ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 24: ׳פי שנים ברוחך אלי׳ - ירושת הרוח מרבו ליוסף, הרואה ענבים לטוב ולרע › פיסקה 4 (קצא ע"ב)

העמידה על עיקר הרוח - תנאי לדבקות באליהו

וישב · ׳פי שנים ברוחך אלי׳ - ירושת הרוח מרבו ליוסף, הרואה ענבים לטוב ולרע · מאמר 24 · פיסקה 4 · דף קצא ע"ב

לשון הזוהר

מַה כְּתִיב ׳וַיֹּאמֶר הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאוֹל אִם תִּרְאֶה אוֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לְךָ כֵן וְאִם אַיִן לא יִהְיֶה׳. מַאי טַעְמָא ׳אִם תִּרְאֶה אוֹתִי׳. ׳אֶלָּא אָמַר׳ לֵיהּ, אִם תֵּיכוּל לְמֵיקַם עַל עִקָּרָא דְרוּחָא דִּשָׁבַקְנָא לָךְ, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנָסִיבְנָא מִינָךְ, יְהֵא לְךָ כְּדֵין. דְהָא כָּל הַהוּא עִקָּרָא דְרוּחָא בְּשַׁעְתָּא דְיִסְתַּכֵּל בֵּיהּ, כַּד חָמֵי לֵיהּ לְאֵלִיָּהוּ, יֶהֱוֵי דְבֵיקוּתָא בֵּיהּ, כְּדְקָא יְאוּת.

תרגום

מַה כָּתוּב? ׳וַיֹּאמֶר הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתְּךְ יְהִי לְךְ כֵן וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה׳ (מלכים ב ב, י) - מָה הַטַּעַם ׳אִם תִּרְאֶה אֹתִי׳? אֶלָּא אָמַר לוֹ, אִם תּוּכַל לַעֲמֹד עַל עִקַּר הָרוּחַ שֶׁהִשְׁאַרְתִּי לְךְ בְּשָׁעָה שֶׁאֶלָּקַח מִמְּךְ - יִהְיֶה לְךְ כָּזֶה, שֶׁהֲרֵי כָּל אוֹתוֹ הָעִקָּר שֶׁל הָרוּחַ בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בּוֹ, כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה אֶת אֵלִיָּהוּ, תִּהְיֶה דְבֵקוּת בּוֹ כָּרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מה כתיב ׳ויאמר הקשית לשאול אם תראה אותי לקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה׳. מאי טעמא ׳אם תראה אותי׳. ׳אלא אמר׳ ליה, אם תיכול למיקם על עקרא דרוחא דשבקנא לך, בשעתא דאתנסיבנא מינך, יהא לך כדין. דהא כל ההוא עקרא דרוחא בשעתא דיסתכל ביה, כד חמי ליה לאליהו, יהוי דביקותא ביה, כדקא יאות.

התרגום: מה כתוב? ׳ויאמר הקשית לשאול אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה׳ (מלכים ב ב, י) - מה הטעם ׳אם תראה אתי׳? אלא אמר לו, אם תוכל לעמד על עקר הרוח שהשארתי לך בשעה שאלקח ממך - יהיה לך כזה, שהרי כל אותו העקר של הרוח בשעה שיתבונן בו, כאשר יראה את אליהו, תהיה דבקות בו כראוי.

מן המפרשים

כתם פז: אבל אם תראה אותי לוקח מאתך שאין ספק שבעת ההיא יתעלה אליהו כמה וכמה ממה שהיה בתחלה עד ששם נפשו וגופו כמלאכי השרת אם תראה בעת ההיא ויגיע לך השפע באמצעותי יהי לך כן שיגיע אליך פי שנים ממה שאני עומד בו היום באמצעות המעלה שאתעלה בה…

אור החמה: אם תיכול וגו' היינו שיאצל אותו רוח מאליהו לאלישע וצריך שיעמוד אלישע באותה שעה דבק עם אליהו כדי שיקבל כל מציאות הרוח ולא יסתלק קצתו בעת שיעתק מאליהו לאלישע ולזה צריך שידבק מחשבתו עד שיעשה אלישע עם אליהו עצם א' כדי שישגב הרוח…

הסולם: מה כתיב ויאמר הקשית לשאול וגו': שואל, מהו הטעם אם תראה אותי, למה תלה לו בקשתו בזה. ומשיב, אלא אמר לו, אם תוכל לעמוד על עיקרו של הרוח, שהנחתי לך בשעה שלוקחתי ממך יהי לך כן, כי כל עיקרו של הרוח ההוא, הוא, בעת שיסתכל בו, ברוח,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: