נשמות שהשתדלו לדעת את רבונן - קדימתן בתחייה על האחרות
וישב · ׳הנה ישכיל עבדי׳ - סוד הלבנה ותחיית המתים במשל העבד, וייחוד יעקב ויוסף · מאמר 5 · פיסקה 15 · דף קפב ע"א
לשון הזוהר
וְהָיָה הַנַּעֲרָה ׳אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה׳, בְּגִין דְּהָא אִתְּמָר, דְּכָל אִינוּן נִשְׁמָתִין דְּעַלְמָא דְּאִתְקָיְימוּ בְּהַאי עַלְמָא וְאִשְׁתַּדְּלוּ לְמִנְדַע לְמָארֵיהוֹן בְּרָזָא דְחָכְמְתָא עִלָּאָה. אִיהִי סָלְקַת וְאִתְקָיְימַת בְּדַרְגָּא עִלָּאָה עַל כָּל אִינוּן דְּלָא אִתְדַּבְּקוּ וְלָא יָדְעוּ, וְאִינוּן אִתְקָיְימוּן בְּקַדְמִיתָא. וְדָא הוּא שְׁאֵלְתָּא דְּקָאִים הַהוּא עֶבֶד לְמִנְדַע וּלְמִשְׁאַל, בְּמָּה אִתְעַסְּקַת הַהִיא נִשְׁמָתָא בְּהַאי עָלְמָא.
תרגום
וְהָיָה הַנַּעֲרָה ׳אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה׳ (בראשית כד, יד) - מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי נִתְבָּאֵר, שֶׁכָּל אוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁהִתְקַיְּמוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהִשְׁתַּדְּלוּ לָדַעַת אֶת רִבּוֹנָם בְּסוֹד הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, הִיא עוֹלָה וּמִתְקַיֶּמֶת בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה עַל כָּל אוֹתָם שֶׁלֹּא נִדְבְּקוּ וְלֹא יָדְעוּ, וְהֵם מִתְקַיְּמִים בָּרִאשׁוֹנָה. וְזוֹ הַשְּׁאֵלָה שֶׁעָמַד אוֹתוֹ הָעֶבֶד לָדַעַת וְלִשְׁאֹל, בַּמָּה הִתְעַסְּקָה אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והיה הנערה ׳אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה׳, בגין דהא אתמר, דכל אינון נשמתין דעלמא דאתקיימו בהאי עלמא ואשתדלו למנדע למאריהון ברזא דחכמתא עלאה. איהי סלקת ואתקיימת בדרגא עלאה על כל אינון דלא אתדבקו ולא ידעו, ואינון אתקיימון בקדמיתא. ודא הוא שאלתא דקאים ההוא עבד למנדע ולמשאל, במה אתעסקת ההיא נשמתא בהאי עלמא.
התרגום: והיה הנערה ׳אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה׳ (בראשית כד, יד) - משום שהרי נתבאר, שכל אותן נשמות של העולם שהתקימו בעולם הזה והשתדלו לדעת את רבונם בסוד החכמה העליונה, היא עולה ומתקימת בדרגה עליונה על כל אותם שלא נדבקו ולא ידעו, והם מתקימים בראשונה. וזו השאלה שעמד אותו העבד לדעת ולשאל, במה התעסקה אותה הנשמה בעולם הזה.
מן המפרשים
מקדש מלך: והיה הנערה פי' הגוף והמדבר עם השכינה הוא הבלא דגרמי שבתוך הגוף כמש"ל היא האשה אשר הוכיח ה' לבן אדוני ודאי דא הוא גופא וכו': מהאו עבד דאשתני דיוקניה פי' מט"ט שהמ' נחסר אורה כן משפת מאיש שהוא מט"ט מראהו: ד"א כן משחת וכו' כדמסיק…
אור החמה: לעת ערב. דחיקא לי טובא שהתחיה יהיה בסוד ח"ת לאלף הששי א"כ אינו ערב ממש אלא אם נאמר שבערך כל ששת אלפים יחד הוא עת ערב לכולם. כעין יום הששי לכל ימי השבת והיינו דכתיב יצא אדם ת"ת לפעלו להנהיג העולם בדיניו ועבודתו עדי ערב דהיינו…
רמ"א: הטי נא כדך הטי נא כדך. ר"ל כ"ד ספרים שהם עיקר התורה:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: