ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 20: ׳ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח׳ - שמירת השכינה עליו מהבור עד השלטון › פיסקה 4 (קפט ע"א)

׳וירא׳ ולא ׳וידע׳ אדוניו - ובזכות הצדיק מתברכים גם הרשעים

וישב · ׳ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח׳ - שמירת השכינה עליו מהבור עד השלטון · מאמר 20 · פיסקה 4 · דף קפט ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, וַיֵּדַע ׳אֲדֹנָיו כִּי יהו"ה אִתּוֹ׳ לָא כְּתִיב, אֶלָּא וַיַּרְא אֲדֹנָיו, דְּהָא בְּעֵינוֹי הֲוָה חָמֵי עוֹבָדָא דְנִסִּין בְּכָל יוֹמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד בִּידֵיהּ, וְעַל דָּא וַיְבָרֶךְ יהו"׳ה אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף׳. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לוֹן לְצַדִּיקַיָא וּבְגִינֵהוֹן נָטַר לוֹן לְרַשִּׁיעַיָא, דְּהָא רַשִּׁיעַיָא מִתְבָּרְכִין בְּגִינֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָא. כְּגַוְונָא דָא כְּתִיב, (שמואל ב ו יב) ׳וַיְבָרֶךְ יהו"ה אֶת בֵּית׳ ׳עוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתֵּי׳ ׳בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלהִים׳.

תרגום

בֹּא רְאֵה, וַיֵּדַע ׳אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ׳ (בראשית לט, ג) - לֹא כָתוּב, אֶלָּא ׳וַיַּרְא אֲדֹנָיו׳, שֶׁהֲרֵי בְּעֵינָיו הָיָה רוֹאֶה מַעֲשֵׂה נִסִּים בְּכָל יוֹם שהקב"ה עוֹשֶׂה בְּיָדוֹ, וְעַל כֵּן ׳וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף׳ (בראשית לט, ה) - הקב"ה שׁוֹמֵר אֶת הַצַּדִּיקִים, וּבִגְלָלָם הוּא שׁוֹמֵר אֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁהֲרֵי הָרְשָׁעִים מִתְבָּרְכִים מִשּׁוּם הַצַּדִּיקִים. כְּמוֹ כֵן כָּתוּב ׳וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדם׳ (שמואל ב ו, יב), (הגתי) ׳בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, וידע ׳אדניו כי יהו"ה אתו׳ לא כתיב, אלא וירא אדניו, דהא בעינוי הוה חמי עובדא דנסין בכל יומא דקודשא בריך הוא עביד בידיה, ועל דא ויברך יהו"׳ה את בית המצרי בגלל יוסף׳. קודשא בריך הוא נטיר לון לצדיקיא ובגינהון נטר לון לרשיעיא, דהא רשיעיא מתברכין בגינהון דצדיקיא. כגוונא דא כתיב, (שמואל ב ו יב) ׳ויברך יהו"ה את בית׳ ׳עובד אדום הגתי׳ ׳בעבור ארון האלהים׳.

התרגום: בא ראה, וידע ׳אדניו כי ה' אתו׳ (בראשית לט, ג) - לא כתוב, אלא ׳וירא אדניו׳, שהרי בעיניו היה רואה מעשה נסים בכל יום שהקב"ה עושה בידו, ועל כן ׳ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף׳ (בראשית לט, ה) - הקב"ה שומר את הצדיקים, ובגללם הוא שומר את הרשעים, שהרי הרשעים מתברכים משום הצדיקים. כמו כן כתוב ׳ויברך ה' את בית עבד אדם׳ (שמואל ב ו, יב), (הגתי) ׳בעבור ארון האלהים׳.

מן המפרשים

אור החמה: קב"ה נטיר לשמירה להגין. ואגב שמירתם שמירת הרשעים ולא שמיר' לחוד אלא ברכה. וז"ש דהא מתברכין בגיניהון ועד השתא לא קאמר אלא מתברכין אלין ואלין כגוונא דארון ולא שעובד היה רשע ח"ו שלא היה דוד מטה ארון אלדי"ם לבית רשע אלא יר' שנתברך…

הסולם: ת"ח וידע וגו': בוא וראה, וידע אדניו כי ה' אתו לא כתוב, אלא וירא אדניו, ללמד, שהיה רואה בעיניו בכל יום, מעשה נסים שהקב"ה עשה בידו. וע"כ ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. הקב"ה שומר את הצדיקים, ובשבילם שומר גם את הרשעים, כי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: