ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 25: ׳רוח נכון חדש בקרבי׳ - רוח הקדושה מול רוח השקר המסטה בעולם › פיסקה 4 (קצב ע"ב)

תמיהת רוח נבות המבקשת לפתות את אחאב בשקר

וישב · ׳רוח נכון חדש בקרבי׳ - רוח הקדושה מול רוח השקר המסטה בעולם · מאמר 25 · פיסקה 4 · דף קצב ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי הֲווּ אָזְלֵי בְאָרְחָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי דִּכְתִיב, ׳וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יהו"ה וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר יהו"ה אֵלָיו בְּמָּה׳ (מלכים א כב, כא-כב) ׳וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן׳. וְתָנִינָן דְּהֲוָה רוּחַ נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי. וְכִי נִשְׁמָתִין, כֵּיוָן דְּסָלְקִין וְקָיְימִין לְעֵילָא, אִינוּן יָכְלִין לְאֲתָבָא בְּהַאי עַלְמָא, וּמִלָּה תְּמִיהָה, דְּאָמַר ׳אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי וְגו'׳.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, זֶה שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו בַּמָּה׳ (מלכים א כב, כא). ׳וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן׳ (מלכים א כב, כב) - וְשָׁנִינוּ שֶׁהָיְתָה רוּחַ נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי. וְכִי הַנְּשָׁמוֹת, כֵּיוָן שֶׁעוֹלוֹת וְעוֹמְדוֹת לְמַעְלָה, הֵן יְכוֹלוֹת לָשׁוּב לָעוֹלָם הַזֶּה? וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ שֶׁאָמַר, ׳אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי וְגוֹ'׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר ורבי יוסי הוו אזלי בארחא. אמר רבי יוסי לרבי אלעזר, האי דכתיב, ׳ויצא הרוח ויעמד לפני יהו"ה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהו"ה אליו במה׳ (מלכים א כב, כא-כב) ׳ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן׳. ותנינן דהוה רוח נבות היזרעאלי. וכי נשמתין, כיון דסלקין וקיימין לעילא, אינון יכלין לאתבא בהאי עלמא, ומלה תמיהה, דאמר ׳אצא והייתי רוח שקר בפי וגו'׳.

התרגום: רבי אלעזר ורבי יוסי היו הולכים בדרך. אמר רבי יוסי לרבי אלעזר, זה שכתוב ׳ויצא הרוח ויעמד לפני ה' ויאמר אני אפתנו ויאמר ה' אליו במה׳ (מלכים א כב, כא). ׳ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן׳ (מלכים א כב, כב) - ושנינו שהיתה רוח נבות היזרעאלי. וכי הנשמות, כיון שעולות ועומדות למעלה, הן יכולות לשוב לעולם הזה? והדבר תמוה שאמר, ׳אצא והייתי רוח שקר בפי וגו'׳.

מן המפרשים

כתם פז: מן המקבילה בוישלח מאמר טז, א (קעג:) רבי אלעזר ור' יוסי הוו אזלי בארחא א"ל ר' יוסי לר' אלעזר ודאי האי דאמרי דיעקב שלימו דאבהן וכו' ישאל טעם למה אחר שאמר לו הב"ה לא יקרא עוד שמך יעקב למה חזר הוא בעצמו יתברך וקראו יעקב והשאלה…

אור החמה: וכי נשמתין כיון דסלקין לג"ע עליון עול' הנשמות דרך ההיכלות זר ירידתם לעולם: עוד קשה אי צדיקא *יעויין בס' אור הלבנה דרבינו הרמ"ק ז"ל היה לו גירסא אחרת הכא: איהו שהוא מקום הטהור והקדוש יבעי שקרא שהם החיצונים למטה: ויקשה עוד שממש…

הסולם: ר' אלעזר ור' יוסי וכו': ר"א ור"י היו הולכים בדרך, א"ר יוסי לר' אלעזר, זה שכתוב, ויצא הרוח וגו' והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו וגו'. ולמדנו, שהיה הרוח של נבות היזרעאלי. ושואל, וכי הנשמות, אחר שעלו ועומדות למעלה, תוכלנה לשוב לעולם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: