ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 19: ׳ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר׳ - קיום הגזרה ושירת הממונים למעלה ולמטה › פיסקה 8 (קפט ע"א)

יוסף ויעקב בפסוק ׳האומר לחרס׳ - פרישת יעקב ממטתו עד הבשורה

וישב · ׳ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר׳ - קיום הגזרה ושירת הממונים למעלה ולמטה · מאמר 19 · פיסקה 8 · דף קפט ע"א

לשון הזוהר

׳הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלא יִזְרָח׳ (איוב ט, ז). רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, דָּא יוֹסֵף. ׳וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתּוֹם׳ - אִלֵּין אִינוּן אֲחוֹי דִּכְתִיב בְּהוּ ׳וַאֲחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי׳. דָּבָר אַחֵר ׳הָאוֹמֵר לַחֶרֶס׳, דָּא יַעֲקֹב, בְּשַׁעְתָּא דְּאָמְרוּ לוֹ הַכֶּר נָא. ׳וְלא יִזְרָח׳, בְּשַׁעְתָּא דְּאִסְתַּלְקַת שְׁכִינְתָּא מִנֵּיהּ. ׳וּבְעַד כֹּכָבִים יַחְתּוֹם׳ - בְּגִין בְּנוֹי אִתְחַתַּם וְאַסְתִּים נְהוֹרָא דִּילֵיהּ, שִׁמְשָׁא אִתְחַשַׁךְ וְכֹכְבַיָא לָא נְהִירוּ בְּגִין דְּיוֹסֵף אִתְפָּרַשׁ מֵאֲבוֹי. וְתָּא חֲזֵי, מֵהַהוּא יוֹמָא דְהַהוּא עוֹבָדָא דְיוֹסֵף, אִתְפְּרַשׁ יַעֲקֹב מִשִּׁמּוּשָׁא דְּעַרְסָא וְאִשְׁתָּאַר אֲבֵלָא עַד הַהוּא יוֹמָא דְּאִתְבַּשַּׂר בְּשׂוֹרָה דְיוֹסֵף:

תרגום

׳הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח׳ (איוב ט, ז) - רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר זֶה יוֹסֵף. ׳וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם׳ - אֵלּוּ הֵם אֶחָיו, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ׳וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ׳ (בראשית לז, ט). דָּבָר אַחֵר, ׳הָאֹמֵר לַחֶרֶס׳ - זֶה יַעֲקֹב בְּשָׁעָה ׳שֶׁאָמְרוּ לוֹ׳ הַכֶּר נָא. ׳וְלֹא יִזְרָח׳ - בְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה. ׳וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם׳ - מִשּׁוּם בָּנָיו נֶחְתַּם וְנִסְתַּם הָאוֹר שֶׁלּוֹ, הַשֶּׁמֶשׁ חָשַׁךְ וְהַכּוֹכָבִים לֹא הֵאִירוּ, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹסֵף נִפְרַד מֵאָבִיו. וּבֹא וּרְאֵה, מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹסֵף, נִפְרַד יַעֲקֹב מִשִּׁמּוּשׁ הַמִּטָּה, וְנִשְׁאַר אָבֵל עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרַת יוֹסֵף.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳האומר לחרס ולא יזרח׳ (איוב ט, ז). רבי שמעון אמר, דא יוסף. ׳ובעד כוכבים יחתום׳ - אלין אינון אחוי דכתיב בהו ׳ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׳. דבר אחר ׳האומר לחרס׳, דא יעקב, בשעתא דאמרו לו הכר נא. ׳ולא יזרח׳, בשעתא דאסתלקת שכינתא מניה. ׳ובעד ככבים יחתום׳ - בגין בנוי אתחתם ואסתים נהורא דיליה, שמשא אתחשך וככביא לא נהירו בגין דיוסף אתפרש מאבוי. ותא חזי, מההוא יומא דההוא עובדא דיוסף, אתפרש יעקב משמושא דערסא ואשתאר אבלא עד ההוא יומא דאתבשר בשורה דיוסף:

התרגום: ׳האמר לחרס ולא יזרח׳ (איוב ט, ז) - רבי שמעון אמר זה יוסף. ׳ובעד כוכבים יחתם׳ - אלו הם אחיו, שכתוב בהם ׳ואחד עשר כוכבים משתחוים לו׳ (בראשית לז, ט). דבר אחר, ׳האמר לחרס׳ - זה יעקב בשעה ׳שאמרו לו׳ הכר נא. ׳ולא יזרח׳ - בשעה שהסתלקה ממנו השכינה. ׳ובעד כוכבים יחתם׳ - משום בניו נחתם ונסתם האור שלו, השמש חשך והכוכבים לא האירו, משום שיוסף נפרד מאביו. ובא וראה, מאותו היום של אותו המעשה של יוסף, נפרד יעקב משמוש המטה, ונשאר אבל עד אותו היום שהתבשר בשורת יוסף.

מן המפרשים

מקדש מלך: רבי שמעון אומר דא יוסף פי' שיוסף הוא חרס שלא יזרח שלא הגיד לאביו על ידי אגרת שהוא במצרים אלין אינון אחוי פי' שהקב"ה חתם דעתם של אחיו שאע"פי ששאל להם יוסף אפילו על עצי עריסותיהם לא ידעו שהוא יוסף:

אור החמה: אתפרש יעקב משמושא וגו' שלא היה משמש להוליד אלא לייחוד למעלה וכיון שיוסף נפרד שמוש וייחוד עליון לא נשלם אתפרש מהגשמי ונתאבל.

הסולם: האומר לחרס ולא יזרח: ר"ש אמר, זהו יוסף. בשעה שמכרוהו למצרים. ובעד ככבים יחתום, אלו הם אחיו, שכתוב בהם ואחד עשר ככבים משתחוים לי. פירוש אחר. האומר לחרם, זהו יעקב, בשעה שאמרו לו הכר נא הכתונת בנך היא אם לא. ולא יזרח, בשעה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: