ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 24: ׳פי שנים ברוחך אלי׳ - ירושת הרוח מרבו ליוסף, הרואה ענבים לטוב ולרע › פיסקה 2 (קצא ע"ב)

הקב"ה עושה רצון הצדיקים - ירושת רוח הקודש לאלישע

וישב · ׳פי שנים ברוחך אלי׳ - ירושת הרוח מרבו ליוסף, הרואה ענבים לטוב ולרע · מאמר 24 · פיסקה 2 · דף קצא ע"ב

לשון הזוהר

אֶלָּא וַדַּאי, מַאן דְּאָחִיד בִּשְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכָל עָלְמִין, הֵיךְ לָא יְהֵא בִּרְשׁוּתֵיהּ דָּא. וַדַּאי אֵלִיָּהוּ, וּשְׁאָר צַדִּיקִים, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד רְעוּתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא תָּדִיר. דִּכְתִיב, ׳רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה׳ (תהילים קמה, יט), וְכָל שֶׁכֵּן דְּהַהוּא רוּחָא קַדִּישָׁא, דִּי עֲלֵיהּ, יָרִית לֵיהּ לְצַדִּיקָא דֶּאֱלִישָׁע, דְּהֲוָה שַׁמָּשָׁא דִילֵיהּ. וְהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ ׳וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ׳ (מלכים א יט, טז), וְעַל דָּא הֲוָה לֵיהּ לֶאֱלִישָׁע לְיָרְתָא לֵיהּ.

תרגום

אֶלָּא וַדַּאי, מִי שֶׁאוֹחֵז בַּשָּׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל הָעוֹלָמוֹת, אֵיךְ לֹא יִהְיֶה זֶה בִּרְשׁוּתוֹ? וַדַּאי שֶׁאֵלִיָּהוּ וּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים, הקב"ה עוֹשֶׂה תָמִיד אֶת רְצוֹנָם, שֶׁכָּתוּב ׳רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה׳, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאוֹתָהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלָיו הוֹרִישׁ לֶאֱלִישָׁע הַצַּדִּיק, שֶׁהָיָה הַשַּׁמָּשׁ שֶׁלּוֹ, וְהִנֵּה הקב"ה אָמַר לוֹ - ׳וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךְ׳ (מלכים א יט, טז), וְעַל כֵּן הָיָה לֶאֱלִישָׁע לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא ודאי, מאן דאחיד בשמיא וארעא וכל עלמין, היך לא יהא ברשותיה דא. ודאי אליהו, ושאר צדיקים, קודשא בריך הוא עביד רעותהון דצדיקייא תדיר. דכתיב, ׳רצון יראיו יעשה׳ (תהילים קמה, יט), וכל שכן דההוא רוחא קדישא, די עליה, ירית ליה לצדיקא דאלישע, דהוה שמשא דיליה. והא קודשא בריך הוא אמר ליה ׳ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך׳ (מלכים א יט, טז), ועל דא הוה ליה לאלישע לירתא ליה.

התרגום: אלא ודאי, מי שאוחז בשמים וארץ וכל העולמות, איך לא יהיה זה ברשותו? ודאי שאליהו ושאר הצדיקים, הקב"ה עושה תמיד את רצונם, שכתוב ׳רצון יראיו יעשה׳, וכל שכן שאותה רוח הקדש שעליו הוריש לאלישע הצדיק, שהיה השמש שלו, והנה הקב"ה אמר לו - ׳ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך׳ (מלכים א יט, טז), ועל כן היה לאלישע לרשת אותו.

מן המפרשים

כתם פז: אלא ודאי מאן דאחיד בשמיא וארעא איך לא יהיה ברשותיה הודיע כי צדי"ק מושל ירא"ת אלהים וכל אשר יחפוץ יעשה בשמים וארץ ורשות גבוה מסורה בידו.

אור החמה: וכ"ש דההוא רוחא דעליה וגו' אם מה שאין בידם שולטים והקב"ה מקיים רצונם מה שבידם להנחיל לצדיקים כמותם שיש יכולת בידם והרי שלשה טענו' כדי שיוכל להנחילו הא' צדיק הב' שמשא דיליה הג' דהא קב"ה אמר ליה ואת אלישע וגו' אמנם כל זה מחייב…

הסולם: אלא ודאי מאן וכו': ומשיב, אלא ודאי, מי שנתאחד בשמים וארץ וכל העולם, איך לא יהיה זה ברשותו. ודאי הוא, שאליהו ושאר צדיקים, הקב"ה עושה רצונם של הצדיקים תמיד, שכתוב, רצון יראיו יעשה. וכל שכן, אותו רוח הקדוש שעליו, שיורש אותו הצדיק…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: