׳רוח נכון חדש בקרבי׳
רוח הקדושה מול רוח השקר המסטה בעולם
לב טהור - לב שומע וטוב לב במשתה תמיד
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׳ (תהלים נא, יב) - אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ. אֲבָל לֵב טָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ וְגוֹ'׳ (מלכים א ג, ט). וְכָתוּב ׳וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד׳ (משלי טו, טו) - וּמִשּׁוּם כָּךְ לֵב טָהוֹר וַדַּאי.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׳ (תהילים נא, יב) - הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל ׳לֵב טָהוֹר׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ וְגוֹ'׳ (מלכים א ג, ט). וּכְתִיב ׳וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָּמִיד׳ (משלי טו, טו) - וּבְגִין כָּךְ ׳לֵב טָהוֹר׳ וַדַּאי.
רוח נכון - רוח המשיח המרחפת ומתחדשת בתפילת דוד
׳וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׳ (תהלים נא, יב) - זֶהוּ רוּחַ נָכוֹן וַדַּאי. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב), וְהֵעִירוּ, זוֹ רוּחוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ. וְהִתְעוֹרְרוּ, ׳וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם׳ (יחזקאל יא, יט). וְדָוִד הִתְפַּלֵּל, אוֹתוֹ רוּחַ ׳נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׳.
בלשון הזוהר
׳וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׳ (תהלים נא, יב) - דָּא הוּא רוּחַ נָכוֹן וַדַּאי. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנִי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב). וְאִתְעָרוּ, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. וְאִתְעָרוּ, ׳וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם׳ (יחזקאל יא, יט). וְצַלֵּי דָוִד, הַהוּא רוּחַ ׳נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׳.
חידוש הלבנה מול רוח הטומאה - דוד חי וקיים
מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא לֵב טָמֵא וְרוּחַ עִוְעִים שֶׁמַּסְטֶה אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם, וְזוֹ הִיא רוּחַ טֻמְאָה שֶׁנִּקְרֵאת רוּחַ עִוְעִים. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יהו"ה מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים׳ (ישעיה יט, יד). וְעַל כֵּן ׳וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׳. מַה זֶּה ׳חַדֵּשׁ׳? - זֶה חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה. בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְחַדֶּשֶׁת הַלְּבָנָה, דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם, וּמִשּׁוּם כָּךְ חַדֵּשׁ.
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּאִית מִסִּטְרָא אָחֳרָא, לֵב טָמֵא וְרוּחַ עִוְעִים, דְּאַסְטֵי לִבְנֵי עַלְמָא, וְדָא הוּא רוּחַ טוּמְאָה, דְּאִקְרֵי רוּחַ עִוְעִים. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳יהו"ה מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים׳ (ישעיהו יט, יד). וְעַל דָּא ׳וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׳. מַאי ׳חָדֵּשׁ׳ - דָּא חִדּוּשָׁא דְּסִיהֲרָא. בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְחַדַּשׁ סִיהֲרָא, דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּים וּבְגִין כָּךְ חָדֵּשׁ.
תמיהת רוח נבות המבקשת לפתות את אחאב בשקר
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, זֶה שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יהו"ה וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר יהו"ה אֵלָיו בַּמָּה, וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָל נְבִיאָיו, וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל, צֵא וַעֲשֵׂה כֵן׳ (מלכים א כב, כא-כב). וְשָׁנִינוּ שֶׁהָיְתָה רוּחַ נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי. וְכִי הַנְּשָׁמוֹת, כֵּיוָן שֶׁעוֹלוֹת וְעוֹמְדוֹת לְמַעְלָה, הֵן יְכוֹלוֹת לָשׁוּב לָעוֹלָם הַזֶּה, וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ שֶׁאָמַר, ׳אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי הֲווּ אָזְלֵי בְאָרְחָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי דִּכְתִיב, ׳וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יהו"ה וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר יהו"ה אֵלָיו בְּמָּה׳ (מלכים א כב, כא-כב) ׳וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן׳. וְתָנִינָן דְּהֲוָה רוּחַ נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי. וְכִי נִשְׁמָתִין, כֵּיוָן דְּסָלְקִין וְקָיְימִין לְעֵילָא, אִינוּן יָכְלִין לְאֲתָבָא בְּהַאי עַלְמָא, וּמִלָּה תְּמִיהָה, דְּאָמַר ׳אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי וְגוֹ'׳.
קושיית ענישת אחאב - היתה לו ברירה אחרת ולא רצה
וְעוֹד, מָה הַטַּעַם נֶעֱנַשׁ עָלָיו אַחְאָב? שֶׁהֲרֵי דִּין הַתּוֹרָה שֶׁשָּׂם שְׁמוּאֵל לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּךְ הוּא. שֶׁכָּתוּב ׳אֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח׳ (שמואל א ח, יד). וְאִם אַחְאָב נָטַל אוֹתוֹ כֶּרֶם בְּנָבוֹת, דִּין הָיָה! וְעוֹד, שֶׁהָיָה נוֹתֵן לוֹ כֶּרֶם אַחֵר, אוֹ זָהָב, וְלֹא רָצָה!
בלשון הזוהר
וְתוּ, מַאי טַעְמָא אִתְעֲנַשׁ עֲלֵיהּ אַחְאָב, דְּהָא דִינָא דְאוֹרַיְיתָא, דְּשַׁוֵּי שְׁמוּאֵל קַמַּיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל, הָכִי הוּא. דִּכְתִיב, ׳אֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח׳ (שמואל א ח, יד). וְאִי אַחְאָב נָטַל הַהוּא כֶּרְם בְּנָבוֹת, דִּינָא הֲוָה. וְתוּ, דְּהֲוָה יָהִיב לֵיהּ כַּרְמָא אָחֳרָא, אוֹ דַּהֲבָא, וְלָא בָעָא.
התמיהה שברוח צדיק תבקש שקר בעולם האמת
אָמַר לוֹ, יָפֶה שָׁאַלְתָּ. בֹּא רְאֵה, הָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁאָמְרוּ שֶׁהִיא רוּחַ שֶׁל נָבוֹת, כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל. וְכִי הָרוּחַ שֶׁל נָבוֹת יְכוֹלָה לַעֲלוֹת וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הקב"ה לְבַקֵּשׁ שֶׁקֶר, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּצֵא הָרוּחַ׳? וְאִם הוּא צַדִּיק, אֵיךְ יְבַקֵּשׁ שֶׁקֶר בָּעוֹלָם הַהוּא, שֶׁהוּא עוֹלָם שֶׁל אֱמֶת? וּמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא מְבַקֵּשׁ צַדִּיק שֶׁקֶר, בָּעוֹלָם הַהוּא לֹא כָּל שֶׁכֵּן? וְאִם אֵינוֹ צַדִּיק, אֵיךְ יָכוֹל ׳לַעֲמֹד לִפְנֵי׳ הקב"ה?
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, יָאוֹת שְׁאַלְתָּ. תָּא חֲזֵי, הַאי רוּחַ דְּקָאֲמְרוּ דְאִיהוּ רוּחַ דְּנָבוֹת, הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא. וְכִי רוּחָא דְנָבוֹת יָכִיל לְסַלְּקָא וּלְקַיְּימָא קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמִתְבַּע שִׁקְרָא, דִּכְתִיב ׳וַיֵּצֵא הָרוּחַ׳. וְאִי צַדִּיקָא הוּא, אֵיךְ יִבָּעֵי שִׁקְרָא בְּהַהוּא עַלְמָא, דְּאִיהוּ עַלְמָא דִקְשׁוֹט. וּמַה בְּהַאי עַלְמָא, לָא בָעֵי זַכָּאָה שִׁקְרָא, בְּהַהוּא עַלְמָא, לָא כָל שֶׁכֵּן. וְאִי לָאו זַכָּאָה אִיהוּ, הֵיךְ יָכִיל לְקָיְימָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
רוח אחרת השולטת בעולם - המסטה בני אדם לשקר תמיד
אֶלָּא וַדַּאי נָבוֹת לֹא הָיָה כָּל כָּךְ צַדִּיק לַעֲמֹד לִפְנֵי הקב"ה, אֶלָּא רוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה שֶׁשָּׁלְטָה בָּעוֹלָם. שֶׁזּוֹהִי רוּחַ שֶׁתָּמִיד עוֹמֶדֶת וְעוֹלָה לִפְנֵי הקב"ה. וְזוֹהִי שֶׁמַּסְטָה אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם בְּשֶׁקֶר. וּמִי שֶׁהוּא רָגִיל בְּשֶׁקֶר, מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד בְּשֶׁקֶר, וְעַל זֶה אָמַר ׳אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר וְגוֹ'׳. וְעַל כֵּן הקב"ה אָמַר לוֹ ׳צֵא וַעֲשֵׂה כֵן׳ - צֵא מִכָּאן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ שֶׁכָּתוּב ׳דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׳ (תהילים קא, ז). וּמִשּׁוּם זֶה הִיא רוּחַ שֶׁקֶר וַדַּאי.
בלשון הזוהר
אֶלָּא וַדַּאי נָבוֹת לָאו זַכָּאָה הֲוָה כָּל כָּךְ לְקָיְימָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא רוּחָא אָחֳרָא הֲוָה, דְּשָׁלְטָא בְּעַלְמָא. דְּדָא הוּא רוּחָא דְּקָיְימָא תָּדִיר וְסָלְקָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְדָא הוּא דְאַסְטֵי לִבְנִי עַלְמָא בְּשִׁקְרָא. וּמַאן דְּאִיהוּ רָגִיל בְּשִׁקְרָא, אִשְׁתַּדַּל תָּדִיר בְּשִׁקְרָא, וְעַל דָּא אָמַר ׳אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר וְגוֹ'׳. וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ, ׳צֵא וַעֲשֵׂה כֵן׳. פּוּק מֵהָכָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ דִּכְתִיב, ׳דּוֹבֵר שְׁקָרִים לא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׳ (תהילים קא, ז). וּבְגִין דָּא אִיהוּ רוּחַ שֶׁקֶר וַדַּאי.
הריגת נבות שלא כדין - הרצח והירושה שהביאו לעונש
וְעוֹד, עַל מַה שֶּׁהָרַג אֶת נָבוֹת וְנָטַל אֶת כַּרְמוֹ, לָמָּה הָרַג אוֹתוֹ הֶרֶג? אֶלָּא עַל שֶׁהָרַג אוֹתוֹ בְּלִי דִין נֶעֱנַשׁ. הָרַג אוֹתוֹ בְּלִי דִין וְנָטַל אֶת כַּרְמוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ׳ (מלכים א כא, יט), וְעַל כֵּן נֶעֱנַשׁ. וּבֹא וּרְאֵה כַּמָּה הֵם בְּנֵי אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁרוּחַ הַשֶּׁקֶר הַזּוֹ מַסְטָה אוֹתָם בְּשֶׁקֶר, וְהוּא שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם בְּכַמָּה צְדָדִים וּבְכַמָּה מַעֲשִׂים, וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים.
בלשון הזוהר
וְתוּ, עַל מַה דְּקָטַל לֵיהּ לְנָבוֹת וְנָטַל כַּרְמָא דִילֵיהּ, קָטוּלָא אַמַּאי קָטִיל לֵיהּ. אֶלָּא עַל דְּקָטִיל לֵיהּ בְּלָא דִינָא, אִתְעַנַּשׁ. קָטַל לֵיהּ בְּלָא דִינָא, וְנָסִיב כַּרְמָא דִילֵיהּ, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרַשְׁתָּ׳ (מלכים א כא, יט), וְעַל דָּא אִתְעַנַּשׁ. וְתָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִינוּן בְּנֵי נָשָׁא בְּעַלְמָא, דְאַסְטֵי לוֹן הַאי רוּחַ שִׁקְרָא בְּשִׁקְרָא, וְשַׁלִּיט אִיהוּ בְּעַלְמָא בְּכַמָּה סִטְרִין וּבְכַמָּה עוֹבָדִין, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי.
בקשת דוד להישמר מרוח השקר ולזכות בלב טהור
וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וְרָצָה לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַטֻּמְאָה, שֶׁכָּתוּב ׳לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׳ (תהילים נא, יב). זוֹ הִיא רוּחַ נָכוֹן, וְהָאַחֵר הוּא רוּחַ שֶׁקֶר. וְעַל כֵּן שְׁתֵּי דְרָגוֹת הֵן, אַחַת קְדוֹשָׁה וְאַחַת טְמֵאָה.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא דָּוִד מַלְכָּא בָּעָא לְאִסְתַּמְרָא מִנֵּיהּ, וּבָעָא לְאֲפָקָא מִגּוֹ מְסָאֲבוּ, דִּכְתִיב, ׳לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׳ (תהילים נא, יב). דָּא הוּא רוּחַ נָכוֹן, וְאָחֳרָא אִיהוּ רוּחַ שֶׁקֶר. וְעַל דָּא תְּרֵין דַּרְגִּין אִינוּן, חַד קַדִּישָׁא, וְחַד מְסָאֲבָא.
קול ה' לפני מחנהו - ישראל חילו ואיש הדברים
פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיהו"ה נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ וְגוֹ'׳ (יואל ב, יא). אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ. אֲבָל וַיהו"ה, בְּכָל מָקוֹם הוּא וּבֵית דִּינוֹ. ׳נָתַן קוֹלוֹ׳ - זֶהוּ הַקּוֹל שֶׁכָּתוּב ׳קוֹל דְּבָרִים׳ (דברים ד, יב). וְכָתוּב שָׁם ׳לֹא אִישׁ דְּבָרִים׳ (שמות ד, י). מִי ׳אִישׁ הַדְּבָרִים׳? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִישׁ הָאֱלֹהִים׳ (דברים לג, א). ׳לִפְנֵי חֵילוֹ׳ - אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאֲמַר, ׳וַיהו"ה נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ כִּי רַב מְאֹד מַחֲנִהוּ וְכִי עָצוּם עוֹשֵׂה דְבָרוֹ וְגוֹ'׳ (יואל ב, יא). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל וַיהו"ה, בְּכָל אֲתַר הוּא וּבֵי דִינֵיהּ. ׳נָתַן קוֹלוֹ׳ - דָּא הוּא קָלָא דִּכְתִיב, ׳קוֹל דְּבָרִים׳ (דברים ד, יב). וּכְתִיב הָתָם, ׳לֹא אִישׁ דְּבָרִים׳ (שמות ד, י). מַאן ׳אִישׁ דְּבָרִים׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אִישׁ הָאֱלֹהִים׳ (דברים לג, א). ׳לִפְנֵי חֵילוֹ׳ - אִלֵּין אִינוּן יִשְׂרָאֵל.
ריבוי הממונים המשטינים על ישראל - והקב"ה משגיח לשומרם
׳כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ׳ (יואל ב, יא) - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו׳ (איוב כה, ג) - שֶׁכַּמָּה מְמֻנִּים וּשְׁלוּחִים יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֻלָּם עוֹמְדִים לְהַשְׂטִין עַל יִשְׂרָאֵל (ז"ח: כְּדֵי לְטַמֵּא אוֹתָם). וְעַל כֵּן הקב"ה מִזְדַּמֵּן לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתָם, וְלֹא יוּכְלוּ לְקַטְרֵג לָהֶם.
בלשון הזוהר
׳כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ׳ (יואל ב, יא) - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו׳ (איוב כה, ג), דְּכַמָּה מְמַנָּן וּשְׁלִיחָן אִית לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכֻלְּהוּ קָיְימֵי לְאַסְטָאָה עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל (זהר חדש ל"ג: בגין לאסתאבא להו). וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִזְדַּמַּן קַמַּיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל בְּגִין לְנַטְרָא לְהוּ, וְלָא יָכִילוּ לְקַטְרְגָא לְהוּ.
כי עצום עושה דברו - הצדיק העמל, או המקטרג הקשה כברזל
׳כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ׳ (יואל ב, יא). מִי ׳עָצוּם׳? זֶהוּ הַצַּדִּיק, אוֹתוֹ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יוֹמָם וָלַיְלָה. דָּבָר אַחֵר ׳כִּי עָצוּם׳ - זֶה הַמְקַטְרֵג שֶׁנִּמְצָא לִפְנֵי הקב"ה, וְהוּא חָזָק כְּבַרְזֶל, קָשֶׁה כַּסֶּלַע. ׳עֹשֵׂה דְבָרוֹ׳ - שֶׁנּוֹטֵל רְשׁוּת מִלְמַעְלָה, וְנוֹטֵל אֶת הַנְּשָׁמָה מִלְּמַטָּה.
בלשון הזוהר
׳כִּי עָצוּם עוֹשֵׂה דְבָרוֹ׳ (יואל ב, יא). מַאן ׳עָצוּם׳, דָּא הוּא זַכָּאָה הַהוּא דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא יְמָמָא וְלֵילֵי. דָּבָר אַחֵר ׳כִּי עָצוּם׳, דָּא הוּא מְקַטְרְגָא דְּאִשְׁתַּכַּח קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִיהוּ תַּקִּיפָא כְּפַרְזְלָא תַּקִּיפָא כְּטִינָרָא. ׳עוֹשֵׂה דְבָרוֹ׳, דְּנָטִיל רְשׁוּת מִלְּעֵילָא וְנָטִיל נִשְׁמָתָא מִתַּתָּא.
גדול יום ה' ונורא - שמחת הצדיקים עם הקב"ה לעולם
׳כִּי גָדוֹל יוֹם יהו"ה וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ׳ - שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל וְעֶלְיוֹן וְתַקִּיף עַל כֻּלָּם, וְכֻלָּם תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שהקב"ה רוֹצֶה בָהֶם תָּמִיד לְזַכּוֹת אוֹתָם לָעוֹלָם הַבָּא וּלְשַׂמֵּחַ אוֹתָם בְּשִׂמְחַת הַצַּדִּיקִים שֶׁעֲתִידִים לִשְׂמֹחַ בהקב"ה. שֶׁכָּתוּב ׳וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךְ אֹהֲבֵי שְׁמֶךְ׳ (תהלים ה, יב). בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
בלשון הזוהר
׳כִּי גָדוֹל יוֹם יהו"ה וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ׳ - דְּאִיהוּ שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, וְעִלָּאָה וְתַקִּיפָא עַל כֻּלְּהוּ, וְכֻלְּהוּ תְּחוֹת שָׁלְטָנֵיהּ. זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּיא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בְּהוּ תָּדִיר, לְזַכָּאָה לוֹן לְעַלְמָא דְאָתֵי וּלְמֶחֱדֵי לְהוּ בְּחֵידוּ דְצַדִּיקַיָיא דִּזְמִינִין לְמֶחדֵי בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דִּכְתִיב, ׳וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנִּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךָ אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ׳ (תהילים ה, יב). בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
׳ויהי מקץ׳
קץ השמאל השוכח מול עץ החיים המחזיק בתורה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.