ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 5: ׳הנה ישכיל עבדי׳ - סוד הלבנה ותחיית המתים במשל העבד, וייחוד יעקב ויוסף › פיסקה 20 (קפב ע"א)

שינוי דיוקן העבד - הברכות שורות רק בזכר ונקבה יחד

וישב · ׳הנה ישכיל עבדי׳ - סוד הלבנה ותחיית המתים במשל העבד, וייחוד יעקב ויוסף · מאמר 5 · פיסקה 20 · דף קפב ע"א

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳, מֵהַאי עֶבֶד דְּאִשְׁתַּנִּי דִיוּקְנֵיהּ וּגְוָונֵיהּ מִכְּמָה דְּהֲוָה. דָּבָר אַחֵר ׳כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם׳ (ישעיהו נ, ג). דְּהָא מִיּוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא לָא קָיְימוּ שָׁמַיִם בִּנְהוֹרָא דִלְהוֹן, וְרָזָא דְמִלָּה בִּרְכָאן לָא שָׁרְיָין אֶלָּא בְּאֲתַר דְּאִשְׁתַּכָּחוּ דְּכַר וְנוּקְבָא, וְאוּקְמוּהָ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם׳ (בראשית ב). וּבְגִין כָּךְ ׳מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳. וְדָא הוּא כְּמָה דִכְתִיב, ׳הַצַּדִּיק אָבַד׳ (ישעיהו נז, א), אָבוּד אוֹ נֶאֱבַד לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אָבַד, דְּלָא שַׁרְיָין בִּרְכָאן אֶלָּא בְּאֲתַר דְּאִשְׁתַּכָּחוּ דְּכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא כְּמָה דְּאִתְּמָר.

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳ (ישעיה נב, יד) - מֵהָעֶבֶד הַזֶּה שֶׁהִשְׁתַּנָּה דְיוֹקְנוֹ וְגוֹנוֹ מִכְּמוֹ שֶׁהָיָה. דָּבָר אַחֵר ׳כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם׳ (שם נ) - שֶׁהֲרֵי מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא עָמְדוּ הַשָּׁמַיִם בְּאוֹרָם, וְסוֹד הַדָּבָר - הַבְּרָכוֹת לֹא שׁוֹרוֹת אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים זָכָר וְנוּקְבָּא, וּבֵאֲרוּהוּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳זָכָר וְנוּקְבָּא בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וּמִשּׁוּם כָּךְ מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ׳ (בראשית ב). וְזְהִוּ כַּכָּתוּב ׳הַצַּדִּיק אָבָד׳ (ישעיה נז, א) - אָבוּד אוֹ נֶאֱבָד לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אָבָד, שֶׁאֵין שׁוֹרוֹת בְּרָכוֹת אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים זָכָר וְנוּקְבָּא יַחַד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר ׳כן משחת מאיש מראהו׳, מהאי עבד דאשתני דיוקניה וגווניה מכמה דהוה. דבר אחר ׳כן משחת מאיש מראהו׳, כמה דאת אמר, ׳אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׳ (ישעיהו נ, ג). דהא מיומא דאתחרב בי מקדשא לא קיימו שמים בנהורא דלהון, ורזא דמלה ברכאן לא שריין אלא באתר דאשתכחו דכר ונוקבא, ואוקמוה. כמה דאת אמר, ׳זכר ונקבה בראם ויברך אתם׳ (בראשית ב). ובגין כך ׳משחת מאיש מראהו׳. ודא הוא כמה דכתיב, ׳הצדיק אבד׳ (ישעיהו נז, א), אבוד או נאבד לא נאמר, אלא אבד, דלא שריין ברכאן אלא באתר דאשתכחו דכר ונוקבא כחדא כמה דאתמר.

התרגום: דבר אחר ׳כן משחת מאיש מראהו׳ (ישעיה נב, יד) - מהעבד הזה שהשתנה דיוקנו וגונו מכמו שהיה. דבר אחר ׳כן משחת מאיש מראהו׳ - כמו שנאמר ׳אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׳ (שם נ) - שהרי מיום שנחרב בית המקדש לא עמדו השמים באורם, וסוד הדבר - הברכות לא שורות אלא במקום שנמצאים זכר ונוקבא, ובארוהו כמו שנאמר ׳זכר ונוקבא בראם ויברך אתם ומשום כך משחת מאיש מראהו׳ (בראשית ב). וזהו ככתוב ׳הצדיק אבד׳ (ישעיה נז, א) - אבוד או נאבד לא נאמר, אלא אבד, שאין שורות ברכות אלא במקום שנמצאים זכר ונוקבא יחד, כמו שנתבאר.

מן המפרשים

אור החמה: ד"א כן משחת פי' זה בת"ת ועם היות שפי' ראשון בת"ת לעיל פירש בערך הספירות שבו והיינו דמפרש לא קיימו שמים בנהורא דילהון אפי' אור הראוי להם אצ"ל הנמשך להם משאר הספירות העליונות אלא אפילו ההגון אליהם משלהם וטעם לכלהו פירושי דכולהו…

הסולם: דבר אחר. כן משחת מאיש מראהו, היינו מאותו העבד, מטטרון, שבעת הגלות, נשתנה צורתו וצבעיו, שהם ירוק חוור וסומק (כנ"ל אות מ"ט) ממה שהיה. ד"א כן משחת מאיש מראהו: כמו שאתה אומר, אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. כי מיום שנחרב בית…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: