הכסיל שאינו יודע להיזהר - הולך תמיד בחושך
וישב · ׳וישב יעקב בארץ מגורי אביו׳ - סבל הצדיק מן היצר וזכותו לעולם הבא · מאמר 1 · פיסקה 5 · דף קעט ע"ב
לשון הזוהר
׳אֲשֶׁר לא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד׳ - לְהַזְהִיר לָא כְּתִיב, אֶלָּא לְהִזָּהֵר, בְּגִין דְּאִיהוּ כְסִיל. וְעֲלֵיהּ אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָׁלוֹם ׳וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ׳ (קהלת ב, יד). דְּהָא מֵסּוּסִיתָא דְּחשֶׁךְ קָא אַתְיָא וְלֵית לֵיהּ נְהוֹרָא לְעָלְמִין.
תרגום
׳אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד׳ (קהלת ד, יג) - לֹא כָתוּב לְהַזְהִיר אֶלָּא לְהִזָּהֵר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא כְּסִיל, וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, ׳וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ שֶׁהֲרֵי מִפְּסֹלֶת הַחֹשֶׁךְ הוּא בָּא, וְאֵין לוֹ אוֹר לְעוֹלָמִים׳ (קהלת ב, יד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אשר לא ידע להזהר עוד׳ - להזהיר לא כתיב, אלא להזהר, בגין דאיהו כסיל. ועליה אמר שלמה עליו השלום ׳והכסיל בחשך הולך׳ (קהלת ב, יד). דהא מסוסיתא דחשך קא אתיא ולית ליה נהורא לעלמין.
התרגום: ׳אשר לא ידע להזהר עוד׳ (קהלת ד, יג) - לא כתוב להזהיר אלא להזהר, משום שהוא כסיל, ועליו אמר שלמה, עליו השלום, ׳והכסיל בחשך הולך שהרי מפסלת החשך הוא בא, ואין לו אור לעולמים׳ (קהלת ב, יד).
מן המפרשים
אור החמה: והכסיל בחשך הולך. כי יש חשך שמאיר לפעמים אמנם חשך הכסיל היא מסוספית' דחשך בענין שהוא מהשמרים שאין האור מתפשט אליהם לעולם. וז"ש ולית ליה נהורא לעלמין ולזה אינו מונע עצמו מלקטרג האדם עד פרק המות.
מהרח"ו: דף קע"ט ע"ב להזהיר לא כתי' יר' כי ◆ דף קע"ט ע"ב להזהיר לא כתי' יר' כי אם היה אומר להזהיר היה נר' שלא ידע להזהיר לאחרים הם איברי האדם אשר הוא מושל עליהם כנז' עיר קטנה וכו' אבל הוא בעצמו עושה רצון קונו במה שמחטיא הרבים כמשל…
הסולם: אשר לא ידע להזהר עוד: לא כתיב להזהיר, אלא להזהר, משום שהוא כסיל, ועליו אמר שלמה, והכסיל בחשך הולך. כי מפסולת החשך הוא בא. ואין לו אור לעולם אבל מי שאינו יודע להזהיר לאחרים אינו נחשב עוד לכסיל מחמת זה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: