פי שנים ברוחך - שתי הנהגות באותה הרוח
וישב · ׳פי שנים ברוחך אלי׳ - ירושת הרוח מרבו ליוסף, הרואה ענבים לטוב ולרע · מאמר 24 · פיסקה 3 · דף קצא ע"ב
לשון הזוהר
׳פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ׳ - מַאי ׳פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלַי׳, וְכִי סַלְקָא דַעְתָּךְ, דְּעַל חַד תְּרֵין שָׁאִיל, וּמַה דְּלָא הֲוָה בִּרְשׁוּתֵיהּ, הֵיךְ שָׁאַל מִינֵיהּ. אֶלָּא, אִיהוּ לָא שָׁאִיל רוּחַ עַל חַד תְּרֵין, אֶלָא (איהו) הָכִי שָׁאַל מִינֵּיהּ, בְּהַהוּא רוּחָא דְּהֲוָה לֵיהּ, דְּיַעֲבִיד (ד"א ל"ג חד) תְּרֵין נִמּוּסִין בְּעַלְמָא, בְּהַהוּא רוּחָא.
תרגום
׳פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךְ׳ (מלכים ב ב, ט) - מַה זֶּה ׳פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךְ אֵלָי׳? וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁעַל אֶחָד בִּקֵּשׁ שְׁנַיִם? וּמַה שֶּׁלֹּא הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ אֵיךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ? אֶלָּא הוּא לֹא בִקֵּשׁ רוּחַ עַל אֶחָד שְׁנַיִם, אֶלָּא (הוּא) כָּךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ - בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁהָיְתָה לוֹ, שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁתֵּי הַנְהָגוֹת בָּעוֹלָם בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳פי שנים ברוחך׳ - מאי ׳פי שנים ברוחך אלי׳, וכי סלקא דעתך, דעל חד תרין שאיל, ומה דלא הוה ברשותיה, היך שאל מיניה. אלא, איהו לא שאיל רוח על חד תרין, אלא (איהו) הכי שאל מיניה, בההוא רוחא דהוה ליה, דיעביד (ד"א ל"ג חד) תרין נמוסין בעלמא, בההוא רוחא.
התרגום: ׳פי שנים ברוחך׳ (מלכים ב ב, ט) - מה זה ׳פי שנים ברוחך אלי׳? וכי יעלה על דעתך שעל אחד בקש שנים? ומה שלא היה ברשותו איך בקש ממנו? אלא הוא לא בקש רוח על אחד שנים, אלא (הוא) כך בקש ממנו - באותה הרוח שהיתה לו, שיעשה שתי הנהגות בעולם באותה הרוח.
מן המפרשים
כתם פז: ויאמר ס"ד דעל חד תרין שאל ומה דלא הוה ברשותיה היך שאיל כלומר לא יעלה על דעתך שישאל אלישע שתהיה השגתו יותר מהשגת אליהו פי שנים. וקודם שאבאר כוונת ר' אלעזר בזה אביא לפניך דעת המפרשים בענין השאלה הזאת. ראיתי להר' נסים ז"ל נתן טעם…
אור החמה: רבי אלעזר פתח וכו'. וכי ברשותי' קיימא דקאמר שאל כמי שהיה ספק בידו למלאת שאלתו הרי קושיא לאליהו וקשיא לאלישע שהשיב ויהי נא פי שני' וגומר. וז"ש ותו דאלישע הכי נמי איהו הוה ידע שלא היה בידו ולמה שאל ממנו נמנעות. לירתא ליה…
הסולם: פי שנים ברוחך אלי: ושואל, מה פי שנים ברוחך אלי, וכי יעלה על דעתך, ששאל על אחד שנים, דהיינו שיגדל רוחו פי שנים מרוחו של אליהו, איך שאל ממנו מה שלא היה ברשותו, כי אין לך נותן מה שאין לו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: