שונאו של הקב"ה - שלמות כאן ואבדן חלק לעולם הבא
וישב · ׳לכן אנשי לבב שמעו לי׳ - סוד ייסורי הצדיקים לטהרת נפשם לעולם הבא · מאמר 3 · פיסקה 4 · דף קפ ע"ב
לשון הזוהר
וְכַד נִשְׁמָתָא חָלְשָׁא וְגוּפָא תַקִיפָא, אִיהוּ שָׂנְאֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּלָא אִתְרָעֵי בֵּיהּ, לָא יָהִיב לֵיהּ צַעֲרָא בְּהַאי עַלְמָא אֶלָּא אוֹרְחוֹי מִתְתַּקְנָן וְהוּא בִּשְׁלִימוּ יַתִּיר. בְּגִין דְּאִי עָבַד צְדָקָה אוֹ טִיבוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁלֵּם לֵיהּ אַגְרֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא וְלָא יֶהֱוֵי לֵיהּ חוּלַק בְּהַהוּא עַלְמָא. וְדָא הוּא דְּתִרְגֵּם אוּנְקְלוּס ׳וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו וְגו'׳ (דברים ז, י), וּמְשַׁלֵּם לְשַׂנְאוֹהִי טַבְוָון דְּאִינוּן וְגו' (איהו). וּבְגִין כָּךְ הַהוּא זַכָּאָה דְּאִתְבַּר תָּדִיר אִיהוּ רְחִימָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהַנֵּי מִילֵי כַּד בָּדַק וְלָא אַשְׁכַּח חוֹבָא בִּידֵיהּ דְּאִתְעַנַּשׁ עֲלֵיהּ.
תרגום
וְכַאֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה חַלָּשָׁה וְגוּף חָזָק, הוּא שׂוֹנְאוֹ שֶׁל הקב"ה, שֶׁאֵינוֹ מְרֻצֶּה בּוֹ, לֹא נוֹתֵן לוֹ צַעַר בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא דְּרָכָיו מְתֻקָּנוֹת וְהוּא בִּשְׁלֵמוּת יְתֵרָה, מִשּׁוּם שֶׁאִם עוֹשֶׂה צְדָקָה אוֹ חֶסֶד, הקב"ה מְשַׁלֵּם לוֹ אֶת שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַהוּא. וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס ׳וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו וְגוֹ'׳ (דברים ז) - מְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו טוֹבוֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים (הוּא), וּמִשּׁוּם כָּךְ אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁנִּשְׁבָּר תָּמִיד הוּא אָהוּב שֶׁל הקב"ה. וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ כְּשֶׁבָּדַק, וְלֹא מָצָא חֵטְא בְּיָדוֹ שֶׁנֶּעֱנַשׁ עָלָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד נשמתא חלשא וגופא תקיפא, איהו שנאיה דקודשא בריך הוא דלא אתרעי ביה, לא יהיב ליה צערא בהאי עלמא אלא אורחוי מתתקנן והוא בשלימו יתיר. בגין דאי עבד צדקה או טיבו קודשא בריך הוא משלם ליה אגריה בהאי עלמא ולא יהוי ליה חולק בההוא עלמא. ודא הוא דתרגם אונקלוס ׳ומשלם לשונאיו וגו'׳ (דברים ז, י), ומשלם לשנאוהי טבוון דאינון וגו' (איהו). ובגין כך ההוא זכאה דאתבר תדיר איהו רחימא דקודשא בריך הוא, והני מילי כד בדק ולא אשכח חובא בידיה דאתענש עליה.
התרגום: וכאשר הנשמה חלשה וגוף חזק, הוא שונאו של הקב"ה, שאינו מרצה בו, לא נותן לו צער בעולם הזה, אלא דרכיו מתקנות והוא בשלמות יתרה, משום שאם עושה צדקה או חסד, הקב"ה משלם לו את שכרו בעולם הזה, ולא יהיה לו חלק בעולם ההוא. וזהו שתרגם אונקלוס ׳ומשלם לשונאיו וגו'׳ (דברים ז) - משלם לשונאיו טובות שהם עושים (הוא), ומשום כך אותו צדיק שנשבר תמיד הוא אהוב של הקב"ה. והדברים הללו כשבדק, ולא מצא חטא בידו שנענש עליו.
מן המפרשים
כתם פז: וכד נשמתא חלשא וגופא תקיפא וכו' כלומר וכאשר תראה שום אדם תמיד בריא אולם לא יגיעוהו יסורין כלל דע שהוא שנוי למעלה כי אין אדם בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ואחר שכן הוא היה מן הדין שיחולו עליו יסורין להחליש גופו ע"ד מה שביאר לפנים…
הסולם: וכד נשמתא חלשא וכו': וכשהנשמה היא חלשה, והגוף חזק, הוא שונאו של הקב"ה, שאינו חפץ בו, ואינו נותן לו צער בעולם הזה, אלא דרכיו ישרים, והוא בכל השלמות, משום, שאם עושה צדקה או מעשים טובים, הקב"ה משלם שכרו בעולם הזה, ולא יהיה לו חלק…