שואבי מימי התורה - קדימתם בתחייה בזכות עץ החיים
וישב · ׳הנה ישכיל עבדי׳ - סוד הלבנה ותחיית המתים במשל העבד, וייחוד יעקב ויוסף · מאמר 5 · פיסקה 13 · דף קפב ע"א
לשון הזוהר
׳לְעֵת צֵאת הַשּׁוֹאֲבוֹת׳, דְּהַהוּא זִמְנָא זְמִינִין לְמֵיקַם וְלַאֲחָיָיא בְּקַדְמִיתָא מִכָּל שְׁאָר בְּנֵי עַלְמָא, אִינוּן דְּשָׁאֲבֵי מֵימוֹי דְאוֹרַיְיתָא (ושאבין), בְּגִין דְּאִתְעַסְּקוּ לְשָׁאֲבָא מִמֵּימֵי דְאוֹרַיְיתָא, וְאִתְתַּקָּפוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, וְאִינוּן יִפְקוּן בְּקַדְמִיתָא, דְּאִילָנָא דְחַיֵּי גָּרְמָא לוֹן דִּיקוּמוּן בְּקַדְמִיתָא כְּמָא דְאִתְּמָר.
תרגום
׳לְעֵת צֵאת הַשּּׁאֲבֹת׳ - שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן עֲתִידִים לָקוּם וּלְהֵחָיוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה מִכָּל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם אוֹתָם שֶׁשּׁוֹאֲבִים מֵימֵי הַתּוֹרָה (וְשׁוֹאֲבִים), מִשּׁוּם שֶׁהִתְעַסְּקוּ לִשְׁאֹב מִמֵּימֵי הַתּוֹרָה, וְהִתְחַזְּקוּ בְּעֵץ הַחַיִּים, וְהֵם יֵצְאוּ בָרִאשׁוֹנָה, שֶׁעֵץ הַחַיִּים גָּרַם לָהֶם שֶׁיָּקוּמוּ בָּרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳לעת צאת השואבות׳, דההוא זמנא זמינין למיקם ולאחייא בקדמיתא מכל שאר בני עלמא, אינון דשאבי מימוי דאורייתא (ושאבין), בגין דאתעסקו לשאבא ממימי דאורייתא, ואתתקפו באילנא דחיי, ואינון יפקון בקדמיתא, דאילנא דחיי גרמא לון דיקומון בקדמיתא כמא דאתמר.
התרגום: ׳לעת צאת השאבת׳ - שבאותו זמן עתידים לקום ולהחיות. בראשונה מכל שאר בני העולם אותם ששואבים מימי התורה (ושואבים), משום שהתעסקו לשאב ממימי התורה, והתחזקו בעץ החיים, והם יצאו בראשונה, שעץ החיים גרם להם שיקומו בראשונה, כמו שנתבאר.
מן המפרשים
מקדש מלך: זמינין למיקם ולאחייא וכו' פירוש לעיל אמר מתי ארץ ישראל קודמין למתי ח"ל. וכאן אמר במתי א"י עצמם או במתי ח"ל עצמם יש בהם חילוק שת"ח קודמין להמון העם ובעלי הקבלה קודמין לשאר ת"ח. וז"ש ל ואשתדלו למנדע למאריהון ברזא דחכמתא ואינון…
הסולם: לעת צאת השואבות: היינו השואבות מימי התורה, כי בזמן ההוא הם עתידים לקום לתחיה תחילה מכל שאר בני אדם, משום שעסקו לשאוב מימי התורה ונתחזקו בעץ החיים, והם יצאו תחילה לתחיית המתים, כי עץ החיים גרם להם שיקומו מתחילה, כמו שלמדנו.