ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 11: ׳מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי׳ - יוסף כאח המכלכל ומתדבק בגלות › פיסקה 1 (קפד ע"א)

׳מי יתנך כאח לי׳ - יוסף המכלכל את אחיו ברעב

וישב · ׳מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי׳ - יוסף כאח המכלכל ומתדבק בגלות · מאמר 11 · פיסקה 1 · דף קפד ע"א

לשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ וְגו'׳. ׳וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה וְגו'׳ - רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָׁקְךָ גַּם לֹא יָבוֹזוּ לִי׳ (שיר השירים ח, א). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא, אֲבָל הַאי קְרָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲמָרוֹ לְמַלְכָּא דִּשְׁלָמָא דִילֵיהּ. ׳מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי׳ - כְּיוֹסֵף עַל אֲחוּי, דְּאָמַר, ׳וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם׳ (בראשית נ, כא). יָהַב לוֹן מְזוֹנָא וְזָן לְהוּ בְּכַפְנָא. בְּגִין כָּךְ ׳מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי׳.

תרגום

׳וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ וְגוֹ'׳ (בראשית לז, טז). ׳וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה וְגוֹ'׳. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (שִׁיר ח) ׳מִי יִתֶּנְךְ כְּאָח לִי יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי אֶמְצָאֲךְ בַחוּץ אֶשָּׁקְךְ גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי׳ (שיר השירים ח, א) - אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים, אֲבָל אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, ׳מִי יִתֶּנְךְ כְּאָח לִי׳ - כְּיוֹסֵף עַל אֶחָיו, שֶׁאָמַר ׳וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם׳ (בראשית נ, כא) - נָתַן לָהֶם מָזוֹן וְזָן אוֹתָם בָּרָעָב. מִשּׁוּם כָּךְ, ׳מִי יִתֶּנְךְ כְּאָח לִי׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויאמר את אחי אנכי מבקש וגו'׳. ׳ויאמר האיש נסעו מזה וגו'׳ - רבי יהודה פתח, ׳מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי׳ (שיר השירים ח, א). האי קרא אוקמוה חברייא, אבל האי קרא כנסת ישראל אמרו למלכא דשלמא דיליה. ׳מי יתנך כאח לי׳ - כיוסף על אחוי, דאמר, ׳ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם׳ (בראשית נ, כא). יהב לון מזונא וזן להו בכפנא. בגין כך ׳מי יתנך כאח לי׳.

התרגום: ׳ויאמר את אחי אנכי מבקש וגו'׳ (בראשית לז, טז). ׳ויאמר האיש נסעו מזה וגו'׳. רבי יהודה פתח (שיר ח) ׳מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבזו לי׳ (שיר השירים ח, א) - את הפסוק הזה בארו החברים, אבל את הפסוק הזה אמרה כנסת ישראל למלך שהשלום שלו, ׳מי יתנך כאח לי׳ - כיוסף על אחיו, שאמר ׳ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם׳ (בראשית נ, כא) - נתן להם מזון וזן אותם ברעב. משום כך, ׳מי יתנך כאח לי׳.

מן המפרשים

אור החמה: ר' יהודה פתח מי יתנך וגו'. אחר אומ' איך הוא קראם אחים והם לא נהגו עמו כאחוה לכן הביא פסוק זה המורה על יושר לבו ואמר מי יתנך כאח לי ר"ל כי נודע כי שיר השירים הוא סוד המלכות המשתוקקת לבעלה ואמרה מי יתנך כאח לי וגו' ואמר בזה ב'…

הסולם: ויאמר את אחי וגו' נסעו מזה וגו': ר' יהודה פתח, מי יתנך כאח לי וגו'. מקרא זה בארוהו החברים. אבל מקרא זה, כנסת ישראל, שהיא הנוקבא, אמרה אותו אל המלך שהשלום שלו, שהוא ז"א. מי יתנך כאח לי, היינו כמו יוסף על אחיו, שאמר, ועתה אל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: