׳הנה ישכיל עבדי׳ - בריאת הלבנה והקטנת אורה מול השמש
וישב · ׳הנה ישכיל עבדי׳ - סוד הלבנה ותחיית המתים במשל העבד, וייחוד יעקב ויוסף · מאמר 5 · פיסקה 1 · דף קפא ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד׳ (ישעיהו נב, יג). זַכָּאָה חוּלַקְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּלֵי לוֹן אָרְחֵי דְאוֹרַיְיתָא לְמֵהַךְ בְּהוּ. תָּא חֲזֵי, הַאי קְרָא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי׳ וְאוּקְמוּהָ. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, עֲבַד לָהּ לְסִיהֲרָא וְאַזְעַר לָהּ נְהוֹרָהָא דְּהָא לֵית לָהּ מִגַרְמָהּ כְּלוּם. וּבְגִין דְּאַזְעִירַת גַּרְמָהּ, אִתְנַהֲרָא בְּגִין שִׁמְשָׁא, וּבְתוּקְפָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין. וּבְזִמְנָא דְּהֲוָה בֵּי מַקְדְּשָׁא קַיָּים, יִשְׂרָאֵל הֲווּ מִשְׁתַּדְּלִין בְּקוּרְבָּנִין וְעִלָּוָון וּפוּלְחָנִין, דְּהֲווּ עָבְדִין כַּהֲנִי וְלֵיוָאֵי וְיִשְׂרְאֵלֵי בְּגִין לְקָשְׁרָא קִשְׁרִין וּלְאַנְהָרָא נְהוֹרִין.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד׳ (ישעיה נב, יג) - אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שהקב"ה גִּלָּה לָהֶם דַּרְכֵי הַתּוֹרָה לָלֶכֶת בָּהֶם. בֹּא רְאֵה, הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא סוֹד עֶלְיוֹן, ׳הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי׳ וּבֵאֲרוּהָ. אֲבָל בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, עָשָׂה אֶת הַלְּבָנָה וְהִקְטִין לָהּ אֶת אוֹרָהּ, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ מֵעַצְמָהּ כְּלוּם. וּמִשּׁוּם שֶׁהִקְטִינָה אֶת עַצְמָהּ, הֵאִירָה בִּגְלַל הַשֶּׁמֶשׁ וּבְחֹזֶק הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, יִשְׂרָאֵל הָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים בְּקָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת וַעֲבוֹדוֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים הַכֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים כְּדֵי לִקְשֹׁר קְשָׁרִים וּלְהָאִיר אוֹרוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד׳ (ישעיהו נב, יג). זכאה חולקהון דצדיקייא דקודשא בריך הוא גלי לון ארחי דאורייתא למהך בהו. תא חזי, האי קרא רזא עלאה איהו, ׳הנה ישכיל עבדי׳ ואוקמוה. אבל תא חזי, כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, עבד לה לסיהרא ואזער לה נהורהא דהא לית לה מגרמה כלום. ובגין דאזעירת גרמה, אתנהרא בגין שמשא, ובתוקפא דנהורין עלאין. ובזמנא דהוה בי מקדשא קיים, ישראל הוו משתדלין בקורבנין ועלוון ופולחנין, דהוו עבדין כהני וליואי וישראלי בגין לקשרא קשרין ולאנהרא נהורין.
התרגום: פתח ואמר, ׳הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד׳ (ישעיה נב, יג) - אשרי חלקם של הצדיקים שהקב"ה גלה להם דרכי התורה ללכת בהם. בא ראה, הפסוק הזה הוא סוד עליון, ׳הנה ישכיל עבדי׳ ובארוה. אבל בא ראה, כשברא הקב"ה את העולם, עשה את הלבנה והקטין לה את אורה, שהרי אין לה מעצמה כלום. ומשום שהקטינה את עצמה, האירה בגלל השמש ובחזק האורות העליונים. ובזמן שהיה בית המקדש קים, ישראל היו משתדלים בקרבנות ועולות ועבודות שהיו עושים הכהנים ולוים וישראלים כדי לקשר קשרים ולהאיר אורות.
מן המפרשים
כתם פז: פתח ואמר הנה ישכיל עבדי וכו' להביא ראיה על הנדבר למעלה שהמדה הזאת תתחדש כנשר נעוריה ואוהביה בעלי היסורין כמו כן יתערבו בשמחתה. והנה הוא ע"ה מבאר הנבואה הזאת על העתיד לא כמו שחשבו קצת הסכלים מעטי האמונה שדברי זאת הנבואה אינם…
אור החמה: זכאה חולקהון דצדיקייא וגו' כי עיקר למידת החכמה הוא לדעת דרך העבודה וחברי ר' שמעון היודעים בסוד היו יודעים דרכי התורה להעמיס עליהם עול השכינה בטרדתה וגלותה. כד ברא קב"ה בינה ברא עלמא בסוד ל"ב נתיבות ל"ב אלדי"ם דבראשית.
הסולם: פתח ואמר הנה ישכיל עבדי וגו': אשרי חלקם של הצדיקים שהקב"ה גילה להם דרכי התורה ללכת בהם, בוא וראה, מקרא זה, הנה ישכיל עבדי, סוד עליון הוא, ובארוהו. אבל בוא וראה, כשברא הקב"ה את העולם, שה"ס זו"ן, עשה את הלבנה. שהאציל את הנוקבא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: