׳הנה ישכיל עבדי׳
סוד הלבנה ותחיית המתים במשל העבד, וייחוד יעקב ויוסף
עבודת הקרבנות בבית המקדש - קשירת קשרים והארת אורות
פָּתַח וְאָמַר, ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד׳ (ישעיה נב, יג). אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁהקב"ה גִּלָּה לָהֶם דַּרְכֵי הַתּוֹרָה לָלֶכֶת בָּהֶם. בֹּא רְאֵה, הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא סוֹד עֶלְיוֹן, ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי׳ וּבֵאֲרוּהָ. אֲבָל בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, עָשָׂה אֶת הַלְּבָנָה וְהִקְטִין לָהּ אֶת אוֹרָהּ, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ מֵעַצְמָהּ כְּלוּם. וּמִשּׁוּם שֶׁהִקְטִינָה אֶת עַצְמָהּ, הֵאִירָה בִּגְלַל הַשֶּׁמֶשׁ וּבְחֹזֶק הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, יִשְׂרָאֵל הָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים בְּקָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת וַעֲבוֹדוֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים הַכֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים כְּדֵי לִקְשֹׁר קְשָׁרִים וּלְהָאִיר אוֹרוֹת.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד׳ (ישעיהו נב, יג). זַכָּאָה חוּלַקְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּלֵי לוֹן אָרְחֵי דְאוֹרַיְיתָא לְמֵהַךְ בְּהוּ. תָּא חֲזֵי, הַאי קְרָא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי׳ וְאוּקְמוּהָ. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, עֲבַד לָהּ לְסִיהֲרָא וְאַזְעַר לָהּ נְהוֹרָהָא דְּהָא לֵית לָהּ מִגַרְמָהּ כְּלוּם. וּבְגִין דְּאַזְעִירַת גַּרְמָהּ, אִתְנַהֲרָא בְּגִין שִׁמְשָׁא, וּבְתוּקְפָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין. וּבְזִמְנָא דְּהֲוָה בֵּי מַקְדְּשָׁא קַיָּים, יִשְׂרָאֵל הֲווּ מִשְׁתַּדְּלִין בְּקוּרְבָּנִין וְעִלָּוָון וּפוּלְחָנִין, דְּהֲווּ עָבְדִין כַּהֲנִי וְלֵיוָאֵי וְיִשְׂרְאֵלֵי בְּגִין לְקָשְׁרָא קִשְׁרִין וּלְאַנְהָרָא נְהוֹרִין.
חורבן הבית והחשכת האור - שליטת קללות וצער בעולם
וּלְאַחַר שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נֶחְשַׁךְ הָאוֹר, וְהַלְּבָנָה לֹא הוּאֲרָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַשֶּׁמֶשׁ הִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה וְלֹא הֵאִירָה, וְאֵין לְךְ יוֹם שֶׁלֹּא שׁוֹלְטִים בּוֹ קְלָלוֹת וְצַעַר וּכְאֵבִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
וּלְבָתַר דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא אִתְחַשַּׁךְ נְהוֹרָא, וְסִיהֲרָא לָא אִתְנְהִירַת מִן שִׁמְשָׁא, וְשִׁמְשָׁא אִסְתַּלַּק מִנָּהּ וְלָא אִתְנְהָרָא, וְלֵית לָךְ יוֹמָא דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ לְוָוטִין וְצַעֲרִין וּכְאֵבִין כְּמָה דְאִתְּמָר.
עת שיבת אור הלבנה - סוד המהימנותא בהתעוררות שלמעלה
וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הַלְּבָנָה לְהָאִיר, מַה כָּתוּב? ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי׳ (ישעיה נב, יג). נֶאֱמַר עַל הַלְּבָנָה ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי׳, זֶהוּ סוֹד הָאֱמוּנָה. ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל׳ - שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמִי שֶׁהֵרִיחַ רֵיחַ וּבָא לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִסְתַּכֵּל. ׳יָרוּם׳ - מִצַּד הָאוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הָאוֹרוֹת. ׳יָרוּם׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם׳ (ישעיה ל, יח). ׳וְנִשָּׂא׳ - מֵהַצַּד שֶׁל אַבְרָהָם. ׳וְגָבַהּ׳ - מֵהַצַּד שֶׁל יִצְחָק. ׳מְאֹד׳ - מִצִּדּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וְאַף עַל גַּב שֶׁבֵּאֲרוּהוּ, וְהַכֹּל אֶחָד בַּסּוֹד שֶׁל הַחָכְמָה.
בלשון הזוהר
וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּמְטֵי זִמְנָא דְּסִיהֲרָא לְאִתְנַהֲרָא, מַה כְּתִיב ׳הִנִּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי׳ (ישעיה נב, יג), עֲלֵיהּ דְּסִיהֲרָא אִתְּמָר ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי׳ דָּא הוּא רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא. ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל׳, דְּאִתְעַר אִתְעֲרוּתָא לְעֵילָא כְּמַאן דְאָרַח רֵיחָא וְאָתֵי לְאִתְעָרָא וּלְאִסְתַּכָּלָא. ׳יָרוּם׳, מִסִּטְרָא דִנְהוֹרָא עִלָּאָה דְּכָל נְהוֹרִין. ׳יָרוּם׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם׳ (ישעיהו ל, יח). ׳וְנִשָּׂא׳, מִסִּטְרָא דְאַבְרָהָם. ׳וְגָבַהּ׳, מִסִּטְרָא דְיִצְחָק. ׳מְאֹד׳, מִסִּטְרָא דְיַעֲקֹב. וְאַף עַל גַּב דְּאוּקְמוּהָ, וְכֹלָּא חַד בְּרָזָא דְחָכְמְתָא.
התעוררות עליונה להאיר ללבנה - התעוררות המתים שבעפר
וּבְאוֹתוֹ זְמַן יְעוֹרֵר הקב"ה הִתְעוֹרְרוּת עֶלְיוֹנָה לְהָאִיר לַלְּבָנָה כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים׳ (ישעיהו ל, כו). וּמִשּׁוּם כָּךְ תִּתּוֹסֵף לָהּ רוּחַ עֶלְיוֹנָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ יִתְעוֹרְרוּ אָז כָּל אוֹתָם הַמֵּתִים שֶׁהֵם בְּתוֹךְ הֶעָפָר.
בלשון הזוהר
וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְעֲרוּתָא עִלָּאָה לְאַנְהָרָא לָהּ לְסִיהֲרָא כְּדְקָא יְאוּת כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים׳ (ישעיהו ל, כו). וּבְגִין כָּךְ יִתּוֹסַף בָּהּ רוּחַ עִלָּאָה, וּבְגִין כָּךְ יִתְעָרוּן כְּדֵין כָּל אִינוּן מֵיתַיָא דְּאִינוּן גּוֹ עַפְרָא.
סוד העבד - מפתחות רבונו בידו כמטטרון המשרת
וְזֶהוּ ׳עַבְדִּי׳, הַסּוֹד שֶׁמַּפְתְּחוֹת רִבּוֹנוֹ בְּיָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (׳אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ׳ - ׳וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר׳) ׳וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ׳ (בראשית כד, ב) - זוֹ הַלְּבָנָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳מטטרו"ן שֶׁהוּא עֶבֶד שְׁלִיחַ רִבּוֹנוֹ׳. ׳זְקַן בֵּיתוֹ׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי׳ (תהילים לז, כה). ׳הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ׳ - מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַגְּוָנִים נִרְאִים בּוֹ יָרֹ"ק וְלָבָ"ן וְאָדֹ"ם.
בלשון הזוהר
וְדָא הוּא ׳עַבְדִּי׳, רָזָא דְמַפְתְּחָן דְּמָארֵיהּ בִּידֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (׳אל עבדו זקן ביתו׳ וכמה דאת אמר), ׳וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדוֹ׳ (בראשית כד, ב), דָּא סִיהֲרָא כְּמָה דְאִתְּמָר, מטטרו"ן דְּאִיהוּ עֶבֶד שְׁלִיחָא דְּמָארֵיהּ. ׳זְקַן בֵּיתוֹ׳ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי׳ (תהילים לז, כה). ׳הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ׳ - בְּגִין דְּכָל גְּוָונִין אִתְחֲזוּן בֵּיהּ יָרוֹ"ק וְחִוָּו"ר וְסוּמָ"ק.
׳שים נא ידך תחת ירכי׳ - הצדיק הממונה להחיות שוכני עפר
׳שִׂים נָא יָדְךְ תַּחַת יְרֵכִי׳ (בראשית כד, ב) - זֶהוּ הַצַּדִּיק, סוֹד הַדָּבָר קִיּוּם הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי אָז הָעֶבֶד הַזֶּה מְמֻנֶּה בְּסוֹד עֶלְיוֹן לְהַחֲיוֹת אֶת שׁוֹכְנֵי הֶעָפָר, וְיֵעָשֶׂה שָׁלִיחַ בְּרוּחַ שֶׁל מַעְלָה לְהָשִׁיב הָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת לִמְקוֹמָן לְאוֹתָם גּוּפִים (ס"א: שֶׁנֶּאֶכְלוּ) שֶׁהִתְבַּלּוּ וְנִרְקְבוּ תַּחַת הֶעָפָר.
בלשון הזוהר
׳שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי׳ (בראשית כד, ב) דָּא הוּא צַדִּיק, רָזָא דְמִלָּה, קִיּוּמָא דְעַלְמָא. דְּהָא כְּדֵין הַאי עֶבֶד מְמַנָּא בְּרָזָא עִלָּאָה לַאֲחָיָיא לוֹן לְדַיְירֵי עַפְרָא וְיִתְעֲבִיד שְׁלִיחָא בְּרוּחָא דִלְעֵילָא וְלְאֲתָבָא רוּחִין וְנִשְׁמָתִין לְאַתְרַיְיהוּ לְאִינוּן גּוּפֵי (ס"א: דְּאִתְאַכְלוּ) דְּאִתְבָּלוּ וְאִתְרְקָבוּ תְּחוֹת עַפְרָא.
שבעת האורות העליונים - קדימת תחיית מתי ארץ ישראל
׳וְאַשְׁבִּיעָךָ בַּיהו"ה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם׳. וְאַשְׁבִּיעֲךְ - מַה זֶּה ׳וְאַשְׁבִּיעֲךְ׳? - לְהִתְלַבֵּשׁ בְּסוֹד שֶׁל שִׁבְעָה אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם סוֹד הַשְּׁלֵמוּת הָעֶלְיוֹנָה. ׳אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה׳ - זֶהוּ הַגּוּף שֶׁתַּחַת הֶעָפָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִיּוּם לְהָקִים מֵהֶעָפָר, שֶׁכָּל אוֹתָם שֶׁנִּקְבְּרוּ בָהּ וְזָכוּ לְהִקָּבֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵם יִתְעוֹרְרוּ בָּרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שֶׁכָּתוּב ׳יִחְיוּ מֵתֶיךְ׳ (ישעיהו כו, יט), בָּרִאשׁוֹנָה - אֵלּוּ הַמֵּתִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. ׳נְבֵלָתִי יְקוּמוּן׳ - אוֹתָם הַמֵּתִים שֶׁל שְׁאָר הָאֲרָצוֹת. וְעַל זֶה לְאוֹתָם גּוּפִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְבְּרוּ שָׁם, וְלֹא לְגוּפוֹת שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָאָרֶץ נִטְמְאָה מֵהֶם.
בלשון הזוהר
׳וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהו"ה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם׳. וְאַשְׁבִּיעֲךָ, מַאי ׳וְאַשְׁבִּיעֲךָ׳. לְאִתְלַבְּשָׁא בְּרָזָא דִּשְׁבַע נְהוֹרִין עִלָּאִין דְּאִינוּן רָזָא דִשְׁלִימוּ עִלָּאָה. ׳אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה׳ - דָּא הוּא גוּפָא דִּתְחוֹת עַפְרָא דְּאִית לֵיהּ קִיּוּמָא לַאֲקָמָא מֵעַפְרָא. דְּכָל אִינוּן דְּאִתְקְבָרוּ בָהּ וְזָכוּ לְאִתְקְבָרָא בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן יִתְעָרוּן בְּקַדְמִיתָא, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא. דִּכְתִיב, ׳יִחְיוּ מֵתֶיךָ׳ (ישעיהו כו, יט), בְּקַדְמִיתָא - אִלֵּין מֵתִין דְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. ׳נְבֵלָתִי יְקוּמוּן׳, אִינוּן מֵתִין דִּשְׁאָר אַרְעָאן. וְעַל דָּא לְאִינוּן גּוּפֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דְּאִתְקְבָרוּ תַּמָּן, וְלָא לְגוּפֵי דִּשְׁאָר עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָּרָה דְּאִסְתָּאֲבָא אַרְעָא מִינַיְיהוּ.
בני הקב"ה - טהרת הארץ מגופות עובדי עבודה זרה
וְעַל כֵּן, ׳אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי׳ (בראשית כד, ג) - מַה זֶּה ׳לִבְנִי׳? שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת הָעוֹלָם שֶׁיּוֹצְאוֹת מֵאוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, הֵם בָּנִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעַל זֶה ׳אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה׳ - זֶה הַגּוּף. ׳לִבְנִי׳ - זוֹ הַנְּשָׁמָה. ׳מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי׳ - אֵלּוּ גוּפוֹת שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָתִיד הקב"ה לְנַעֵר אוֹתָם מֵהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה, כְּמִי שֶׁמְּנַעֵר טַלִּית מְהַזֻּהֲמָה שֶׁלָּה׳ (איוב לח, יג).
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא ׳אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי׳ (בראשית כד, ג) - מַאי ׳לִבְנִי׳. דְּכָל נִשְׁמָתִין דְּעַלְמָא דְּנָפְקֵי מֵהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, אִינוּן בְּנִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל דָּא ׳אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה׳, דָּא גוּפָא. ׳לִבְנִי׳, דָּא נִשְׁמָתָא. ׳מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי׳, אִלֵּין גּוּפִין דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָּרָה, דְּזָמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַעֲרָא לוֹן מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּהּ׳ (איוב לח, יג). כְּמַאן דִּמְנַעֵר טַלִּיתָא מִזּוּהֲמָא דִילָהּ.
׳אל ארצי ואל מולדתי׳ - קדימת ארץ הקודש וישראל עמה
׳כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ׳ (בראשית כד, ד). ׳אַרְצִי׳ - זוֹ הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה לְכָל שְׁאָר הָאֲרָצוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. (וְעַל זֶה ׳כִּי אֶל אַרְצִי׳ - זוֹ הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ בֵּין כָּל שְׁאָר הָאֲרָצוֹת שֶׁחִלֵּק אוֹתָם לִמְמֻנִּים אֲחֵרִים) וְעַל זֶה ׳כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי׳ - כֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳אֶל אַרְצִי׳, מַה זֶּה ׳וְאֶל מוֹלַדְתִּי׳? אֶלָּא ׳אֶל אַרְצִי׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. (מַה זֶּה) ׳וְאֶל מוֹלַדְתִּי׳? אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
׳כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ׳ (בראשית כד, ד). ׳אַרְצִי׳, דָּא הִיא אַרְעָא קַדִּישָׁא דְּאִיהוּ קַדְמָאָה לְכָל שְׁאָר אַרְעִין כְּמָה דְאִתְּמָר. (ועל דא ׳כי אל ארצי׳ דא ארעא קדישא דאיהו דיליה בין כל שאר ארעין דפליג לון לממנן אחרנין) וְעַל דָּא ׳כִּי אֶל אַרְצִי, וְאֶל מוֹלַדְתִּי׳. כֵּיוָן דְּאָמַר ׳אֶל אַרְצִי׳ מַהוּ ׳וְאֶל מוֹלַדְתִּי׳. אֶלָּא ׳אֶל אַרְצִי׳ כְּמָה דְאִתְּמָר, (מהו) ׳וְאֶל מוֹלַדְתִּי׳ אִלֵּין אִינוּן יִשְׂרָאֵל.
׳עשרה גמלים מגמלי אדוניו׳ - עשר דרגות שהעבד שולט בהן
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וַיִּקַּח הָעֶבֶד׳ - כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. ׳עֲשָׂרָה גְמַלִּים׳ - אֵלּוּ הֵם עֶשֶׂר דְּרָגוֹת שֶׁהָעֶבֶד הַזֶּה שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. ׳מִגְּמַלֵּי אֲדנָיו׳ - שֶׁהֵם בְּאוֹתוֹ גָוֶן מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהָעֶבֶד הַזֶּה שׁוֹלֵט וְנִתְקָן בָּהֶם. ׳וְכָל טוּב אֲדנָיו בְּיָדוֹ׳ (בראשית כד, י) - כָּל אוֹתוֹ טוּב הָרֵיחוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁיּוֹצְאִים מִתּוֹךְ אוֹתָם אוֹרוֹת וּמְאוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים. ׳וְכָל טוּב אֲדנָיו׳ - אוֹתוֹ הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁנִּמְשְׁכָה בָּהּ בַּלְּבָנָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, ׳וַיִּקַּח הָעֶבֶד׳ כְּמָה דְאִתְּמָר. ׳עֲשָׂרָה גְמַלִּים׳, אִלֵּין אִינוּן עֲשָׂרָה דַרְגִּין דְּהַאי עֶבֶד שָׁלְטָא עֲלַיְיהוּ, כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא. ׳מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו׳, דְּאִינוּן כְּהַהוּא גַוְונָא מַמָּשׁ כְּמָה דְאִתְּמָר, וְהַאי עֶבֶד שָׁלְטָא וְאִתְתַּקַּן בְּהוּ. ׳וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ׳ (בראשית כד, י) - כָּל הַהוּא טִיבוּ רֵיחִין עִלָּאִין דְּנָפְקֵי מִגּוֹ אִינוּן נְהוֹרִין וּבוֹצִינִין עִלָּאִין. ׳וְכָל טוּב אֲדוֹנָיו׳ - הַהוּא שִׁמּוּשָׁא דְּשִׁמְשָׁא דְּאִתְמַשְּׁכָא בָּהּ בְּסִיהֲרָא.
מקום בכיית רחל על החורבן - התחזקות טרם הקמת הגופים
׳וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם׳ (בראשית כד, י) - זֶהוּ הַמָּקוֹם שֶׁל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם בָּכְתָה רָחֵל כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. ׳וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם׳ - לְהִתְחַזֵּק כֹּחָהּ בְּחָזְקָהּ כָּרָאוּי טֶרֶם תִּכָּנֵס לְהָקִים אֶת אוֹתָם הַגּוּפִים.
בלשון הזוהר
׳וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם׳ (בראשית כד, י) - דָּא אֲתַר דְּאַרְעָא קַדִּישָׁא דְּבָכַת תַּמָּן רָחֵל כַּד חָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא. ׳וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם׳ - לְאִתְתַּקְפָא חֵילָהָא בְּתוּקְפָהָא כְּדְקָא יְאוּת עַד לָא תִיעוּל לַאֲקָמָא לוֹן לְאִינוּן גּופִין.
׳לעת ערב׳ - זמנו של האלף השישי כערב שבת
׳לְעֵת עֶרֶב׳, מַה זֶּה ׳לְעֵת עֶרֶב׳? זֶה עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁהוּא הַזְּמַן שֶׁל הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי. ׳לְעֵת עֶרֶב׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְלַעֲבוֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׳ (תהלים קד, כג). וְכָתוּב ׳כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב׳ (ירמיה ו, ד).
בלשון הזוהר
׳לְעֵת עֶרֶב׳, מַאי ׳לְעֵת עֶרֶב׳. דָּא עֶרֶב שַׁבָּת דְּאִיהוּ זִמְנָא דְאֶלֶף שְׁתִיתָאָה. ׳לְעֵת עֶרֶב׳ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְלַעֲבוֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׳ (תהילים קד, כג). וּכְתִיב ׳כִּי יִנָּטוּ צִלְּלֵי עָרֶב׳ (ירמיהו ו, ד).
שואבי מימי התורה - קדימתם בתחייה בזכות עץ החיים
׳לְעֵת צֵאת הַשּׁוֹאֲבוֹת׳ (בראשית כד, יא) - שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן עֲתִידִים לָקוּם וּלְהֵחָיוֹת בָּרִאשׁוֹנָה מִכָּל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, אוֹתָם שֶׁשּׁוֹאֲבִים מֵימֵי הַתּוֹרָה (וְשׁוֹאֲבִים), מִשּׁוּם שֶׁהִתְעַסְּקוּ לִשְׁאֹב מִמֵּימֵי הַתּוֹרָה, וְהִתְחַזְּקוּ בְּעֵץ הַחַיִּים, וְהֵם יֵצְאוּ בָרִאשׁוֹנָה, שֶׁעֵץ הַחַיִּים גָּרַם לָהֶם שֶׁיָּקוּמוּ בָּרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
׳לְעֵת צֵאת הַשּׁוֹאֲבוֹת׳ (בראשית כד, יא), דְּהַהוּא זִמְנָא זְמִינִין לְמֵיקַם וְלַאֲחָיָיא בְּקַדְמִיתָא מִכָּל שְׁאָר בְּנֵי עַלְמָא, אִינוּן דְּשָׁאֲבֵי מֵימוֹי דְאוֹרַיְיתָא (ושאבין), בְּגִין דְּאִתְעַסְּקוּ לְשָׁאֲבָא מִמֵּימֵי דְאוֹרַיְיתָא, וְאִתְתַּקָּפוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, וְאִינוּן יִפְקוּן בְּקַדְמִיתָא, דְּאִילָנָא דְחַיֵּי גָּרְמָא לוֹן דִּיקוּמוּן בְּקַדְמִיתָא כְּמָא דְאִתְּמָר.
עתיד הארץ לפלוט את גופיה - שאיבת המים כקבלת הנשמה
׳וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת׳ (בראשית כד, יג), מַה זֶּה ׳יֹצְאֹת׳? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל׳ (ישעיה כו, יט), שֶׁעֲתִידָה הָאָרֶץ לִפְלֹט מִמֶּנָּה כָּל הָרוּחוֹת שֶׁהֵם בְּתוֹכָהּ, וְעַל כָּךְ כָּתוּב ׳יֹצְאֹת׳. ׳לִשְׁאֹב מָיִם׳ - לִטֹּל נְשָׁמָה וּלְקַבְּלָהּ כָּרָאוּי מְתֻקֶּנֶת מִמְּקוֹמָהּ כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
׳וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יוֹצְאוֹת׳ (בראשית כד, יג). מַאי ׳יוֹצְאוֹת׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאֶרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל׳ (ישעיהו כו, יט), דְּזַמִּינָא אַרְעָא לְמִפְלַט מִנָּהּ כָּל רוּחִין דְּאִינוּן בְּגַוָּוהּ, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳יוֹצְאוֹת׳. ׳לִשְׁאוֹב מַיִם׳, לְנַטְלָא נִשְׁמָתָא וּלְקַבְּלָא לָהּ כְּדְקָא יְאוּת מְתַקְנָא מֵאַתְרָהּ כְּדְקָא חָזֵי.
נשמות שהשתדלו לדעת את רבונן - קדימתן בתחייה על האחרות
וְהָיָה הַנַּעֲרָה ׳אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה׳ (בראשית כד, יד) - מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי נִתְבָּאֵר, שֶׁכָּל אוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁהִתְקַיְּמוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהִשְׁתַּדְּלוּ לָדַעַת אֶת רִבּוֹנָם בְּסוֹד הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה. הִיא עוֹלָה וּמִתְקַיֶּמֶת בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה עַל כָּל אוֹתָם שֶׁלֹּא נִדְבְּקוּ וְלֹא יָדְעוּ, וְהֵם מִתְקַיְּמִים בָּרִאשׁוֹנָה. וְזוֹ הַשְּׁאֵלָה שֶׁעָמַד אוֹתוֹ הָעֶבֶד לָדַעַת וְלִשְׁאֹל, בַּמָּה הִתְעַסְּקָה אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה.
בלשון הזוהר
וְהָיָה הַנַּעֲרָה ׳אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה׳ (בראשית כד, יד), בְּגִין דְּהָא אִתְּמָר, דְּכָל אִינוּן נִשְׁמָתִין דְּעַלְמָא דְּאִתְקָיְימוּ בְּהַאי עַלְמָא וְאִשְׁתַּדְּלוּ לְמִנְדַע לְמָארֵיהוֹן בְּרָזָא דְחָכְמְתָא עִלָּאָה. אִיהִי סָלְקַת וְאִתְקָיְימַת בְּדַרְגָּא עִלָּאָה עַל כָּל אִינוּן דְּלָא אִתְדַּבְּקוּ וְלָא יָדְעוּ, וְאִינוּן אִתְקָיְימוּן בְּקַדְמִיתָא. וְדָא הוּא שְׁאֵלְתָּא דְּקָאִים הַהוּא עֶבֶד לְמִנְדַע וּלְמִשְׁאַל, בְּמָּה אִתְעַסְּקַת הַהִיא נִשְׁמָתָא בְּהַאי עָלְמָא.
השקיית שאר המרכבות מעבודת הצדיקים - כל דרגה כראוי
׳וְאָמְרָה אֵלַי גַּם אַתָּה שְׁתֵה׳ (בראשית כד, מד) - אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת וְלִהְיוֹת מֻשְׁקֶה בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרֶיךָ וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה. מִשּׁוּם שֶׁכָּל אוֹתָם שְׁאָר הַמֶּרְכָּבוֹת, אַף עַל גַּב שֶׁנִּשְׁקִים מֵהַדַּרְגָּה הַזּוֹ, כֻּלָּם נִשְׁקִים מֵעֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים עֲבוֹדַת רִבּוֹנָם כָּרָאוּי, שֶׁהַצַּדִּיקִים יוֹדְעִים לְסַפֵּק לְכָל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה כָּרָאוּי. וְעַל זֶה ׳וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה׳. וַדַּאי הִיא ׳הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ יהו"ה לְבֶן אֲדֹנִי׳. וַדַּאי הַהִיא (ס"א: בְּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַתְּפִלָּה שֶׁלִּי) הוּא הַגּוּף שֶׁהִזְדַּמֵּן לְאוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה. בֹּא רְאֵה, שֶׁהִנֵּה נִתְבָּאֵר שֶׁתְּשׁוּקַת הַזָּכָר לַנּוּקְבָּא עוֹשָׂה נְשָׁמָה. וּתְשׁוּקַת הַנּוּקְבָּא לַזָּכָר עוֹלָה וּמִתְעָרֵב עִמָּהּ שֶׁלְּמַעְלָה, וְנִכְלָלִים זֶה עִם זֶה וְעוֹשֶׂה נְשָׁמָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, הִיא הָאִשָּׁה - זֶהוּ הַגּוּף וַדַּאי, שֶׁהוּא זָמִין לְאוֹתוֹ רָצוֹן שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁיָּצְאָה מִן הַזָּכָר. וְאוֹתָם הַגּוּפִים עֲתִידִים לְהִתְעוֹרֵר בָּרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּלְאַחַר שֶׁאֵלּוּ יָקוּמוּ, יָקוּמוּ כָּל הָאֲחֵרִים שֶׁבִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת וְיִתְקַיְּמוּ בְּקִיּוּם שָׁלֵם, וְיִתְחַדְּשׁוּ בְּהִתְחַדְּשׁוּת הַלְּבָנָה, וְיִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם כְּמוֹ מִקֹּדֶם. וְאָז כָּתוּב בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן ׳יִשְׂמַח יהו"ה בְּמַעֲשָׂיו׳ (תהילים קד, לא). וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי׳ - לְהַחֲזִיר הַנְּשָׁמוֹת כָּל אַחַת וְאַחַת לִמְקוֹמָהּ. ׳יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד׳ - מֵהַצַּד שֶׁל כָּל אוֹתָן הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. ׳כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךְ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם׳ (ישעיהו נב, יד). בֹּא רְאֵה, שֶׁהִנֵּה נֶאֱמַר שֶׁכַּאֲשֶׁר נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַשְּׁכִינָה גָּלְתָה לְתוֹךְ אֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת בֵּינֵיהֶם. מַה כָּתוּב? ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (ישעיהו לג, ז). כֻּלָּם בָּכוּ עַל זֶה וְקָשְׁרוּ בְּכִיָּה וְאֵבֶל, וְכָל זֶה עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁגָּלְתָה מִמְּקוֹמָהּ, וְכַמָּה שֶׁהִיא מִשְׁתַּנֵּית מִכְּמוֹ שֶׁהָיְתָה. אַף כָּךְ בַּעְלָהּ לֹא מֵאִיר אוֹרוֹ וְהִשְׁתַּנָּה מִכְּמוֹ שֶׁהָיָה, שֶׁכָּתוּב ׳חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ׳ (ישעיהו יג, י). וְעַל זֶה כָּתוּב ׳כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳. דָּבָר אַחֵר ׳כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳ - מֵהָעֶבֶד הַזֶּה שֶׁהִשְׁתַּנָּה דְיוֹקְנוֹ וְגוֹנוֹ מִכְּמוֹ שֶׁהָיָה. דָּבָר אַחֵר ׳כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם׳ (ישעיהו נ, ג). שֶׁהֲרֵי מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא עָמְדוּ הַשָּׁמַיִם בְּאוֹרָם, וְסוֹד הַדָּבָר - הַבְּרָכוֹת לֹא שׁוֹרוֹת אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים זָכָר וְנוּקְבָּא, וּבֵאֲרוּהוּ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳זָכָר וְנוּקְבָּא בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם׳ (בראשית ב). וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳.
בלשון הזוהר
׳וְאָמְרָה אֵלַי גַּם אַתָּה שְׁתֵה׳ (בראשית כד, מד) - אַנְתְּ בָּעֵי לְמִשְׁתֵּי וּלְאִתְשַׁקְיָא בְּקַדְמִיתָא, וּבַתְרָךְ ׳וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה׳. בְּגִין דְּכָל אִינוּן שְׁאָר רְתִיכִין אַף עַל גַּב דְּאִתְשַׁקְיָין מֵהַאי דַרְגָּא, כֻּלְּהוּ אִתְשַׁקְיָין מִפּוּלְחָנָא דְצַדִּיקַיָיא דְּיָדְעֵי פּוּלְחָנָא דְמָארֵיהוֹן כְּדְקָא יְאוּת. דְּצַדִּיקַיָיא יָדְעֵי לְסַפְּקָא לְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא כְּדְקָא יְאוּת. וְעַל דָּא ׳וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה׳. וַדַּאי ׳הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ יהו"ה לְבֶן אֲדֹנִי׳. וַדַּאי הַהִיא (ס"א: בְּאִתְעָרוּתָא דִּצְלוֹתָא דִּילִי) אִיהוּ גוּפָא דְּאִזְדַּמַּן לְהַהִיא נִשְׁמָתָא עִלָּאָה. תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִתְּמָר דְּתִיאוּבְתָּא דִדְכוּרָא לְגַבֵּי נוּקְבָא עָבִיד נִשְׁמָתָא. וְתִיאוּבְתָּא דְנוּקְבָא לְגַבֵּי דְכוּרָא סָלְקָא וְאִתְעָרַב בַּהֲדָהּ דִּלְעֵילָא וְאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא וְעָבִיד נִשְׁמָתָא. וּבְגִין כָּךְ ׳הִיא הָאִשָּׁה׳. דָּא הוּא גוּפָא וַדַּאי דְּאִיהוּ זְמִינָא לְהַהוּא רְעוּתָא דְנִשְׁמָתָא דְּנָפְקָא מִן דְּכוּרָא. וְאִינוּן גּוּפִין זְמִינִין לְאַתְעָרָא בְּקַדְמִיתָא כִּדְאֲמָרָן. וּלְבָתַר דְּאִלֵּין יְקוּמוּן, יְקוּמוּן כָּל אָחֳרָנִין דְּבִשְׁאָר אַרְעָאן, וְיִתְקַיְימוּן בְּקִיּוּמָא שְׁלִים, וְיִתְחַדְתּוּן בְּחַדְתוּתָא דְּסִיהֲרָא, וְיִתְחַדֵּשׁ עַלְמָא כְּמִלְקַדְּמִין. וּכְדֵין כְּתִיב בְּהַהוּא זִמְנָא ׳יִשְׂמַח יהו"ה בְּמַעֲשָׂיו׳ (תהילים קד, לא). וּבְגִין כָּךְ ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי׳ (ישעיהו נב, יג), לְאַהֲדָרָא נִשְׁמָתִין כָּל חַד וְחַד לְאַתְרֵיהּ. ׳יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד׳, מִסִּטְרָא דְּכָל אִינוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין כִּדְקָאֲמָרָן. ׳כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם׳ (ישעיהו נב, יד). תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִתְּמָר דְּכַד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וּשְׁכִינְתָּא (אתגלי) בְּגוֹ אַרְעָן נוּכְרָאִין בֵּינַיְיהוּ. מַה כְּתִיב, ׳הֵן אֶרְאֱלָם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (ישעיהו לג, ז). כֻּלְּהוּ בָּכוּ עַל דָּא, וּקְשִׁירוּ בְּכִיָה וְאֶבְלָא. וְכָל דָּא עֲלָה דִּשְׁכִינְתָּא דְּאִתְגַּלְּיָיא מֵאַתְרָהּ, וְכַמָּה דְאִיהִי מִשְׁתַּנֵּית מִכְּמָה דְּהֲוַת. אוּף הָכִי בַּעֲלָהּ לָא נָהִיר נְהוֹרֵיהּ וְאִשְׁתַּנֵּי מִכְּמָה דְּהֲוָה, דִּכְתִיב, ׳חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ׳ (ישעיהו יג, י). וְעַל דָּא כְּתִיב ׳כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳. דָּבָר אַחֵר ׳כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳, מֵהַאי עֶבֶד דְּאִשְׁתַּנִּי דִיוּקְנֵיהּ וּגְוָונֵיהּ מִכְּמָה דְּהֲוָה. דָּבָר אַחֵר ׳כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם׳ (ישעיהו נ, ג). דְּהָא מִיּוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא לָא קָיְימוּ שָׁמַיִם בִּנְהוֹרָא דִלְהוֹן, וְרָזָא דְמִלָּה בִּרְכָאן לָא שָׁרְיָין אֶלָּא בְּאֲתַר דְּאִשְׁתַּכָּחוּ דְּכַר וְנוּקְבָא, וְאוּקְמוּהָ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם׳ (בראשית ב). וּבְגִין כָּךְ ׳מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳.
תשוקת זכר ונקבה מולידה נשמה - הגוף מזומן לרצון הנשמה
וְזְהִוּ כַּכָּתוּב ׳הַצַּדִּיק אָבָד׳ (ישעיה נז, א) - אָבוּד אוֹ נֶאֱבָד לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אָבָד, שֶׁאֵין שׁוֹרוֹת בְּרָכוֹת אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים זָכָר וְנוּקְבָּא יַחַד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
וְדָא הוּא כְּמָה דִכְתִיב, ׳הַצַּדִּיק אָבַד׳ (ישעיהו נז, א), אָבוּד אוֹ נֶאֱבַד לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אָבַד, דְּלָא שַׁרְיָין בִּרְכָאן אֶלָּא בְּאֲתַר דְּאִשְׁתַּכָּחוּ דְּכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא כְּמָה דְּאִתְּמָר.
פירוד השמש מהלבנה - שינוי הנשמות היוצאות בעת ההיא
מִשּׁוּם זֶה בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁלֹּא נִמְצָא הַזָּכָר עִמָּהּ, וְאָז כָּל אוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת, כֻּלָּן הָיָה לָהֶן שִׁנּוּי מִכְּמוֹ שֶׁהָיוּ בִּזְמַן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מִתְחַבֵּר בַּלְּבָנָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְלָכֵן ׳אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף וְגוֹ'׳ - וְנִתְבָּאֵר. ׳וְהוּא נַעַר׳, מִשּׁוּם שֶׁאֵין נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים, צַדִּי"ק וְצֶדֶ"ק הֵם יַחַד. כְּמוֹ שֶׁהִיא נִקְרֵאת בַּשֵּׁם שֶׁל הַזָּכָר, גַּם כָּךְ הוּא נִקְרָא בַּשֵּׁם שֶׁלָּהּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְהוּא נַעַר׳. ׳אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה׳ (בראשית לז, ב) - בְּכֻלָּם עוֹמֵד לְחַדֵּשׁ אוֹתָם כָּרָאוּי וּלְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָם בַּשִּׂמְחָה שֶׁלּוֹ. שֶׁכָּל הָעֲנָפִים וְכָל הֶעָלִים, כֻּלָּם מִתְבָּרְכִים בְּשִׂמְחָתוֹ.
בלשון הזוהר
בְּגִין דָּא בְּהַהוּא זִמְנָא דְּלָא אִשְׁתַּכַּח דְּכוּרָא בַּהֲדָהּ, וּכְדֵין כָּל אִינוּן נִשְׁמָתִין דְּנָפְקֵי כֻּלְּהוּ הֲוֵי לְהוּ שִׁנּוּיָא מִכְּמָה דְּהֲווּ בְּזִמְנָא דְּשִׁמְשָׁא אִתְחַבַּר בְּסִיהֲרָא כְּמָה דְּאִתְּמָר. וְעַל דָּא ׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף וְגו'׳ וְאִתְּמָר. ׳וְהוּא נַעַר׳, בְּגִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין לְעָלְמִין, צַדִּי"ק וְצֶדֶ"ק כְּחֲדָא אִינוּן, כְּמָה דְּאִיהִי אִתְקְרִיאַת בִּשְׁמָא דִדְכוּרָא, הָכִי נָמֵי אִתְקְרֵי אִיהוּ בִּשְׁמָא דִילָהּ דִּכְתִיב ׳וְהוּא נַעַר׳. ׳אֶת בְּנֵי בִּלְהָה וְאֶת בְּנִי זִלְפָּה׳ (בראשית לז, ב) - בְּכֻלְּהוּ קָיְימָא לְחַדְתָּא לוֹן כְּדְקָא יְאוּת וּלְאִשְׁתַּעְשְׁעָא לוֹן בְּחֶדְוָה דִילֵיהּ. דְּכֻלְּהוּ עַנְפִין וְכֻלְּהוּ עָלִין, כֻּלְּהוּ אִתְבָּרְכִין בְּחֶדְוָה דִילֵיהּ.
דמות יעקב ביוסף - סוד אות הוא"ו ההולכים יחד
׳אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף׳ (בראשית לז, ב) - כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁכָּל דְּמוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָיְתָה בְּיוֹסֵף, וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לָזֶה אֵרַע לָזֶה, וּשְׁנֵיהֶם הוֹלְכִים יַחַד. וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל הָאוֹת וָ"ו, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הוֹלְכִים יַחַד, מִשּׁוּם שֶׁהֵם סוֹד אֶחָד וּדְיוֹקָן אֶחָד.
בלשון הזוהר
׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף׳ (בראשית לז, ב) - כְּמָה דְאִתְּמָר דְּכָל דִּיוּקְנָא דְיַעֲקֹב הֲוָה בֵּיהּ בְּיוֹסֵף, וְכָל מַה דְּאֵירַע לְהַאי אֵירַע לְהַאי, וְתַרְוַויְיהוּ כְּחֲדָא אָזְלֵי. וְדָא הוּא רָזָא דְּאָת ו"ו דְּאָזְלֵי תַּרְוַויְיהוּ כְּחֲדָא, בְּגִין דְּאִינוּן רָזָא חָדָא וְדִיוּקְנָא חָדָא.
עלילת יוסף על אחיו באבר מן החי - ועונשו
׳וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה׳ (בראשית לז, ב) - הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁהָיָה אוֹמֵר לְאָבִיו עֲלֵיהֶם שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים אֵיבָר מִבַּעֲלֵי חַיִּים כְּשֶׁהֵם חַיִּים. ׳וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה׳ - וְכִי הֲרֵי בְּמִנְיָן הָיוּ אוֹתָם בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, אֵיךְ הָיוּ מְזַלְזְלִים בָּהֶם בְּנֵי לֵאָה, וְאֵיךְ הָיוּ אוֹכְלִים אֵיבָר מִן הַחַי וְהָיוּ עוֹבְרִים עַל מִצְוַת רִבּוֹנָם. שֶׁהֲרֵי צִוָּה עַל בְּנֵי נֹחַ מִצְוָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ׳ (בראשית ט, ד), וְהֵם הָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ וְעוֹבְרִים עַל מִצְוַת רִבּוֹנָם? אֶלָּא יוֹסֵף הָיָה אוֹמֵר, וְעַל זֶה נֶעֱנַשׁ.
בלשון הזוהר
׳וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה׳ (בראשית לז, ב) - הָא אוּקְמוּהָ דְּהֲוָה אָמַר לְאֲבוֹי עֲלַיְיהוּ דְּהֲווּ אָכְלֵי שַׁיְיפָא מִבַּעֲלֵי חַיִּין כַּד אִינוּן חַיִּין. ׳וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה׳ - וְכִי הָא בְּמִנְיָינָא הֲווּ אִינוּן בְּנֵי שְׁפָחוֹת, הֵיךְ הֲווּ מְזַלְזְלִין בְּהוֹן בְּנֵי לֵאָה, וְהֵיךְ הֲווּ אָכְלִין אֵבָר מִן הַחַי וְהֲווּ עָבְרִין עַל פִּקּוּדָא דְמָארֵיהוֹן. דְּהָא פַּקִּיד עַל בְּנֵי נֹחַ פִּקּוּדָא דָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָּמוֹ לא תֹאכֵלוּ׳ (בראשית ט, ד), וְאִינוּן הֲווּ אָכְלֵי לֵיהּ וְעָבְרִין עַל פִּקּוּדָא דְמָארֵיהוֹן. אֶלָּא יוֹסֵף הֲוָה קָאֲמַר, וְעַל דָּא אִתְעַנַּשׁ.
עינם בבנות הארץ - יניקת הדרגות הטמאות מסטרא אחרא
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, ׳אֶת דִּבָּתָם רָעָה׳ (בראשית לז, ב) - כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ שֶׁנָּתְנוּ עֵינֵיהֶם בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, וְזֶהוּ ׳דִּבָּתָם רָעָה׳, לְהֵינִיק אֶת כָּל אוֹתָן הַדְּרָגוֹת שֶׁאֵינָן קְדוֹשׁוֹת שֶׁבָּאוֹת מִצַּד הַטֻּמְאָה.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, ׳אֶת דִּבָּתָם רָעָה׳ (בראשית לז, ב), כְּמָה דְאוּקְמוּהָ דְּיַהֲבֵי עֵינַיְיהוּ בִּבְנוֹת אַרְעָא, וְדָא הוּא ׳דִּבָּתָם רָעָה׳. לְיַנְקָא לְכָל אִינוּן דַּרְגִּין דְּלָא קַדִּישִׁין דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא מְסָאֲבָא:
׳לך עמי בא בחדריך׳
אהבת ישראל המזהירה מן הדין ומביאה לגלות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.