תמיהת אלישע המבקש פי שנים ברוח אליהו
וישב · ׳פי שנים ברוחך אלי׳ - ירושת הרוח מרבו ליוסף, הרואה ענבים לטוב ולרע · מאמר 24 · פיסקה 1 · דף קצא ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, ׳וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלוֹמוֹ לְיוֹסֵף וְגו'׳. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאֲמַר, ׳וַיְהִי בְּעָבְרָם וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי׳ (מלכים ב ב, ט). הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא, וְהַאי קְרָא תְּוָוהָא אִיהוּ. ׳וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ׳ - וְכִי בִּרְשׁוּתֵיהּ קָיְימָא, וְהָא בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ. וְתוּ, דֶּאֱלִישָׁע הָכִי נָמֵי אִיהוּ הֲוָה יָדַע, מַאי טַעְמָא אָמַר, ׳וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלַי׳.
תרגום
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב. ׳וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלוֹמוֹ לְיוֹסֵף וְגוֹ'׳. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר - ׳וַיְהִי כְעָבְרָם וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךְ אֵלָי׳ (מלכים ב ב, ט) - כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, שֶׁהַפָּסוּק הַזֶּה הוּא תְמִיהָה. ׳וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ׳ - וְכִי בִּרְשׁוּתוֹ זֶה עוֹמֵד? וַהֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הקב"ה! וְעוֹד, שֶׁאֱלִישָׁע גַּם כֵּן הָיָה יוֹדֵעַ, מָה הַטַּעַם שֶׁאָמַר ׳וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךְ אֵלָי׳?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, מה כתיב, ׳ויספר שר המשקים את חלומו ליוסף וגו'׳. רבי אלעזר פתח ואמר, ׳ויהי בעברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי׳ (מלכים ב ב, ט). הכא אית לאסתכלא, והאי קרא תווהא איהו. ׳ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך׳ - וכי ברשותיה קיימא, והא ברשותיה דקודשא בריך הוא איהו. ותו, דאלישע הכי נמי איהו הוה ידע, מאי טעמא אמר, ׳ויהי נא פי שנים ברוחך אלי׳.
התרגום: בא ראה מה כתוב. ׳ויספר שר המשקים את חלומו ליוסף וגו'׳. רבי אלעזר פתח ואמר - ׳ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי׳ (מלכים ב ב, ט) - כאן יש להסתכל, שהפסוק הזה הוא תמיהה. ׳ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך׳ - וכי ברשותו זה עומד? והרי הוא ברשותו של הקב"ה! ועוד, שאלישע גם כן היה יודע, מה הטעם שאמר ׳ויהי נא פי שנים ברוחך אלי׳?
מן המפרשים
כתם פז: ותו דאלישע הכי נמי הוה ידע כלומר אם יצא זה מפי אליהו כשגגה שיוצאה מלפני השליט הנה אלישע לא נעלם ממנו כי הדבר תלוי ברשות האל ית' ואיך יסכים בדעתו גם הוא לשאול דבר שידע שאינו ברשותו של אליהו ויאמר ויהי נא פי שנים ברוחך אלי כי…
הסולם: ויספר שר המשקים את חלומו וגו': ר' אלעזר פתח ואמר ויהי בעברם וגו' ויהי נא פי שנים ברוחך אלי. כאן יש להסתכל, ומקרא הזה פליאה הוא, שכתוב, ואליהו אמר אל אלישע, שאל מה אעשה לך. וכי ברשותו הוא, הלא ברשותו של הקב"ה הוא. ועוד, שאלישע…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: