ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 3: ׳לכן אנשי לבב שמעו לי׳ - סוד ייסורי הצדיקים לטהרת נפשם לעולם הבא › פיסקה 5 (קפ ע"ב)

השכינה שורה בשמחה - התמיהה על הצדיק הנשבר ועצוב

וישב · ׳לכן אנשי לבב שמעו לי׳ - סוד ייסורי הצדיקים לטהרת נפשם לעולם הבא · מאמר 3 · פיסקה 5 · דף קפ ע"ב

לשון הזוהר

הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא בְּכַמָּה סִטְרִין. חַד, דְּהָא חָמִינָן דִּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא בְּאֲתַר עֲצִיבוּ אֶלָּא בְּאֲתַר דְּאִית בֵּיהּ חֶדְוָה. אִי חֶדְוָה לֵית בֵּיהּ, לָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא בְּהַהוּא אֲתַר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (מלכים ב ג טו). ׳וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו (יד יהו"ה) רוּחַ אֱלהִים, דְּהָא שְׁכִינְתָּא וַדַּאי לָא שַׁרְיָא בְּאֲתַר עֲצִיבוּ׳. מְנָלָן מִיַּעֲקֹב. דִּבְגִין דְּהֲוָה עָצִיב עֲלֵיהּ דְּיוֹסֵף אִסְתַּלְקַת שְׁכִינְתָּא מִנֵּיהּ, כֵּיוָן דְּאָתָא לֵיהּ חֶדְוָה דִּבְשׂוֹרָה דְיוֹסֵף מִיָּד ׳וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם׳. הָכָא בְּהַאי זַכָּאָה דְּאִתָּבַר כֵּיוָן דְּאִיהוּ חֲלָשָׁא וְאִתָּבַר בְּמַכְאוֹבִין, אָן הוּא חֶדְוָה דְּהָא אִיהוּ בַּעֲצִיבוּ וְלֵית עִמֵּיהּ חֶדְוָה כְּלָל.

תרגום

כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בְּכַמָּה צְדָדִים, אֶחָד - שֶׁהִנֵּה רָאִינוּ שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּמָקוֹם עָצוּב, אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׂמְחָה. אִם אֵין בּוֹ שִׂמְחָה, אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'׳ (מלכים ב ג, טו). שֶׁהֲרֵי וַדַּאי שֶׁשְּׁכִינָה לֹא שׁוֹרָה בְּמָקוֹם עָצוּב. מִנַּיִן לָנוּ? מִיַּעֲקֹב, שֶׁמִּשּׁוּם שֶׁהָיָה עָצוּב עַל יוֹסֵף הִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה לוֹ הַשִּׂמְחָה עַל בְּשׂוֹרַת יוֹסֵף, מִיָּד ׳וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם׳ - כָּאן בַּצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁנִּשְׁבָּר, כֵּיוָן שֶׁהוּא חַלָּשׁ וְנִשְׁבָּר בְּמַכְאוֹבִים, אֵיפֹה הַשִּׂמְחָה? שֶׁהֲרֵי הוּא בְּעֶצֶב וְאֵין עִמּוֹ כְּלָל שִׂמְחָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הכא אית לאסתכלא בכמה סטרין. חד, דהא חמינן דשכינתא לא שריא באתר עציבו אלא באתר דאית ביה חדוה. אי חדוה לית ביה, לא שריא שכינתא בההוא אתר. כמה דאת אמר, (מלכים ב ג טו). ׳ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו (יד יהו"ה) רוח אלהים, דהא שכינתא ודאי לא שריא באתר עציבו׳. מנלן מיעקב. דבגין דהוה עציב עליה דיוסף אסתלקת שכינתא מניה, כיון דאתא ליה חדוה דבשורה דיוסף מיד ׳ותחי רוח יעקב אביהם׳. הכא בהאי זכאה דאתבר כיון דאיהו חלשא ואתבר במכאובין, אן הוא חדוה דהא איהו בעציבו ולית עמיה חדוה כלל.

התרגום: כאן יש להסתכל בכמה צדדים, אחד - שהנה ראינו שאין השכינה שורה במקום עצוב, אלא במקום שיש בו שמחה. אם אין בו שמחה, אין שכינה שורה באותו מקום, כמו שנאמר ׳ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'׳ (מלכים ב ג, טו). שהרי ודאי ששכינה לא שורה במקום עצוב. מנין לנו? מיעקב, שמשום שהיה עצוב על יוסף הסתלקה ממנו שכינה. כיון שבאה לו השמחה על בשורת יוסף, מיד ׳ותחי רוח יעקב אביהם׳ - כאן בצדיק הזה שנשבר, כיון שהוא חלש ונשבר במכאובים, איפה השמחה? שהרי הוא בעצב ואין עמו כלל שמחה.

מן המפרשים

כתם פז: הבא אית לאסתכלא בכמה סטרין כי קשה הדבר להבינו מכל צדדיו הראשון הוא כי איך יתכן שיהיה זה הצדיק המיוסר ביסורין קשים דבק באלוהיו ואלהיו עמו שהרי אין השכינה שורה מתוך עצבות כי מי שהוא עצב איך ימשך עליו כח עליוני להשרותו עליו והוא…

אור החמה: הכא אית לאסתכלא וגו' שאחר שיש להם הפסד בעבודה שאין שכינה שורה עליהם אין אלו יסורין של אהבה. ועוד קושיא שנית אם כדבריו שהם אהבה למה אין אהבתו ג"כ בכל צדיקי עולם. וז"ש דהא חמינן כמה רחימין וגו' ולתת חלוק בין הצדיקים כענין צדיק…

הסולם: הכא אית לאסתכלא וכו': יש כאן להסתכל בכמה צדדים, אחד, כי אנו רואים שהשכינה אינה שורה במקום עצבות אלא במקום שיש בו שמחה, ואם אין בו שמחה לא תשרה השכינה במקום ההוא. כמו שאתה אומר, ועתה קחו לי מנגן וגו', כי ודאי שהשכינה אינה שורה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: