שלטון עשו באותו לילה - חיסרון מאורות והלבנה המתכסה מהשמש
וישלח · ׳וישלח יעקב מלאכים׳ - ענין מלאכי השמירה, ומחנות השכינה · מאמר 1 · פיסקה 12 · דף קסו ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, הָא אִתְּמָר, הַהוּא לֵילְיָא שׁוּלְטָנוּתָא דְסִטְרָא דְעֵשָׂו הֲוָה. בְּהַהִיא שַׁעְתָּא דְּהָא כְּתִיב ׳יְהִי מְאֹרֹת׳ (בראשית א, יד) חָסֵר, וּבְגִין כָּךְ ׳וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ׳, דְּאִשְׁתָּאַר יַעֲקֹב דְאִיהוּ שִׁמְשָׁא בִּלְחוֹדוֹי, דְּאִתְכַּסְיָא סִיהֲרָא מִן שִׁמְשָׁא. וְאַף עַל גַּב דִּנְטִירוּ (ס"א ועם כל דא נטירו) דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְעֲדֵי מִנֵּיהּ מִכֹּל וָכֹל, וְעַל דָּא ׳לא יָכוֹל לוֹ׳, דִּכְתִיב ׳וַיַּרְא כִּי לא יָכוֹל לוֹ׳.
תרגום
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, הֲרֵי נִתְבָּאֵר אוֹתוֹ לַיְלָה שִׁלְטוֹן שֶׁל צַד שֶׁל עֵשָׂו הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳יְהִי מְאֹרֹת׳ (בראשית א, יד) חָסֵר, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ׳, שֶׁנִּשְׁאַר יַעֲקֹב, שֶׁהוּא שֶׁמֶשׁ לְבַדּוֹ, שֶׁהִתְכַּסְּתָה הַלְּבָנָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ. וְאַף עַל גַּב שֶׁשְּׁמִירַת (וְעִם כָּל זֶה הַשְּׁמִירָה שֶׁל) הקב"ה לֹא זָזָה מִמֶּנּוּ מִכֹּל וָכֹל, וְעַל זֶה ׳לֹא יָכֹל לוֹ׳ (בראשית לב, כו) - שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אלעזר אמר, הא אתמר, ההוא ליליא שולטנותא דסטרא דעשו הוה. בההיא שעתא דהא כתיב ׳יהי מארת׳ (בראשית א, יד) חסר, ובגין כך ׳ויותר יעקב לבדו׳, דאשתאר יעקב דאיהו שמשא בלחודוי, דאתכסיא סיהרא מן שמשא. ואף על גב דנטירו (ס"א ועם כל דא נטירו) דקודשא בריך הוא לא אתעדי מניה מכל וכל, ועל דא ׳לא יכול לו׳, דכתיב ׳וירא כי לא יכול לו׳.
התרגום: רבי אלעזר אמר, הרי נתבאר אותו לילה שלטון של צד של עשו היה באותה שעה, שהרי כתוב ׳יהי מארת׳ (בראשית א, יד) חסר, ומשום כך ׳ויותר יעקב לבדו׳, שנשאר יעקב, שהוא שמש לבדו, שהתכסתה הלבנה מן השמש. ואף על גב ששמירת (ועם כל זה השמירה של) הקב"ה לא זזה ממנו מכל וכל, ועל זה ׳לא יכל לו׳ (בראשית לב, כו) - שכתוב ׳וירא כי לא יכל לו׳.
מן המפרשים
אור החמה: ובג"כ ויותר יעקב לבדו דאשתאר בלחודוי וגו' שמדת הת"ת מתחלשת דמלכא איהו כדפי' פ' ויקרא ולכך החיצוני מדרך חסרון הלבנה משפיע הדין למעלה ונכנס ולכך יחשוב לשלוט ביעקב למטה ועכ"ד נטירו וגו' מפני שאין החיצוני שולט בת"ת שאינו יונק מקו…
רמ"א: דאתכסיא סיהרא מן שמשא ואע"ג דנטירו (ס״א ועכ"ד דאתכסיא סיהרא מן שמשא ואע"ג דנטירו (ס״א ועכ"ד נטירו) דקב"ה לא אתעדי מניה מכל וכל וע"ד לא יכול לו דכתיב וירא כי לא יכול לו אסתכל לימינא וחמא לאברהם אסתכל לשמאלא וחמא ליצחק
הסולם: רבי אלעזר וכו': רא"א, למדנו, הלילה ההוא, היה שליטתו של צד עשו, דהיינו שמאל בלי ימין, באותה שעה, שכתוב, יהי מארת חסר ו' שהוא ליל רביעי, שלא יכול להאיר, מפאת היות מבלי חסדים, (כנ"ל ב"א דף ק"ז ד"ה לא אתיישב עש"ה) ומשום זה, ויותר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: