עליית השבטים לירושלים - קיום העולם התחתון ועדות לעליון
וישב · ׳שמחתי באמרים לי בית ה' נלך׳ - תקוות ישראל לבניין הבית ואיחוד ירושלים · מאמר 9 · פיסקה 4 · דף קפג ע"ב
לשון הזוהר
וְאִתְּמָר. ׳שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים׳ - אִלֵּין אִינוּן קִיּוּמָא דְעַלְמָא וְתִקּוּנָא דְעַלְמָא תַּתָּאָה, וְלָא תֵימָא דְּעַלְמָא תַּתָּאָה בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא אֲפִילּוּ דְּעַלְמָא עִלָּאָה. דִּכְתִיב ׳שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל׳, לְיִשְׂרָאֵל דַּיְיקָא. בְּגִין דְּאִינוּן קִיּוּמָא לְתַתָּא, סַהֲדוּתָא אִינוּן לְעֵילָא. וְכֹלָּא ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם יהו"ה׳, לְאוֹדָאָה שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכָל סִטְרִין, דִּכְתִיב ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם יהו"ה׳:
תרגום
וְנֶאֱמַר ׳שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים׳ (תהלים קכב, ד), אֵלּוּ הֵם קִיּוּם שֶׁל הָעוֹלָם וְהַתִּקּוּן שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. וְאַל תֹּאמַר שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לְבַדּוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל׳ - דַּוְקָא לְיִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם הַקִּיּוּם לְמַטָּה, עֵדוּת הֵם לְמַעְלָה, וְהַכֹּל - ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה'׳ - ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם׳ הקב"ה לְכָל הַצְּדָדִים, שֶׁכָּתוּב ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה'׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואתמר. ׳ששם עלו שבטים׳ - אלין אינון קיומא דעלמא ותקונא דעלמא תתאה, ולא תימא דעלמא תתאה בלחודוי, אלא אפילו דעלמא עלאה. דכתיב ׳שבטי יה עדות לישראל׳, לישראל דייקא. בגין דאינון קיומא לתתא, סהדותא אינון לעילא. וכלא ׳להודות לשם יהו"ה׳, לאודאה שמיה דקודשא בריך הוא לכל סטרין, דכתיב ׳להודות לשם יהו"ה׳:
התרגום: ונאמר ׳ששם עלו שבטים׳ (תהלים קכב, ד), אלו הם קיום של העולם והתקון של העולם התחתון. ואל תאמר של העולם התחתון לבדו, אלא אפלו של העולם העליון, שכתוב ׳שבטי יה עדות לישראל׳ - דוקא לישראל, משום שהם הקיום למטה, עדות הם למעלה, והכל - ׳להודות לשם ה'׳ - ׳להודות לשם׳ הקב"ה לכל הצדדים, שכתוב ׳להודות לשם ה'׳.
מן המפרשים
כתם פז: ששם עלו שבטים אלין אינון קיומא דעלמא וכו' אל זה היתה הכוונה להגיד בשבח השבטים אחי יוסף שלא זזה השכינה מחברת' ושכלם היו צדיקים וחסידים קיומא דכל עלמא קיומא אינון לעילא ותתא כי הם דוגמא עליונה כמו שנתבאר זה בכמה מקומות:
מקדש מלך: דאינון קיומא לתתא סהדותא וכו' פי' הם תחת המ' והם קיום העולם והם ג"כ רומזים לי"ב גבולי אלכסון שבזעיר שכשאנו רואים י"ב למטה אנו יודעים ומעידים שיש י"ב ג"כ בזעיר. וז"ש סהדותא אינון לעילא :
רמ"א: אלא אפילו דעלמא עילאה אלא אפילו דעלמא עילאה. עיין לקמן דף קכ"ח ע"ב וע"ג (רמ: -רמא.) +[בענין תיקון עלמי עלאה ותתאה ע"י השבטים]=:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: