בן לשרה שבגללו מתה - הזכרתה בדין ולקיחת הבן מהזכר
וירא · ׳והנה בן לשרה אשתך׳ - כיבוד יצחק את אברהם וסוד שמיעת שרה · מאמר 8 · פיסקה 6 · דף קג ע"א
לשון הזוהר
׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ׳. ׳בֵּן לְשָׂרָה׳, דִּבְגִינֵיהּ מִיתַת, דִּבְגִינֵיהּ כְּאִיבַת נַפְשָׁהּ עַד דְּנַפְקַת מִינָהּ. ׳וְהִנִּה בֵן לְשָׂרָה׳. לְאִסְתַּלָּקָא בְּגִינֵיהּ בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָתִיב בְּדִינָא עַל עָלְמָא. דִּכְדֵין ׳וַיהו"ה פָּקַד אֶת שָׂרָה וְגו'׳ דְּהָא מַדְכְּרֵי לְשָׂרָה בְּגִינִיהּ דְּיִצְחָק וְעַל דָּא אִיהוּ ׳בֵּן לְשָׂרָה׳ (אנהו מלאכי אמרו). ׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה׳. (דין) דְּהָא נוּקְבָא נָטְלָא (ליה) לִבְרָא מִן דְּכוּרָא:
תרגום
׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ׳ (בראשית יח, י). בֵן לְשָׂרָה - שֶׁבִּגְלָלוֹ מֵתָה, שֶׁבִּגְלָלוֹ כָּאֲבָה נַפְשָׁה עַד שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנָּה. ׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה׳ - לְהִתְעַלּוֹת בִּגְלָלוֹ בְּשָׁעָה שהקב"ה יוֹשֵׁב בְּדִין עַל הָעוֹלָם. שֶׁאָז וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה וְגוֹ (בראשית כא, א) ' - שֶׁהֲרֵי מַזְכִּירִים אֶת שָׂרָה מִשּׁוּם יִצְחָק, וְעַל זֶה הוּא בֵּן לְשָׂרָה (זֶה אָמְרוּ הַמַּלְאָכִים). ׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה׳. (זֶה) שֶׁהֲרֵי הַנּוּקְבָּא לוֹקַחַת (אֶת) הַבֵּן מֵהַזָּכָר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳והנה בן לשרה אשתך׳. ׳בן לשרה׳, דבגיניה מיתת, דבגיניה כאיבת נפשה עד דנפקת מינה. ׳והנה בן לשרה׳. לאסתלקא בגיניה בשעתא דקודשא בריך הוא יתיב בדינא על עלמא. דכדין ׳ויהו"ה פקד את שרה וגו'׳ דהא מדכרי לשרה בגיניה דיצחק ועל דא איהו ׳בן לשרה׳ (אנהו מלאכי אמרו). ׳והנה בן לשרה׳. (דין) דהא נוקבא נטלא (ליה) לברא מן דכורא:
התרגום: ׳והנה בן לשרה אשתך׳ (בראשית יח, י). בן לשרה - שבגללו מתה, שבגללו כאבה נפשה עד שיצאה ממנה. ׳והנה בן לשרה׳ - להתעלות בגללו בשעה שהקב"ה יושב בדין על העולם. שאז וה' פקד את שרה וגו (בראשית כא, א) ' - שהרי מזכירים את שרה משום יצחק, ועל זה הוא בן לשרה (זה אמרו המלאכים). ׳והנה בן לשרה׳. (זה) שהרי הנוקבא לוקחת (את) הבן מהזכר.
מן המפרשים
מקדש מלך: דהא נוקבא נטלא לברא מן דכורא גרסינן ופירושו כמ"ש הרב בס' הליקוטים בדרוש הנשיקין כי יצחק הוא מנשיקין הראשונים שיוצאים מהדכורא לנוקבא ולכן לא מת. וחבקוק היא מנשיקין שבאו מנוקבא לדכורא ולכן מת מיד. וז"ש דהא נוקבא נטלא לברא מן…
אור החמה: ואו' נוקבא נטלא ליה וגו' דקשיא ליה תחלה דרש והנה בן לגבי אברהם ובתר הכי דריש והנה בן לשרה לזה תירץ נוקבא נטלא ליה וגו' וא"כ תחלה והנה בן סתם לגבי אברהם ובתר דנטלא ליה נוקבא והנה בן לשרה: או אפשר דקשיא והנה בן לשרה ועדיין לא…
רמ"א: דין נוקבא נטלא ליה לבר דין נוקבא נטלא ליה לבר כו'. מדת הדין הוא יצחק, מתייחס אל הנקיבה:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: