ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 9: ׳שמחתי באמרים לי בית ה' נלך׳ - תקוות ישראל לבניין הבית ואיחוד ירושלים › פיסקה 1 (קפג ע"ב)

ציפיית ישראל לבניין הבית ביד שלמה - ואז נעלה ונקריב

וישב · ׳שמחתי באמרים לי בית ה' נלך׳ - תקוות ישראל לבניין הבית ואיחוד ירושלים · מאמר 9 · פיסקה 1 · דף קפג ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית יהו"ה נִלֵךְ׳ (תהילים קכב, א). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, דְּדָוִד ׳הֲוָה עִם׳ לִבֵּיהּ לְמִבְנֵי בֵּיתָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יהו"ה וְגו'׳ (מלכים א ח, יז). וּלְבָתַר מַה כְּתִיב ׳רַק אַתָּה לא תִבְנֶה הַבַּיִת כִּי אִם בִּנְךָ הַיּוֹצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי׳. ׳וְכָל יִשְׂרָאֵל׳ הֲווּ יָדְעֵי דָא, וְהֲווּ אָמְרוּ אֵימָתַי יָמוּת דָּוִד וְיָקוּם שְׁלֹמֹה בְּרֵיהּ וְיִבְנֶה בֵּיתָא. וּכְדֵין ׳עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ׳ יְרוּשָׁלַיִם, כְּדֵין נִיסַק וְנַקְרִיב תַּמָּן קָרְבָּנִין.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, (שם) ׳שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ׳ - אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ, שֶׁדָּוִד הָיָה עִם לִבּוֹ לִבְנוֹת הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' וְגוֹ'׳ (מלכים א ח). וְאַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? ׳רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם בִּנְךְ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךְ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי׳ - וְכָל יִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹדְעִים אֶת זֶה, וְהָיוּ אוֹמְרִים מָתַי יָמוּת דָּוִד וְיָקוּם שְׁלֹמֹה בְּנוֹ וְיִבְנֶה אֶת הַבַּיִת, וְאָז ׳עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ׳ - יְרוּשָׁ לם, אָז נַעֲלֶה וְנַקְרִיב שָׁם קָרְבָּנוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳שמחתי באומרים לי בית יהו"ה נלך׳ (תהילים קכב, א). האי קרא אוקמוה, דדוד ׳הוה עם׳ לביה למבני ביתא. כמה דאת אמר, ׳ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהו"ה וגו'׳ (מלכים א ח, יז). ולבתר מה כתיב ׳רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי׳. ׳וכל ישראל׳ הוו ידעי דא, והוו אמרו אימתי ימות דוד ויקום שלמה בריה ויבנה ביתא. וכדין ׳עומדות היו רגלינו בשעריך׳ ירושלים, כדין ניסק ונקריב תמן קרבנין.

התרגום: פתח ואמר, (שם) ׳שמחתי באמרים לי בית ה' נלך׳ - את הפסוק הזה בארוהו, שדוד היה עם לבו לבנות הבית, כמו שנאמר ׳ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם ה' וגו'׳ (מלכים א ח). ואחר כך מה כתוב? ׳רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך היצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי׳ - וכל ישראל היו יודעים את זה, והיו אומרים מתי ימות דוד ויקום שלמה בנו ויבנה את הבית, ואז ׳עמדות היו רגלינו בשעריך׳ - ירוש לם, אז נעלה ונקריב שם קרבנות.

מן המפרשים

אור החמה: פתח ואמ' שמחתי באומרים לי וגו'. וכדין עומדות היו רגלינו כלומר כשבבית ה' נלך כבר עומדות היו רגלינו בשעריך שא"א לילך בבית ה' אם לא עמדו בשערי ירושלם ואגב אורחין אתא לאשמועינן דקרא דעומדות היו רגלינו הם דברי דוד שהיו אומרים ישראל…

הסולם: פתח ואמר, שמחתי וגו': מקרא זה בארוהו, שדוד היה עם לבבו לבנות הבית, כמש"א, ויהי עם לבב דוד וגו' ואחר כך מה כתוב, רק אתה לא תבנה הבית וגו', וכל ישראל היו יודעים את זה, והיו אומרים, מתי ימות דוד, ויקום שלמה בנו, ויבנה הבית, ואז,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: