ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 5: ׳הנה ישכיל עבדי׳ - סוד הלבנה ותחיית המתים במשל העבד, וייחוד יעקב ויוסף › פיסקה 7 (קפא ע"ב)

שבעת האורות העליונים - קדימת תחיית מתי ארץ ישראל

וישב · ׳הנה ישכיל עבדי׳ - סוד הלבנה ותחיית המתים במשל העבד, וייחוד יעקב ויוסף · מאמר 5 · פיסקה 7 · דף קפא ע"ב

לשון הזוהר

׳וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהו"ה אֱלהֵי הַשָּׁמַיִם׳. וְאַשְׁבִּיעֲךָ, מַאי וְאַשְׁבִּיעֲךָ. לְאִתְלַבְּשָׁא בְּרָזָא דִּשְׁבַע נְהוֹרִין עִלָּאִין דְּאִינוּן רָזָא דִשְׁלִימוּ עִלָּאָה. ׳אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה׳ - דָּא הוּא גוּפָא דִּתְחוֹת עַפְרָא דְּאִית לֵיהּ קִיּוּמָא לַאֲקָמָא מֵעַפְרָא. דְּכָל אִינוּן דְּאִתְקְבָרוּ בָהּ וְזָכוּ לְאִתְקְבָרָא בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן יִתְעָרוּן בְּקַדְמִיתָא, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא. דִּכְתִיב, ׳יִחְיוּ מֵתֶיךָ׳ (ישעיהו כו, יט), בְּקַדְמִיתָא אִלֵּין מֵתִין דְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. ׳נְבֵלָתִי יְקוּמוּן׳, אִינוּן מֵתִין דִּשְׁאָר אַרְעָאן. וְעַל דָּא לְאִינוּן גּוּפֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דְּאִתְקְבָרוּ תַּמָּן, וְלָא לְגוּפֵי דִּשְׁאָר עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָּרָה דְּאִסְתָּאֲבָא אַרְעָא מִינַיְיהוּ.

תרגום

׳וְאַשְׁבִּיעָךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם׳. וְאַשְׁבִּיעֲךְ - מַה זֶה וְאַשְׁבִּיעֲךְ? לְהִתְלַבֵּשׁ בְּסוֹד שֶׁל שִׁבְעָה אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם סוֹד הַשְּׁלֵמוּת הָעֶלְיוֹנָה. ׳אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה׳ - זֶהוּ הַגּוּף שֶׁתַּחַת הֶעָפָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִיּוּם לְהָקִים מֵהֶעָפָר, שֶׁכּל אוֹתָם שֶׁנִּקְבְּרוּ בָהּ וְזָכוּ לְהִקָּבֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵם יִתְעוֹרְרוּ בָּרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳יִחְיוּ מֵתֶיךְ׳ (ישעיה כו, יט), בָּרִאשׁוֹנָה - אֵלּוּ הַמֵּתִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. ׳נְבֵלָתִי יְקוּמוּן׳ - אוֹתָם הַמֵּתִים שֶׁל שְׁאָר הָאֲרָצוֹת. וְעַל זֶה לְאוֹתָם גּוּפִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְבְּרוּ שָׁם, וְלֹא לְגוּפוֹת שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָאָרֶץ נִטְמְאָה מֵהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ואשביעך ביהו"ה אלהי השמים׳. ואשביעך, מאי ואשביעך. לאתלבשא ברזא דשבע נהורין עלאין דאינון רזא דשלימו עלאה. ׳אשר לא תקח אשה׳ - דא הוא גופא דתחות עפרא דאית ליה קיומא לאקמא מעפרא. דכל אינון דאתקברו בה וזכו לאתקברא בארעא דישראל אינון יתערון בקדמיתא, כמה דאוקימנא. דכתיב, ׳יחיו מתיך׳ (ישעיהו כו, יט), בקדמיתא אלין מתין דארעא דישראל. ׳נבלתי יקומון׳, אינון מתין דשאר ארעאן. ועל דא לאינון גופיהון דישראל דאתקברו תמן, ולא לגופי דשאר עמין עובדי עבודה זרה דאסתאבא ארעא מינייהו.

התרגום: ׳ואשביעך בה' אלהי השמים׳. ואשביעך - מה זה ואשביעך? להתלבש בסוד של שבעה אורות עליונים, שהם סוד השלמות העליונה. ׳אשר לא תקח אשה׳ - זהו הגוף שתחת העפר שיש לו קיום להקים מהעפר, שכל אותם שנקברו בה וזכו להקבר בארץ ישראל, הם יתעוררו בראשונה, כמו שבארנו, שכתוב ׳יחיו מתיך׳ (ישעיה כו, יט), בראשונה - אלו המתים של ארץ ישראל. ׳נבלתי יקומון׳ - אותם המתים של שאר הארצות. ועל זה לאותם גופים של ישראל שנקברו שם, ולא לגופות שאר העמים עובדי עבודה זרה שהארץ נטמאה מהם.

מן המפרשים

אור החמה: ברזא דשבע נהורין עלאין שבע ספירות שהם שש קצוות. בה' אלהי השמים ת"ת ומ' אלהי הארץ דאינון רזא דשלימו עלאה כל מקום שאלו שם ג' ספירות עליונות שם דהיינו ה' כתר אלהי חכמה בשמים ואלהי בינה בארץ והיינו רזא דשלימו עילא'.

אור יקר: דא הוא גופא, היינו פירוש מלת אשה לחוד, ואמר שהגוף בעצמו יקרא אשה, והענין שאין הנשמה מקיים הגוף אלא הגוף מצד עצמו אית ליה קיומא, שאם הנשמה היתה מחיה את הגוף לא שייך למימר לא תקח אשה, ודאי כל נשמה מחיה גוף אשר לה, אמנם עתה שהגוף…

הסולם: ואשביעך בה' אלקי השמים: שואל, כתוב, ואשביעך, מהו ואשביעך. ומשיב, שפירושו, שיתלבש בסוד שבעה האורות העליונים, חג"ת נהי"מ, שהם סוד שלימות העליון. ודורש ואשביעך, שהוא מלשון שבעה. אשר לא תקח אשה: זהו הגוף שמתחת העפר בקבר, שיש לו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: