ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 13: הסירו את אלהי הנכר › פיסקה 2 (קעג ע"א)

עטרת מלכם על ראש דוד - מדוע נקרא שקוץ מיוחד

וישלח · הסירו את אלהי הנכר · מאמר 13 · פיסקה 2 · דף קעג ע"א

לשון הזוהר

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי חִזְקִיָּה הֲווּ אָזְלֵי בְּאָרְחָא, אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה לְרַבִּי יְהוּדָה, מַאי דִכְתִיב, ׳וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד׳ (שמואל ב יב, ל). וְתָנִינָן, שִׁקּוּץ ׳בְּנֵי עַמּוֹן׳ (מלכים א יא, ז) מִלְכֹּם שְׁמֵיהּ. וְדָא הוּא ׳עֲטֶרֶת מַלְכָּם׳. מַאי טַעֲמָא ׳וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד׳. וּמַאי טַעְמָא כְּתִיב שִׁקּוּץ. דְּהָא בִּשְׁאָר טַעֲוָון עַמְּמַיָא עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב אֱלֹהֵי הָעַמִּים, אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֵל נֵכָר, אֵל אַחֵר, וּבְהַאי אָמַר שִׁקּוּץ חַד.

תרגום

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי חִזְקִיָּה הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה לְרַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד׳ (שמואל ב יב, ל). וְשָׁנִינוּ, שִׁקּוּץ ׳בְּנֵי עַמּוֹן׳ (מלכים א יא, ז) מִלְכֹּם שְׁמוֹ. וְזֶהוּ ׳עֲטֶרֶת מַלְכָּם׳. מָה הַטַּעַם ׳וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד׳. וּמָה הַטַּעַם כָּתוּב שִׁקּוּץ. שֶׁהֲרֵי בִּשְׁאָר אֱלֹהֵי הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כָּתוּב אֱלֹהֵי הָעַמִּים, אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֵל נֵכָר, אֵל אַחֵר, וּבָזֶה אָמַר שִׁקּוּץ אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יהודה ורבי חזקיה הוו אזלי בארחא, אמר רבי חזקיה לרבי יהודה, מאי דכתיב, ׳ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד׳ (שמואל ב יב, ל). ותנינן, שקוץ ׳בני עמון׳ (מלכים א יא, ז) מלכם שמיה. ודא הוא ׳עטרת מלכם׳. מאי טעמא ׳ותהי על ראש דוד׳. ומאי טעמא כתיב שקוץ. דהא בשאר טעוון עממיא עובדי עבודה זרה כתיב אלהי העמים, אלהים אחרים, אל נכר, אל אחר, ובהאי אמר שקוץ חד.

התרגום: רבי יהודה ורבי חזקיה היו הולכים בדרך. אמר רבי חזקיה לרבי יהודה, מה זה שכתוב ׳ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד׳ (שמואל ב יב, ל). ושנינו, שקוץ ׳בני עמון׳ (מלכים א יא, ז) מלכם שמו. וזהו ׳עטרת מלכם׳. מה הטעם ׳ותהי על ראש דוד׳. ומה הטעם כתוב שקוץ. שהרי בשאר אלהי העמים עובדי עבודה זרה כתוב אלהי העמים, אלהים אחרים, אל נכר, אל אחר, ובזה אמר שקוץ אחד.

מן המפרשים

כתם פז: רבי יהודה ורבי חזקיה הוו אזלי בארחא וכו' יביא הלכה למעשה על ענין איסור הע"ז ויאמר ששאל רבי חזקיה לרבי יהודה שני שאלות בענין דוד כשלכד את רבת בני עמון ולקח את עטרת מלכם מעל ראשו וכו' ותהי על ראש דוד איך ישים דוד ע"ז על ראשו…

מקדש מלך: ודא הוא עטרת מלכם פי' עטרה שהיה מצוייר בה מלכם שהיה ע"ז של בני עמון והיתה אותה עטרת בראש מלך עמון ולקחה דוד מעל ראשו ולכך מקשה מ"ע ותהי על ראש דוד: עטרת מלכם דאיהו מלכם פי' כיון שחקוק עליה ע"ז שהיא מלכם כאלו העטרה היא מלכם…

אור החמה: רבי יהודה ור' חזקיה הוו אזלי וכו' הפסיק בין ר' יהודה אמר טעוון הוו וכו' ובין ר' יצחק אמר הסירו וגו' ואמר ר' יהודה ור' חזקיה הוו אזלי באורחא וכו' דהיל"ל אחר כך אחר גמר מחלוקת שהיה ביניהם אלא כיוון להחזיק תירוצו שאמר כי להיות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: