קַמֵּיהּ דְּאֲחוּהָ. דִּכְתִיב ׳וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי׳, וְאִינוּן אָתוּ לְבָתַר לְעַלְמָא. וְעַל דָּא לָא אָעִיל לוֹן בַּהֲדֵיהּ.
תרגום
בֹּא רְאֵה, בַּהַתְחָלָה כָּתוּב ׳וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וגו'׳ (בראשית לה, ג) - הִכְלִיל בָּנָיו עִמּוֹ. וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב ׳וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ׳ - וְלֹא כָּתוּב וְנַעֲשֶׂה, שֶׁהוֹצִיא אוֹתָם מִכְּלַל זֶה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁעָלָיו הָיָה הַדָּבָר. יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, וַדַּאי. וְהוּא עָשָׂה מִזְבֵּחַ וְעָלָיו הָיָה הַדָּבָר, וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא עָבַר כָּל אוֹתָן צָרוֹת מִיּוֹם שֶׁבָּרַח מִלִּפְנֵי אָחִיו, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי׳ - וְהֵם בָּאוּ אַחַר כָּךְ לָעוֹלָם, וְעַל זֶה לֹא הִכְנִיס אוֹתָם עִמּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, בקדמיתא כתיב ׳ונקומה ונעלה בית אל וגו'׳ (בראשית לה, ג), אכליל בנוי בהדיה. ולבתר כתיב ׳ואעשה שם מזבח׳ ולא כתיב ונעשה. דאפיק לון מכללא דא, מאי טעמא, בגין דעליה הוה מלה. יעקב אתקין תפלת ערבית, ודאי. ואיהו עבד מדבחא ועליה הוה מלה, ובגין דאיהו עבר כל אינון עקתין מן יומא דערק קמיה דאחוה. דכתיב ׳ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׳, ואינון אתו לבתר לעלמא. ועל דא לא אעיל לון בהדיה.
התרגום: בא ראה, בהתחלה כתוב ׳ונקומה ונעלה בית אל וגו'׳ (בראשית לה, ג) - הכליל בניו עמו. ואחר כך כתוב ׳ואעשה שם מזבח׳ - ולא כתוב ונעשה, שהוציא אותם מכלל זה. מה הטעם? משום שעליו היה הדבר. יעקב תקן תפלת ערבית, ודאי. והוא עשה מזבח ועליו היה הדבר, ומשום שהוא עבר כל אותן צרות מיום שברח מלפני אחיו, שכתוב ׳ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׳ - והם באו אחר כך לעולם, ועל זה לא הכניס אותם עמו.
מן המפרשים
אור החמה: בגין דעליה הוה מלה שהוא נדר הנדר אם יהיה וגו' והיה ה' לי לאלדי"ם אתחבר קב"ה בשכינתיה דהיינו תיקון תפלת ערבית והוא מדתו שאם הוא לא יתקן אין בידם לתקן והחיוב מוטל עליו כדמסיק והנה הכתוב אמר שני עניינים הא' ואעשה שם הב' ויהי עמדי…
הסולם: ת"ח בקדמיתא וכו': בוא וראה, בתחילה כתוב, ונקומה ונעלה בית אל, בלשון רבים, שהכליל בניו עמו ואחר כך כתוב, ואעשה שם מזבח, בלשון יחיד, ולא כתוב ונעשה. שהוציא אותם, מכלל זה. מהו הטעם, הוא, משום שעל עצמו בלבד היה הדבר, יעקב ודאי…
אור יקר: דעליה הוה מלה, שהוא נדר הנדר אם יהיה וכו׳ והיה ה׳ לי לאלהים אחבר קב״ה בשכינתיה, דהיינו תיקון תפלת ערבית והוא מדתו, שאם הוא. לא יתקן אין בידם לתקן והחיוב מוטל עליו כדמסיק, והנה הכתוב אמר שני עניינים הא׳ ואעשה שם, הב׳ ויהי עמדי,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: