׳לך עמי בא בחדריך׳
אהבת ישראל המזהירה מן הדין ומביאה לגלות
אהבת הקב"ה לישראל על פני העמים - אזהרה משעת הדין
׳וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים׳ (בראשית לז, ג). רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךְ וּסְגֹר דְּלָתְךְ בַּעֲדֶךְ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זַעַם׳ (ישעיהו כו, כ). ׳לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךְ׳ - בֹּא רְאֵה כַּמָּה אוֹהֵב הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל, וּבִשְׁבִיל אַהֲבָתָם שֶׁאוֹהֵב אוֹתָם עַל כָּל הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, הִזְהִיר אוֹתָם וְרוֹצֶה לִשְׁמֹר אוֹתָם בְּכָל מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים.
בלשון הזוהר
׳וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים׳ (בראשית לז, ג). רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאֲמַר, ׳לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זַעַם׳ (ישעיהו כו, כ). ׳לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ׳. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. וּבְגִין רְחִימוּתָא דִלְהוֹן דְּרָחִים לוֹן עַל כָּל עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אַזְהַר לוֹן, וּבָעֵי לְנַטְרָא לוֹן בְּכָל מַה דְּאִינוּן עָבְדִין.
שלוש שעות ביום שהדין שורה בעולם וזהירות האדם בהן
בֹּא רְאֵה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יֵשׁ בַּיּוֹם שֶׁהַדִּין שׁוֹרֶה בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁבָּא אוֹתוֹ הַזְּמַן, צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא יִפְגַּע בּוֹ אוֹתוֹ הַדִּין, וְהֵם זְמַנִּים יְדוּעִים, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ. מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁעוֹלֶה הַבֹּקֶר, אַבְרָהָם מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם וְאוֹחֵז אֶת הַדִּין לִקְשֹׁר אוֹתוֹ עִמּוֹ, וּבְרֵאשִׁית שְׁלֹשׁ הַשָּׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נוֹסֵעַ הַדִּין מִמְּקוֹמוֹ לְהִתְעוֹרֵר בּוֹ בְּיַעֲקֹב, עַד שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁמַּחֲזִירָה אֶת הַדִּין לִמְקוֹמוֹ, וּמִתְעוֹרֵר הַדִּין שֶׁלְּמַטָּה לְהִתְקַשֵּׁר בַּדִּין שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהֲרֵי אָז נִקְשָׁר דִּין עִם דִּין, וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, תְּלַת זִמְנִין אִית בְּיוֹמָא דְּדִינָא שַׁרְיָא בְּעַלְמָא, וְכַד אָתֵי הַהוּא זִמְנָא, מִבָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא וּלְאִסְתַּמְרָא דְּלָא יִפְגַע בֵּיהּ הַהוּא דִינָא, וְאִינוּן זִמְנִין יְדִיעָן וְהָא אוּקְמוּהָ. בְּגִין דְּהָא כַּד סָלִיק צַפְרָא, אַבְרָהָם אִתְעַר בְּעַלְמָא, וְאָחִיד לֵיהּ לְדִינָא לְקָשְׁרָא לֵיהּ בַּהֲדֵיהּ. וּבְשֵׁירוּתָא דִּתְלַת שָׁעֵי קַמַּיְיתָא נָטִיל דִּינָא מֵאַתְרִיהּ לְאַתְעָרָא בֵּיהּ בְּיַעֲקֹב, עַד דְּאִתְעַר צְלוֹתָא דְמִנְחָה דְּאַהֲדַר דִּינָא לְאַתְרֵיהּ, וְאִתְעַר דִּינָא דִלְתַתָּא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּדִינָא דִלְעֵילָא. דְּהָא כְּדֵין אִתְקַשַּׁר דִּינָא בְּדִינָא וּבָעֵי לְאִזְדַּהֲרָא.
הסתגרות מן השוק בעת הדין והמוות - כנח בתבה
עוֹד, כְּשֶׁהַדִּין מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם וְהַמָּוֶת נִמְצָא בָּעִיר, לֹא צָרִיךְ הָאָדָם לָלֶכֶת יְחִידִי בַּשּׁוּק, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים. אֶלָּא צָרִיךְ לִסְגֹּר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא הַחוּצָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בְּנֹחַ שֶׁסָּגַר אֶת עַצְמוֹ בַּתֵּבָה שֶׁלֹּא יִמָּצֵא לִפְנֵי הַמַּשְׁחִית. וְעַל זֶה ׳לֵךְ עַמִּי בַחֲדָרֶיךְ׳ (ישעיה כו, כ), סְגֹר אֶת עַצְמְךְ, וּסְגֹר דְּלָתְךְ בַּעֲדֶךְ, שֶׁלֹּא יִתְרָאֶה לִפְנֵי הַמַּשְׁחִית. ׳חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר׳ - זַעַם, שֶׁאַחַר שֶׁעוֹבֵר הַדִּין אֵין רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְהַשְׁחִית. (ישעיה כו, כ)
בלשון הזוהר
תוּ כַּד דִּינָא אִתְעַר בְּעַלְמָא וּמוֹתָא אִשְׁתַּכַּח בְּמָתָא, לָא לִיבָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמֵיהַךְ יְחִידָאי בְּשׁוּקָא וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי. אֶלָּא בָּעֵי לְאַסְגָּרָא גַּרְמֵיהּ דְּלָא יִפּוּק לְבַר, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ בְּנֹחַ דְּאַסְגַּר גַּרְמֵיהּ בְּתֵיבוּתָא דְּלָא יִשְׁתַּכַּח קַמֵי מְחַבְּלָא. וְעַל דָּא ׳לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ׳ (ישעיה כו, כ), אַסְגַּר גַּרְמָךְ. ׳וּסְגוֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ׳, דְּלָא יִתְחֲזֵי קַמֵּיהּ דִּמְחַבְּלָא. ׳חֲבִי כִּמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבוֹר זַעַם׳, דְּבָתַר דְּאַעֲבַר דִּינָא לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לִמְחַבְּלָא לְחַבָּלָא.
קרבת ישראל לקב"ה מעוררת שנאת העמים הרחוקים
בֹּא רְאֵה, שהקב"ה בִּשְׁבִיל הָאַהֲבָה שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל וְקֵרַב אוֹתָם אֵלָיו, כָּל שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שׂוֹנְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מְרֻחָקִים וְיִשְׂרָאֵל קְרוֹבִים. וּבֹא רְאֵה, מִשּׁוּם הָאַהֲבָה שֶׁאָהַב יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף יוֹתֵר מֵאֶחָיו, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם הָיוּ לוֹ אַחִים, מַה כָּתוּב? ׳וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ׳ (בראשית לז, יח) - כָּל שֶׁכֵּן הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְיִשְׂרָאֵל. (בראשית לז, יח)
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין רְחִימוּתָא דְּאִיהוּ רָחִים לוֹן לְיִשְׂרָאֵל וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ, כָּל שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שָׂנְאִין לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. בְּגִין דְּאִינוּן מִתְרַחֲקִין וְיִשְׂרָאֵל קְרֵיבִין. וְתָּא חֲזֵי, בְּגִין רְחִימוּתָא דְּרָחִים יַעֲקֹב לְיוֹסֵף יַתִּיר מֵאֲחוֹי, אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ הֲווּ לֵיהּ אַחִין, מַה כְּתִיב. ׳וַיִּתְנַכְּלוּ אוֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ׳ (בראשית לז, יח) - כָּל שֶׁכֵּן עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְיִשְׂרָאֵל.
כתונת הפסים גרמה גלות יוסף ואביו ושכינה עמם
בֹּא רְאֵה כַּמָּה גָרְמָה לוֹ אוֹתָהּ אַהֲבָה שֶׁאָהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר, שֶׁגָּרַם לוֹ שֶׁהָגְלָה מֵאָבִיו, וְגָלָה אָבִיו עִמּוֹ, וְגָרַם לָהֶם גָּלוּת וְלַשְּׁכִינָה שֶׁגָּלְתָה בֵּינֵיהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּגְזְרָה הַגְּזֵרָה, וּבֵאֲרוּהוּ שֶׁבִּשְׁבִיל ׳כְּתֹנֶת פַּסִּים׳ שֶׁעָשָׂה לוֹ יוֹתֵר, מַה כָּתוּב? ׳וַיִּרְאוּ אֶחָיו׳ (בראשית לז, ד).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּמָּה גָּרִים לֵיהּ הַהוּא רְחִימוּתָא דְּרָחִים לֵיהּ יַתִּיר, דְּגָרַם לֵיהּ דְּאִתְגְּלֵי מֵאֲבוֹי, וְאִתְגְּלִי אֲבוֹי בַּהֲדֵיהּ, וְגָרַם לְהוּ גָלוּתָא וְלִשְׁכִינְתָּא דְאִתְגַּלְּיָא בֵּינַיְיהוּ. וְאַף עַל גַּב דְּאִתְגְּזִירַת גְּזֵרָה, וְאוּקְמוּהָ דִּבְגִין ׳כְּתֹנֶת פַּסִּים׳ דְּעֲבַד לֵיהּ יַתִּיר, מַה כְּתִיב. ׳וַיִּרְאוּ אֶחָיו׳.
׳בחלום אדבר בו׳
מדרגות הנבואה והחלום, פתרונו וסודו שלא נודע
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.