שכינה עם יוסף - כל מעשה ידיו מצליח ומתהפך לרצון אדוניו
וישב · ׳ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח׳ - שמירת השכינה עליו מהבור עד השלטון · מאמר 20 · פיסקה 3 · דף קפט ע"א
לשון הזוהר
יוֹסֵף אָזַל בְּגֵיא צַלְמָוֶת וְנָחֲתוּ לֵיהּ לְמִצְרַיִם, שְׁכִינְתָא הֲוַת עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, ׳וַיְהִי יהו"ה אֶת יוֹסֵף׳. וּבְגִין דְּהֲוַת עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּא בְּכָל מַה דְּהֲוָה עָבִיד הֲוָה מַצְלַח בִּידֵיהּ. דְּאָפִילּוּ מַאי דְהֲוָה בִּידֵיהּ וְהֲוָה תָּבַע לֵיהּ מָארֵיהּ בְּגַוְונָא אָחֳרָא, הֲוָה מִתְהַפֵּךְ בִּידֵיהּ לְהַהוּא גַוְונָא דִּרְעוּתָא דְמָארֵיהּ הֲוָה רָעֵי בֵּיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיַּרְא אֲדוֹנָיו כִּי יהו"ה אִתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה יהו"ה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ׳, ׳מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ׳ וַדַּאי, ׳כִּי יהו"ה אִתּוֹ׳.
תרגום
יוֹסֵף הָלַךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ לְמִצְרַיִם - הַשְּׁכִינָה הָיְתָה עִמּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף (בראשית לט, ב). וּמִשּׁוּם שֶׁשְּׁכִינָה הָיְתָה עִמּוֹ - בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה עוֹשֶׂה, הָיָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. שֶׁאֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדוֹ וְהָיָה מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ אֲדוֹנוֹ בְּגָוֶן אַחֵר - הָיָה מִתְהַפֵּךְ בְּיָדוֹ לְאוֹתָהּ הַצּוּרָה שֶׁרְצוֹן אֲדוֹנוֹ הָיָה רוֹצֶה בָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ׳ (בראשית לט, ג) - מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ וַדַּאי, ׳כִּי ה' אִתּוֹ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: יוסף אזל בגיא צלמות ונחתו ליה למצרים, שכינתא הות עמיה. הדא הוא דכתיב, ׳ויהי יהו"ה את יוסף׳. ובגין דהות עמיה שכינתא בכל מה דהוה עביד הוה מצלח בידיה. דאפילו מאי דהוה בידיה והוה תבע ליה מאריה בגוונא אחרא, הוה מתהפך בידיה לההוא גוונא דרעותא דמאריה הוה רעי ביה. כמה דאת אמר, ׳וירא אדוניו כי יהו"ה אתו וכל אשר הוא עושה יהו"ה מצליח בידו׳, ׳מצליח בידו׳ ודאי, ׳כי יהו"ה אתו׳.
התרגום: יוסף הלך בגיא צלמות והורידו אותו למצרים - השכינה היתה עמו, זהו שכתוב ויהי ה' את יוסף (בראשית לט, ב). ומשום ששכינה היתה עמו - בכל מה שהיה עושה, היה מצליח בידו. שאפלו מה שהיה בידו והיה מבקש אותו אדונו בגון אחר - היה מתהפך בידו לאותה הצורה שרצון אדונו היה רוצה בה, כמו שנאמר ׳וירא אדניו כי ה' אתו וכל אשר הוא עשה ה' מצליח בידו׳ (בראשית לט, ג) - מצליח בידו ודאי, ׳כי ה' אתו׳.
מן המפרשים
הסולם: יוסף אזל וכו': יוסף הלך בגיא צלמות והורידוהו למצרים, השכינה היתה עמו, וזהו שכתוב, ויהי ה' את יוסף, ומשום שהיתה עמו השכינה, כל מה שהיה עושה היה מצליח בידו, ואפילו אם כבר היה בידו , ורבונו דרש ממנו באופן אחר ממה שהיה, היה הדבר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: