יוסף בירך את אדוניו בזכותו - ולא ניצל בזכות עצמו לחירות
וישב · ׳ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח׳ - שמירת השכינה עליו מהבור עד השלטון · מאמר 20 · פיסקה 5 · דף קפט ע"א
לשון הזוהר
צַדִּיקַיָא, אָחֳרָנִין מִתְבָּרְכִין בְּגִינַייהוּ, וְאִינוּן לָא יָכְלוּ לְאִתְּזְנָא (ס"א לאשתזבא) בִּזְכוּתַיְיהוּ, וְהָא אוּקְמוּהָ. יוֹסֵף אִתְבָּרֵךְ מָארֵיהּ בְּגִינֵיהּ, וְאִיהוּ לָא יָכִיל לְאִשְׁתְּזָבָא בִּזְכוּתֵיהּ מִנֵּיהּ וּלְנָפְקָא לְחֵירוּ.
תרגום
הַצַּדִּיקִים, מִתְבָּרְכִים הָאֲחֵרִים בִּגְלָלָם, וְהֵם לֹא יָכְלוּ לְהִזּוֹן (ס"א לְהִנָּצֵל) בִּזְכוּתָם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. יוֹסֵף הִתְבָּרֵךְ אֲדוֹנוֹ בִּגְלָלוֹ, וְהוּא לֹא יָכֹל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ בִּזְכוּתוֹ וְלָצֵאת לְחֵרוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: צדיקיא, אחרנין מתברכין בגינייהו, ואינון לא יכלו לאתזנא (ס"א לאשתזבא) בזכותייהו, והא אוקמוה. יוסף אתברך מאריה בגיניה, ואיהו לא יכיל לאשתזבא בזכותיה מניה ולנפקא לחירו.
התרגום: הצדיקים, מתברכים האחרים בגללם, והם לא יכלו להזון (ס"א להנצל) בזכותם, והרי פרשוה. יוסף התברך אדונו בגללו, והוא לא יכל להנצל ממנו בזכותו ולצאת לחרות.
מן המפרשים
כתם פז: ואינון לא יכלין לאתזנא בזכותיהו כך דרכם של צדיקים כמו שנז' בר' חנינא בן דוסא כל העולם כלו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש. וכן יוסף היה מתברך המצרי בגללו ולא היה ניצול ממנו בזכות עצמו לולא ה' שהיה…
הסולם: צדיקיא אחרנין וכו': הצדיקים, אחרים מתברכים בשבילם, והם עצמם אינם יכולם להנצל בזכותם. ובארוה. יוסף, נתברך רבונו בשבילו, והוא עצמו לא יכול להנצל ממנו בזכותו, ולצאת לחירות.