׳שמחתי באמרים לי בית ה' נלך׳
תקוות ישראל לבניין הבית ואיחוד ירושלים
ציפיית ישראל לבניין הבית ביד שלמה - ואז נעלה ונקריב
פָּתַח וְאָמַר, ׳שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יהו"ה נֵלֵךְ׳ (תהילים קכב, א) - אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ, שֶׁדָּוִד הָיָה עִם לִבּוֹ לִבְנוֹת הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יהו"ה וְגוֹ'׳ (מלכים א ח, יז). וְאַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? ׳רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם בִּנְךְ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךְ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי׳. וְכָל יִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹדְעִים אֶת זֶה, וְהָיוּ אוֹמְרִים מָתַי יָמוּת דָּוִד וְיָקוּם שְׁלֹמֹה בְּנוֹ וְיִבְנֶה אֶת הַבַּיִת. וְאָז ׳עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם׳, אָז נַעֲלֶה וְנַקְרִיב שָׁם קָרְבָּנוֹת.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית יהו"ה נִלֵךְ׳ (תהילים קכב, א). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, דְּדָוִד ׳הֲוָה עִם׳ לִבֵּיהּ לְמִבְנֵי בֵּיתָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יהו"ה וְגו'׳ (מלכים א ח, יז). וּלְבָתַר מַה כְּתִיב ׳רַק אַתָּה לא תִבְנֶה הַבַּיִת כִּי אִם בִּנְךָ הַיּוֹצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי׳. וְכָל יִשְׂרָאֵל הֲווּ יָדְעֵי דָא, וְהֲווּ אָמְרוּ אֵימָתַי יָמוּת דָּוִד וְיָקוּם שְׁלֹמֹה בְּרֵיהּ וְיִבְנֶה בֵּיתָא. וּכְדֵין ׳עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ׳ יְרוּשָׁלַיִם, כְּדֵין נִיסַק וְנַקְרִיב תַּמָּן קָרְבָּנִין.
שמחת דוד בהשלמת בנו את המצוה - פתיחתו בשבח ירושלים
וְעִם כָּל זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים מָתַי יָמוּת הַזָּקֵן הַזֶּה, אֲזַי שָׂמַחְתִּי וְשִׂמְחָה הָיְתָה לִי בִּשְׁבִיל בְּנִי, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁבְּנִי יָקוּם תַּחְתַּי לִגְמֹר אֶת הַמִּצְוָה לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת. אָז הִתְחִיל לְשַׁבֵּחַ אוֹתָהּ וְאָמַר, ׳יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו׳.
בלשון הזוהר
וְעִם כָּל דָּא, אַף עַל גַּב דְּהֲווּ אָמְרוּ אֵימָתַי יָמוּת סָבָא דָא, כְּדֵין שָׂמַחְתִּי. וְחֶדְוָה הֲוָה לִי בְּגִין בְּרִי, דְּהֲווּ אָמְרֵי דִבְרִי יָקוּם תְּחוֹתִי לְמִגְמַר פִּקוּדָא לְמִבְנִי בֵיתָא. כְּדֵין שָׁרֵי וְשַׁבַּח לָהּ וְאָמַר, ׳יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּו׳.
ירושלים למטה כנגד ירושלים למעלה - התחברות האם והבת
שָׁנִינוּ, עָשָׂה הקב"ה יְרוּשָׁלַיִם לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וְזוֹ מְתֻקֶּנֶת (זוֹ) כְּנֶגֶד זוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳מָכוֹן לְשִׁבְתְּךְ פָּעַלְתָּ יהו"ה׳ (שמות טו, יז). ׳הַבְּנוּיָה׳, שֶׁעָתִיד הקב"ה לְהוֹרִיד אֶת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה כָּרָאוּי, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳הַבְּנוּיָה׳. ׳שֶׁחֻבְּרָהּ׳ לָּהּ יַחְדָּו, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ ׳שֶׁחֻבְּרָה׳? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת שֶׁחִבְּרוּ! אֶלָּא שֶׁהִתְחַבְּרָה הָאֵם עִם הַבַּת וְנִהְיוּ יַחַד, וּבֵאֲרוּהוּ.
בלשון הזוהר
תְּנַן עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְרוּשָׁלַיִם לְתַתָּא כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא, וְדָא מִתְתַּקְּנָא (דא) לָקֳבֵל דָּא דִּכְתִיב, ׳מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יהו"ה׳ (שמות טו, יז). ׳הַבְּנוּיָה׳, דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַחֲתָא לָהּ יְרוּשָׁלַיִם דִּלְעֵילָא כְּדְקָא יָאוֹת, וּבְגִין כָּךְ ׳הַבְּנוּיָה׳. ׳שֶׁחֻבְּרָה׳ לָהּ יַחְדָּו, וְהָא אוּקְמוּהָ ׳שֶׁחֻבְּרָה׳ שֶׁחִבְּרוּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא דְּאִתְחַבָּרַת אִמָּא בִּבְרַתָּא וְהֲווּ כְּחֲדָא וְאוּקְמוּהָ.
עליית השבטים לירושלים - קיום העולם התחתון ועדות לעליון
וְנֶאֱמַר ׳שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים׳ (תהלים קכב, ד), אֵלּוּ הֵם קִיּוּם שֶׁל הָעוֹלָם וְהַתִּקּוּן שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, וְאַל תֹּאמַר שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לְבַדּוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. שֶׁכָּתוּב ׳שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל׳ - דַּוְקָא לְיִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם הַקִּיּוּם לְמַטָּה, עֵדוּת הֵם לְמַעְלָה. וְהַכֹּל ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם יהו"ה׳ - ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם׳ הקב"ה לְכָל הַצְּדָדִים, שֶׁכָּתוּב ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם יהו"ה׳.
בלשון הזוהר
וְאִתְּמָר. ׳שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים׳ (תהלים קכב, ד) - אִלֵּין אִינוּן קִיּוּמָא דְעַלְמָא וְתִקּוּנָא דְעַלְמָא תַּתָּאָה, וְלָא תֵימָא דְּעַלְמָא תַּתָּאָה בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא אֲפִילּוּ דְּעַלְמָא עִלָּאָה. דִּכְתִיב ׳שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל׳, לְיִשְׂרָאֵל דַּיְיקָא. בְּגִין דְּאִינוּן קִיּוּמָא לְתַתָּא, סַהֲדוּתָא אִינוּן לְעֵילָא. וְכֹלָּא ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם יהו"ה׳, לְאוֹדָאָה שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכָל סִטְרִין, דִּכְתִיב ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם יהו"ה׳:
׳וימצאהו איש והנה תעה בשדה׳
יוסף יורד למצרים בהשגחת הקב"ה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.