׳לכן אנשי לבב שמעו לי׳
סוד ייסורי הצדיקים לטהרת נפשם לעולם הבא
בריאת העולם על הדין - הרחמים המעכבים אותו מלכלותו
רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל׳ (איוב לד, י), ׳כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ׳. בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, עָשָׂה אוֹתוֹ עַל הַדִּין, וְעַל הַדִּין הִתְקַיֵּם, וְכָל הַמַּעֲשִׂים שֶׁל הָעוֹלָם הֵם עוֹמְדִים בַּדִּין אֶלָּא שֶׁהקב"ה, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יֹאבַד, פָּרַשׂ עָלָיו רַחֲמִים, וְאוֹתָם הָרַחֲמִים מְעַכְּבִים אֶת הַדִּין שֶׁלֹּא יְכַלֶּה אֶת הָעוֹלָם, וְעַל הָרַחֲמִים מִתְנַהֵג הָעוֹלָם וּמִתְקַיֵּם בִּשְׁבִילָם.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרְשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל׳ (איוב לד, י), ׳כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ׳. תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, עֲבַד לֵיהּ עַל דִּינָא, וְעַל דִּינָא אִתְקַיַּים. וְכָל עוֹבָדִין דְּעַלְמָא אִינוּן קָיְימִין בְּדִינָא. בַּר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין לְקַיְימָא עַלְמָא וְלָא יִתְאֲבִיד, פָּרִישׂ עֲלֵיהּ רַחֲמֵי, וְאִינוּן רַחֲמֵי מְעַכְּבֵי לְדִינָא דְּלָא יִשְׁתְּצֵי עַלְמָא, וְעַל רַחֲמֵי אִתְנַהִיג עַלְמָא וְאִתְקְיַּים בְּגִינִיהּ.
דין הצדיק מאהבת הקב"ה - שבירת הגוף להשלטת הנשמה
וְאִם תֹּאמַר שהקב"ה עוֹשֶׂה דִין בָּאָדָם בְּלִי דִין. הֲרֵי נֶאֱמַר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַדִּין שׁוֹרֶה עַל הָאָדָם כְּשֶׁהוּא צַדִּיק, מִשּׁוּם אַהֲבָתוֹ שֶׁל הקב"ה אֵלָיו הִיא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁהֲרֵי הקב"ה אוֹהֵב אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה לְקָרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו, מְשַׁבֵּר אֶת הַגּוּף כְּדֵי לְהַשְׁלִיט אֶת הַנְּשָׁמָה, וְאָז מִתְקָרֵב הָאָדָם אֵלָיו בְּאַהֲבָה כָּרָאוּי, וְהַנְּשָׁמָה שׁוֹלֶטֶת וְהַגּוּף נֶחֱלָשׁ.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד דִּינָא בְּבַר נָשׁ בְּלָא דִינָא. הָא אִתְּמָר, דְּכַד דִּינָא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ דְּבַר נָשׁ כַּד אִיהוּ זַכָּאָה. בְּגִין רְחִימוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ אִיהִי, כְּמָה דְאִתְּמָר. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים עֲלֵיהּ בִּרְחִימוּ לְקָרְבָא לֵיהּ לְגַבֵּיהּ, מְתַבַּר גּוּפָא בְּגִין לְשַׁלְטָאָה נִשְׁמָתָא, וּכְדֵין אִתְקְרִיב בַּר נָשׁ לְגַבֵּיהּ בִּרְחִימוּ כְּדְקָא יְאוּת. וְנִשְׁמָתָא שָׁלְטָא וְגוּפָא אִתְחַלָּשׁ.
גוף חלש ונפש חזקה - צער כאן לזכות לעולם הבא
וְצָרִיךְ גּוּף חַלָּשׁ וְנֶפֶשׁ חֲזָקָה שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת בְּחֹזֶק, וְאָז הוּא אָהוּב שֶׁל הקב"ה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַחֲבֵרִים, נוֹתֵן הקב"ה לַצַּדִּיק צַעַר בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְזַכּוֹת אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וּבַעְיָא גּוּפָא חוּלְשָׁא וְנַפְשָׁא תַּקִּיפָא דְּאִתְתַּקַּף בִּתְקִיפוּ, וּכְדֵין אִיהוּ רְחִימָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּמָה דַאֲמְרוּ חַבְרַיָיא, יָהַב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַצַּדִּיק צַעֲרָא בְּעַלְמָא דֵין, בְּגִין לְמִזְכֵּי לֵיהּ לְעַלְמָא דְאָתֵי.
שונאו של הקב"ה - שלמות כאן ואבדן חלק לעולם הבא
וְכַאֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה חַלָּשָׁה וְגוּף חָזָק, הוּא שׂוֹנְאוֹ שֶׁל הקב"ה, שֶׁאֵינוֹ מְרֻצֶּה בּוֹ, לֹא נוֹתֵן לוֹ צַעַר בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא דְּרָכָיו מְתֻקָּנוֹת וְהוּא בִּשְׁלֵמוּת יְתֵרָה. מִשּׁוּם שֶׁאִם עוֹשֶׂה צְדָקָה אוֹ חֶסֶד, הקב"ה מְשַׁלֵּם לוֹ אֶת שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַהוּא. וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס ׳וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו וְגוֹ'׳ (דברים ז, י) - מְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו טוֹבוֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים (הוּא). וּמִשּׁוּם כָּךְ אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁנִּשְׁבָּר תָּמִיד הוּא אָהוּב שֶׁל הקב"ה. וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ כְּשֶׁבָּדַק, וְלֹא מָצָא חֵטְא בְּיָדוֹ שֶׁנֶּעֱנַשׁ עָלָיו.
בלשון הזוהר
וְכַד נִשְׁמָתָא חָלְשָׁא וְגוּפָא תַקִיפָא, אִיהוּ שָׂנְאֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּלָא אִתְרָעֵי בֵּיהּ, לָא יָהִיב לֵיהּ צַעֲרָא בְּהַאי עַלְמָא אֶלָּא אוֹרְחוֹי מִתְתַּקְנָן וְהוּא בִּשְׁלִימוּ יַתִּיר. בְּגִין דְּאִי עָבַד צְדָקָה אוֹ טִיבוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁלֵּם לֵיהּ אַגְרֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא וְלָא יֶהֱוֵי לֵיהּ חוּלַק בְּהַהוּא עַלְמָא. וְדָא הוּא דְּתִרְגֵּם אוּנְקְלוּס ׳וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו וְגו'׳ (דברים ז, י), וּמְשַׁלֵּם לְשַׂנְאוֹהִי טַבְוָון דְּאִינוּן וְגו' (איהו). וּבְגִין כָּךְ הַהוּא זַכָּאָה דְּאִתְבַּר תָּדִיר אִיהוּ רְחִימָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהַנֵּי מִילֵי כַּד בָּדַק וְלָא אַשְׁכַּח חוֹבָא בִּידֵיהּ דְּאִתְעַנַּשׁ עֲלֵיהּ.
השכינה שורה בשמחה - התמיהה על הצדיק הנשבר ועצוב
כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בְּכַמָּה צְדָדִים. אֶחָד - שֶׁהִנֵּה רָאִינוּ שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּמָקוֹם עָצוּב, אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׂמְחָה. אִם אֵין בּוֹ שִׂמְחָה, אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד יהו"ה׳ (מלכים ב ג, טו), שֶׁהֲרֵי וַדַּאי שֶׁשְּׁכִינָה לֹא שׁוֹרָה בְּמָקוֹם עָצוּב. מִנַּיִן לָנוּ? מִיַּעֲקֹב, שֶׁמִּשּׁוּם שֶׁהָיָה עָצוּב עַל יוֹסֵף הִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה לוֹ הַשִּׂמְחָה עַל בְּשׂוֹרַת יוֹסֵף, מִיָּד ׳וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם׳. כָּאן בַּצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁנִּשְׁבָּר, כֵּיוָן שֶׁהוּא חַלָּשׁ וְנִשְׁבָּר בְּמַכְאוֹבִים, אֵיפֹה הַשִּׂמְחָה? שֶׁהֲרֵי הוּא בְּעֶצֶב וְאֵין עִמּוֹ כְּלָל שִׂמְחָה.
בלשון הזוהר
הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא בְּכַמָּה סִטְרִין. חַד, דְּהָא חָמִינָן דִּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא בְּאֲתַר עֲצִיבוּ אֶלָּא בְּאֲתַר דְּאִית בֵּיהּ חֶדְוָה. אִי חֶדְוָה לֵית בֵּיהּ, לָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא בְּהַהוּא אֲתַר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו (יד יהו"ה) רוּחַ אֱלֹהִים׳ (מלכים ב ג, טו), דְּהָא שְׁכִינְתָּא וַדַּאי לָא שַׁרְיָא בְּאֲתַר עֲצִיבוּ. מְנָלָן מִיַּעֲקֹב. דִּבְגִין דְּהֲוָה עָצִיב עֲלֵיהּ דְּיוֹסֵף אִסְתַּלְקַת שְׁכִינְתָּא מִנֵּיהּ, כֵּיוָן דְּאָתָא לֵיהּ חֶדְוָה דִּבְשׂוֹרָה דְיוֹסֵף מִיָּד ׳וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם׳. הָכָא בְּהַאי זַכָּאָה דְּאִתָּבַר כֵּיוָן דְּאִיהוּ חֲלָשָׁא וְאִתָּבַר בְּמַכְאוֹבִין, אָן הוּא חֶדְוָה דְּהָא אִיהוּ בַּעֲצִיבוּ וְלֵית עִמֵּיהּ חֶדְוָה כְּלָל.
צדיקים אהובים שלא נשברו כלל - מה בין אלה לאלה
וְאֶחָד - שֶׁהִנֵּה רָאִינוּ כַּמָּה אֲהוּבִים הָיוּ צַדִּיקִים לִפְנֵי הקב"ה וְלֹא נִשְׁבְּרוּ בָּחֳלָאִים וְלֹא בְּמַכְאוֹבִים, וְלֹא נֶחֱלַשׁ גּוּפָם לְעוֹלָמִים. לָמָּה לֹא אֵלֶּה כְּאֵלֶּה - שֶׁאֵלֶּה נִשְׁבְּרוּ, וְאֵלֶּה עוֹמְדִים בְּגוּפָם כָּרָאוּי?
בלשון הזוהר
וְחַד דְּהָא חָמִינָן כַּמָּה רְחִימִין הֲווּ צַדִּיקַיָא קַמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְלָא אִתָּבְרוּ בְּמַרְעִין וְלָא בְּמַכְאוֹבִין וְלָא אִתְחַלַּשׁ גּוּפָא דִלְהוֹן לְעָלְמִין. אַמַּאי לָאו אִלֵּין כְּאִלֵּין, דְּאִלֵּין אִתָּבְרוּ וְאִלֵּין קָיְימֵי בְּגוּפַיְיהוּ כְּדְקָא יְאוּת.
צדיק בן צדיק שנשבר כל ימיו - קושיה שלא נפתרה
וְאִם תֹּאמַר שֶׁהִנֵּה אֵלֶּה שֶׁעָמְדוּ בְּקִיּוּם כָּרָאוּי מִשּׁוּם שֶׁהֵם צַדִּיקִים בְּנֵי צַדִּיקִים הֵם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ. וְאֵלּוּ הָאֲחֵרִים צַדִּיקִים וְלֹא בְּנֵי צַדִּיקִים - הִנֵּה רָאִינוּ צַדִּיקִים בְּנֵי צַדִּיקִים, שֶׁהִנֵּה אָבִיו שֶׁל זֶה צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, וְהוּא צַדִּיק, לָמָּה נִשְׁבָּר גּוּפוֹ בְּמַכְאוֹבִים וְכָל יָמָיו בְּצַעַר?
בלשון הזוהר
וְאִם תֹּאמַר דְּהָא אִלֵּין דְּקָיְימוּ בְּקִיּוּמָא כְּדְקָא יְאוּת, בְּגִין דְּאִינוּן צַדִּיקֵי בְּנֵי צַדִּיקֵי אִינְהוּ, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ. וְאִלֵּין אָחֳרָנִין צַדִּיקֵי וְלָאו בְּנִי צַדִּיקֵי, הָא קָא חָמֵינָן צַדִּיקֵי בְּנֵי צַדִּיקֵי, דְּהָא אֲבוֹי דְּדֵין זַכָּאָה בַּר זַכָּאָה, וְאִיהוּ זַכָּאָה. אַמַּאי אִתָּבַר גּוּפֵיהּ בְּמַכְאוֹבִין וְכָל יוֹמוֹי בְּצַעֲרָא.
סוד הלבנה בחיסרון - נשמות היוצאות בשעת דין נשברות תמיד
אֶלָּא כָּאן הוּא סוֹד, שֶׁהִנֵּה כָּל מַעֲשֵׂי הקב"ה בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק, ׳כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ׳ (איוב לד, יא). מָצָאנוּ בְּסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים סוֹד אֶחָד, וְאֶצְלוֹ סוֹד אַחֵר אֶחָד שֶׁהוּא שְׁנַיִם, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁהַלְּבָנָה בְּחִסָּרוֹן וְשׁוֹרָה בְדִין וְאֵין הַשֶּׁמֶשׁ נִמְצָא אֶצְלָהּ, וּבְכָל זְמַן וּבְכָל שָׁעָה יֵשׁ לָהּ לְהוֹצִיא נְשָׁמוֹת לִבְנֵי אָדָם כְּמוֹ שֶׁלָּקְטָה בָּרִאשׁוֹנָה, וּמוֹצִיאָה אוֹתָם כָּעֵת בִּזְמַן שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּדִין. וּמִי שֶׁלּוֹקֵחַ אוֹתָהּ בְּאוֹתוֹ זְמַן, יִהְיֶה תָמִיד בְּחִסָּרוֹן וְהָעֹנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו, וְנִשְׁבָּר תָּמִיד בְּדִין כָּל יְמֵי הָאָדָם, בֵּין חַיָּב בֵּין זַכַּאי, רַק שֶׁתְּפִלָּה מְבַטֶּלֶת אֶת כָּל גִּזְרֵי הַדִּינִים וְיָכוֹל לְסַלְּקָם בִּתְפִלָּה.
בלשון הזוהר
אֶלָּא הָכָא רָזָא אִיהוּ, דְּהָא כָּל עוֹבָדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּקְשׁוֹט וּזְכוּ ׳כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִיאֶנּוּ׳ (איוב לד, יא). אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרֵי קַדְמָאֵי רָזָא חָדָא, וּלְגַבֵּיהּ רָזָא אָחֳרָא חַד דְּאִיהוּ תְּרֵין, דְּהָא אִית זִמְנִין דְּסִיהֲרָא אִיהִי בִּפְגִימוּ וְשַׁרְיָא בְּדִינָא וְשִׁמְשָׁא לָא אִשְׁתַּכַּח גַּבָּה. וּבְכָל זִמְנָא וּבְכָל שַׁעְתָּא אִית לָהּ לְאֲפָקָא נִשְׁמָתִין בִּבְנֵי נָשָׁא כְּמָה דְלָקְטָא בְּקַדְמִיתָא, וַאֲפִיקַת לוֹן הַשְׁתָּא בְּזִמְנָא דְאִיהִי קָיְימָא בְּדִינָא. הַאי מַאן דְּנָקִיט לָהּ בְּהַהוּא זִמְנָא לֶיהֱוֵי תָּדִיר בִּגְרִיעוּתָא, וּמִסְכֵּנוּתָא אָזְלָא לְגַבֵּיהּ, וְאִתָּבַר תָּדִיר בְּדִינָא כָּל יוֹמוֹי דְבַר נָשׁ בֵּין חַיָּיבָא בֵּין זַכָּאָה. בַּר דִּצְלוֹתָא בָּטִיל כָּל גִּזְרֵי דִינִין וְיָכִיל לְסַלְקָא בִּצְלוֹתָא.
נשמה היוצאת בשעת שלמות - האדם מושלם בעושר ובבנים
וְאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה עוֹמֶדֶת בִּשְׁלֵמוּת, וְאוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, אָז אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה שֶׁיָּצְאָה וְנִדְבְּקָה בּוֹ בְּאוֹתוֹ הָאָדָם, אוֹתוֹ הָאָדָם מֻשְׁלָם בַּכֹּל - בְּעֹשֶׁר, בְּבָנִים וּבִשְׁלֵמוּת הַגּוּף.
בלשון הזוהר
וְהַהוּא זִמְנָא דְּקָיְימָא הַהוּא דַרְגָּא בִּשְׁלִימוּ, וְהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק אִשְׁתַּמַּשׁ בָּהּ, כְּדֵין הַהוּא נִשְׁמָתָא דְּנָפְקַת וְאִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ בְּהַהוּא בַר נָשׁ, הַהוּא בַּר נָשׁ אִשְׁתַּלִּים בְּכֹלָּא בְּעוּתְרָא בִּבְנִין בִּשְׁלִימוּ דְּגוּפָא.
בנים חיים ומזונות - תלויים במזל ולא בזכות
וְהַכֹּל מִשּׁוּם אוֹתוֹ הַמַּזָּל שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא וּמִתְחַבֵּר בְּאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה לְהִשְׁתַּלֵּם בּוֹ וּלְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנּוּ, וְעַל כֵּן הַכֹּל בְּמַזָּל הַדָּבָר תָּלוּי. וְעַל כֵּן שָׁנִינוּ, בָּנִים, חַיִּים וּמְזוֹנוֹת - לֹא בִזְכוּת תְּלוּיִים, אֶלָּא בְּמַזָּל הַדָּבָר תָּלוּי. שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּת אֵינוֹ אֶלָּא עַד שֶׁמִּתְמַלֵּאת וּמְאִירָה מִן הַמַּזָּל.
בלשון הזוהר
וְכֹלָּא בְּגִין הַהוּא מַזָּלָא דְּנָגִיד וְנָפִיק וְאִתְחַבַּר בְּהַהוּא דַרְגָּא לְאִשְׁתַּלְּמָא בֵּיהּ וּלְאִתְבָּרְכָא מִנֵּיהּ, וְעַל דָּא כֹּלָּא בְּמַזָּלָא תַּלְיָא מִלְּתָא. וְעַל דָּא תָּנִינָן, בָּנִי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַּלְיָא מִלְּתָא. דְּהָא בִּזְכוּתָא לָאו אִיהוּ אֶלָּא עַד דְּאִתְמַלְּיָא וְאִתְנְהִיר מִן מַזָּלָא.
צדיקי אמת נשברים כאן - כדי שיחוס עליהם לעולם הבא
וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל אוֹתָם שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם צַדִּיקֵי אֱמֶת, כֻּלָּם נִשְׁבָּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִדּוֹנִים בְּדִין. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ גָּרְמָה לָהֶם, וְעַל כֵּן חָס עֲלֵיהֶם הקב"ה לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ כָּל אִינוּן דְּאִתָּבְרוּ בְּהַאי עַלְמָא וְאִינוּן זַכָּאי קְשׁוֹט, כֻּלְּהוּ אִתָּבְרוּ בְּהַאי עַלְמָא וְאִתְדָּנוּ בְּדִינָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהַהִיא נַפְשָׁא גָּרְמָא לְהוּ, וְעַל דָּא חָיִיס עֲלַיְיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעַלְמָא דְאָתֵי.
׳ה' צדיק יבחן׳ - טהרת הנפש מזוהמתה בשבירת הגוף
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הקב"ה הוּא בְּדִין, כְּדֵי לְטַהֵר אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ לְהָבִיא אוֹתָהּ לָעוֹלָם הַבָּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּל מַעֲשָׂיו שֶׁל הקב"ה (נ"א: מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַעֲשֵׂי הקב"ה) הֵם בְּדִין וֶאֱמֶת. וּכְדֵי לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ אוֹתָהּ זֻהֲמָה שֶׁקִּבְּלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל כֵּן נִשְׁבָּר אוֹתוֹ הַגּוּף וְנִטְהֶרֶת הַנֶּפֶשׁ. וּמִשּׁוּם כָּךְ הקב"ה עוֹשֶׂה לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק שֶׁיִּסְבֹּל יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיִתְנַקֶּה מִן הַכֹּל וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם. וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳יהו"ה צַדִּיק יִבְחָן׳ (תהלים יא, ה) וַדַּאי, וְהִנֵּה נִתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּל מַה דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדִינָא אִיהוּ, בְּגִין לְדַּכָּאָה לְהַהִיא נַפְשָׁא לְאַיְיתָאָה לָהּ לְעַלְמָא דְאָתֵי. ובגין כך קודשא בריך הוא כל עובדוי (נ"א: בגין דכל עובדוי דקודשא בריך הוא) אִינוּן בְּדִינָא וּקְשׁוֹט. וּבְגִין לְאַעֲבָרָא מִנֵּיהּ הַהוּא זוּהֲמָא דְּקַבִּילַת בְּהַאי עַלְמָא וְעַל דָּא אִתָּבַר הַהוּא גּוּפָא וְאִתְדְּכִיאַת נַפְשָׁא. וּבְגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לְהַהוּא זַכָּאָה דְּיִסְבּוֹל יִסּוּרִין וּמַכְאוֹבִין בְּהַאי עַלְמָא וְיִתְנְקֵי מִכֹּלָּא וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי עָלְמָא. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳יהו"ה צַדִּיק יִבְחָן׳ (תהילים יא, ה) וַדַּאי, וְהָא אִתְּמָר.
׳אך אל הפרוכת לא יבוא׳
נשמות שותפות בפגם הלבנה מייסורי אהבה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.