׳והנה בן לשרה אשתך׳
כיבוד יצחק את אברהם וסוד שמיעת שרה
׳בן יכבד אב׳ - יצחק אברהם, ו ׳לשרה׳ למנוע חשד מהגר
׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ׳ (בראשית יח, י). מָה הַטַּעַם לֹא כָתוּב ׳וְהִנֵּה בֵן׳ - לְךְ? אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁהוּא מֵהָגָר כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו׳ (מלאכי א, ו). ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב׳ - זֶה יִצְחָק אֶת אַבְרָהָם.
בלשון הזוהר
׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתְּךָ׳ (בראשית יח, י). מַאי טַעְמָא לָא כְּתִיב ׳וְהִנֵּה בֵן׳ - לְךָ, אֶלָּא בְּגִין דְּלָא יַחֲשֹׁב דְּהָא מִן הָגָר אִיהוּ כִּדְבְקַדְמִיתָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדוֹנָיו׳ (מלאכי א, ו). ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב׳ - דָּא יִצְחָק לְאַבְרָהָם.
יצחק המסוגל לגבור על אביו - נעקד כתיש למלא רצונו
מָתַי כִּבֵּד אוֹתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁעָקַד אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְרָצָה לְהַקְרִיבוֹ לְקָרְבָּן, וְיִצְחָק בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים הָיָה, וְאַבְרָהָם הָיָה זָקֵן, שֶׁאִלּוּ הָיָה בּוֹעֵט (ס"א: בּוֹ) בְּרֶגֶל אַחַת לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד לְפָנָיו, (כָּל שֶׁכֵּן לַעֲשׂוֹת לוֹ), וְהוּא כִבֵּד אוֹתוֹ, אֶת אָבִיו, וְעָקַד אוֹתוֹ כְּמוֹ טָלֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיו.
בלשון הזוהר
אֵימָתַי כַּבִּיד לֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּעֲקַד לֵיהּ עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא וּבְעָא לְמִקְרַב לֵיהּ קָרְבָּנָא, וְיִצְחָק בַּר תְּלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין הֲוָה, וְאַבְרָהָם הֲוָה סָבָא, דְּאִילוּ הֲוָה בָּעִיט (ס"א: בֵּיהּ) בְּרַגְלָא חַד לָא יָכִיל לְמֵיקַם קַמֵיהּ, (כָּל שֶׁכֵּן לְמֶעְבַּד לֵיהּ), וְאִיהוּ אוֹקִיר לֵיהּ לַאֲבוֹי וְעֲקַד לֵיהּ כְּחַד אִימְרָא בְּגִין לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ דַּאֲבוֹי.
׳עבד אדניו׳ - אליעזר בחרן המכבד את אברהם בדבריו
וְעֶבֶד אֲדנָיו - זֶה אֱלִיעֶזֶר לְאַבְרָהָם. כְּשֶׁשָּׁלַח אוֹתוֹ לְחָרָן וְעָשָׂה כָּל רְצוֹנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְכִבְּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳ויהו"ה בֵּרַךְ אֶת אֲדנִי וְגוֹ''׳ (בראשית כד, א). וְכָתוּב ׳וַיֹּאמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי׳ (בראשית כד, לד), כְּדֵי לְכַבֵּד אֶת אַבְרָהָם.
בלשון הזוהר
וְעֶבֶד אֲדוֹנָיו דָּא אֱלִיעֶזְרִ לְאַבְרָהָם. כַּד שַׁדַּר לֵיהּ לְחָרָן, וְעֲבַד כָּל רְעוּתֵיהּ דְּאַבְרָהָם, וְאוֹקִיר לֵיהּ כְּמָה דִכְתִיב, ׳ויהו"ה בֵּרַךְ אֶת׳ (בראשית כד, א) אֲדוֹנִי וְגו'. וּכְתִיב ׳וַיֹּאמֶר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי׳ (בראשית כד, לד), בְּגִין לְאוֹקִיר לֵיהּ לְאַבְרָהָם.
אליעזר הנאה שלא הזדהה כאוהב אברהם - אלא כעבדו
שֶׁהֲרֵי בֶּן אָדָם שֶׁהָיָה מֵבִיא כֶסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וּגְמַלִּים, וְהוּא כָּרָאוּי, נָאֶה לְמַרְאֶה, לֹא אָמַר שֶׁהוּא אוֹהֵב אַבְרָהָם אוֹ קָרוֹב שֶׁלּוֹ, אֶלָּא אָמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶת שֶׁבַח אַבְרָהָם וּלְכַבְּדוֹ בְּעֵינֵיהֶם.
בלשון הזוהר
דְּהָא בַּר נָשׁ דְּהֲוָה מַיְיתֵי כֶּסֶף וְזָהָב וְאַבְנֵי יְקָר וּגְמַלִּין וְאִיהוּ כְּדְקָא יְאוּת שַׁפִּיר בְּחֵיזוּ לָא אָמַר דְּאִיהוּ רְחִימָא דְּאַבְרָהָם אוֹ קָרִיבָא דִּילֵיהּ, אֶלָּא אָמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי, בְּגִין לְסַלְּקָא בְּשִׁבְחָא דְּאַבְרָהָם וּלְאוֹקִיר לֵיהּ בְּעֵינַיְיהוּ.
׳איה כבודי׳ - ישראל בני, ובן זה ודאי יצחק
וְעַל כֵּן ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו׳ (מלאכי א, ו). וְאַתֶּם יִשְׂרָאֵל בָּנַי, קָלוֹן בְּעֵינֵיכֶם לוֹמַר שֶׁאֲנִי אֲבִיכֶם אוֹ שֶׁאַתֶּם עֲבָדִים שֶׁלִּי? ׳וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְגוֹ'׳. מִשּׁוּם כָּךְ ׳וְהִנֵּה בֵן׳ - זֶהוּ בֵּן וַדַּאי, וְלֹא יִשְׁמָעֵאל. זֶהוּ בֵּן שֶׁכִּבֵּד אֶת אָבִיו כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדוֹנָיו׳ (מלאכי א, ו). וְאַתּוּן יִשְׂרָאֵל בָּנַי, קְלָנָא בְּעֵינַיְיכוּ לוֹמַר דְּאֲנָא אֲבוּכוֹן אוֹ דְּאַתּוּן עֲבָדִין לִי. ׳וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְגוֹ'׳. בְּגִין כָּךְ ׳וְהִנֵּה בֵן׳, דָּא הוּא בֵּן וַדַּאי, וְלָא יִשְׁמָעֵאל. דָּא הוּא בֵּן דְּאוֹקִיר לַאֲבוֹי כְּדְקָא חָזֵי.
בן לשרה שבגללו מתה - הזכרתה בדין ולקיחת הבן מהזכר
וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ. הזוהר התקשה מדוע המלאך אומר ׳והנה בן לשרה אשתך׳ ולא אומר לאברהם שיזכה לבן ומתרץ שבדוקא נאמר ׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ׳ (בראשית יח, י). ׳בֵן לְשָׂרָה׳ - שֶׁבִּגְלָלוֹ מֵתָה,כשבאת לה בשורת העקידה פרחה נשמתה ומתה שֶׁבִּגְלָלוֹ כָּאֲבָה נַפְשָׁה עַד שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנָּה.ולכן המלאך אמר והנה בן לשרה ועוד ׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה׳ - לְהִתְעַלּוֹת בִּגְלָלוֹ שבזכות נסיון העקדה העתידית (שתהיה אחר לידת יצחק) נפקדה שרה, והעקדה הוצרכה להיות בראש השנה- בְּשָׁעָה שהקב"ה יוֹשֵׁב בְּדִין עַל הָעוֹלָם. ובזכות העקידה ניצולין (ראש השנה טז.) שֶׁאָז ויהו"ה פָּקַד אֶת שָׂרָה וְגוֹ' פקד לא רק בהריון אלא גם מלשון 'זכירה' - שֶׁהֲרֵי מַזְכִּירִים אֶת שָׂרָה מִשּׁוּם יִצְחָק, וְעַל זֶה הוּא ׳בֵּן לְשָׂרָה׳מצד שנזכרת בזכותו (זֶה אָמְרוּ הַמַּלְאָכִים). ׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה׳ויש להקשות א. והרי קודם לכן אמר בן לאברהם ב. והא עדיין לא נתעברה ממנו, ואם מצד שהוא בתוך עצם אברהם היה ראוי שיתייחס לאברהם ויאמר והנה בן לך, ועל זה משיב הטעם שמתייחס לשרה . (זֶה) שֶׁהֲרֵי הַנּוּקְבָּא לוֹקַחַתאת (אֶת) הַבֵּן מֵהַזָּכָר.א"כ הוא מתייחס אחריה, כי יש כאן שתי הופעות: עד מיתת שרה, בזמן העקדה, היתה נפשו של יצחק מצד הנוקבא ועל כך התבשרה 'בן לשרה', ומאז היא נפש מצד הדוכרא
בלשון הזוהר
׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ׳ (בראשית יח, י). ׳בֵּן לְשָׂרָה׳, דִּבְגִינֵיהּ מִיתַת, דִּבְגִינֵיהּ כְּאִיבַת נַפְשָׁהּ עַד דְּנַפְקַת מִינָהּ. ׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה׳. לְאִסְתַּלָּקָא בְּגִינֵיהּ בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָתִיב בְּדִינָא עַל עָלְמָא. דִּכְדֵין ׳ויהו"ה פָּקַד אֶת׳ שָׂרָה וְגוֹ', דְּהָא מַדְכְּרֵי לְשָׂרָה בְּגִינִיהּ דְּיִצְחָק, וְעַל דָּא אִיהוּ ׳בֵּן לְשָׂרָה׳ (אנהו מלאכי אמרו). ׳וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה׳. (דין) דְּהָא נוּקְבָא נָטְלָא (ליה) לִבְרָא מִן דְּכוּרָא.
׳פתח האהל והוא אחריו׳ - שתי דרגות, תחתונה ועליונה מודה
וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו. ויש לשאול ׳וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו׳ (בראשית יח, י) - מַה זֶּהלשון ׳וְהוּא אַחֲרָיו׳שלכאו' '? וְהִיא אַחֲרָיו הָיָה צָרִיךְהיה לכתוב וזה אחד הכתובים שנתקשו בהם המפרשים, ורש"י פירש 'והוא אחריו' על הפתח, שהיה אחורי המלאך, והכוונה ששרה היתה באהל פנימה ובאה אל פתח האהל לשמוע את הבשורה (כתם פז) לוֹמַר! אֶלָּאבהכרח הוא שלא יתיישב הכתוב בכאן בשום פנים מצד הפשט ללמדך כי סוֹד הוּא, הגנוז כאן בתיבת 'והוא', וביאור הסוד וְשָׂרָה שֹׁמַעַת מַה שֶּׁהָיָה אוֹמֵרהקול השייך לדרגת 'והוא' (׳פֶּתַח הָאֹהֶל׳, זֶה הקב"ה, וְ ׳הוּא אַחֲרָיו׳ מִי שֶׁהָיָה אוֹמֵר), ׳פֶּתַח הָאֹהֶל׳, זוֹ הַדַּרְגָּה הַתַּחְתּוֹנָה, פֶּתַח הָאֱמוּנָה. וְ ׳הוּא אַחֲרָיו׳ - (זֶה) שֶׁהוֹדְתָה לוֹ הַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה (נ"א: ׳פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו׳ - זֶה הקב"ה, פֶּתַח הָאֹהֶל זוֹ הַדַּרְגָּה הַתַּחְתּוֹנָה, וְהוּא אַחֲרָיו זוֹ הַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה). מִיּוֹם שֶׁהָיְתָה שָׂרָה בָּעוֹלָם לֹא שָׁמְעָה דְּבַר הקב"ה פְּרָט לְאוֹתָהּ שָׁעָה. א. ואף שהיתה סוכה ברוה"ק היינו שמראה לה העניין הנרצה בחידות ורמיזו אך לא בקול ודבור (רמ"ק). ב. לא שמעה דיבור הבא מצד התפארת אלא רק מצד המלכות (זה"ח)
בלשון הזוהר
׳וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו׳ (בראשית יח, י). מַאי ׳וְהוּא אַחֲרָיו׳, וְהִיא אַחֲרָיו מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא רָזָא אִיהוּ, וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת מַה דְּהֲוָה אָמַר (׳פתח האהל׳ דא קודשא בריך הוא, ו ׳הוא אחריו׳ מאן דהוה אמר), ׳פֶּתַח הָאֹהֶל׳ דָּא דַּרְגָּא תַּתָּאָה, פִּתְחָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וְ ׳הוּא אַחֲרָיו׳ (דא) דְּאוֹדֵי לֵיהּ דַּרְגָּא עִלָּאָה (נ"א: ׳פתח האהל והוא אחריו׳ דא קודשא בריך הוא, פתח האהל דא דרגא תתאה, והוא אחריו דא דרגא עלאה). מִן יוֹמָא דְּהֲוַת שָׂרָה בְּעָלְמָא לָא שָׁמְעַת מִלָּה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּר הַהוּא שַׁעֲתָא.
דבר אחר - שרה ששמעה, ואברהם מאחורי השכינה
ב.דָּבָר אַחֵרלהשיב על לשון והוא, - - שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת שָׂרָה פֶּתַח הָאֹהֶל כְּדֵי לִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים,אבל וְהִיא שָׁמְעָה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁהִתְבַּשֵּׂר בּוֹ אַבְרָהָם. לא מצד השגתה אלא מצד השגת אברהם שראתה נשמת אברהם מושכת שפע נבואה. (דָּבָר אַחֵר) וְ ׳הוּא אַחֲרָיו׳ - אַבְרָהָם שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרֵי הַשְּׁכִינָה. ׳וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים׳ (בראשית יח, יא). מַה זֶּה ׳בָּאִים בַּיָּמִים׳היצ"ל שבאו כבר, וע"'ז משיב באים ? הַשִּׁעוּרִים שֶׁל הַיָּמִים שֶׁאָז רְאוּיִים לָהֶם, הָאֶחָד מֵאָהק' וְהָאֶחָד תִּשְׁעִים, צ' (ק"ץ שם לחושך ) שהשלימו את אותם ימים שנות ערלה (שהימים הללו היו בבחינת שלש שנות ערלה, וערלה כנגד ערלה) וכללו כל אותם הימים בשלימות ומתוך כך יכולים להיכנס אל הימים החדשים, ועל זה אומר 'באים' היינו ש נִכְנְסוּ בַיָּמִיםב הַשִּׁעוּר שֶׁל הַיָּמִים כָּרָאוּי. כל אחד השיג כפי מעלתו הראוייה לו בחשבון הימים העליונים ולפ"ז פירוש ׳בָּאִים בַּיָּמִים׳ היינו שעוברים אותם הימים , כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי בָא הַיּוֹם׳ - שֶׁהֶעֱרִיב הַיּוֹם לְהִכָּנֵס. חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים. הגם שלפנים חדל להיות לה אורח אבל ב׳חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים׳ (בראשית יח, יא). וְאוֹתָהּ שָׁעָה רָאֲתָה עַצְמָהּ בְּעִדּוּן אַחֵר. כדברי חז"ל שפירסה נידה וראתה ווסתה, ונתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו (ב"מ פז.) וְלָכֵן אָמְרָהשאין המניעה תלויה בי שהרי ראתה עצמה בעדון אחר אלא ׳וַאדֹנִי זָקֵן׳, שֶׁהֲרֵידוקא הוּא לֹא כְדַאי לְהוֹלִיד כִּי הוּא זָקֵן.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר דְּהֲוַת יָתְבָא שָׂרָה פֶּתַח הָאֹהֶל בְּגִין לְמִשְׁמַע מִלִּין, וְהִיא שָׁמְעַת הַאי מִלָּה דְּאִתְבַּשַּׂר בָּהּ אַבְרָהָם. (ד"א) וְ ׳הוּא אַחֲרָיו׳ - אַבְרָהָם דְּהֲוָה יָתִיב אַחוֹרוֹי דִּשְׁכִינְתָּא. ׳וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים׳ (בראשית יח, יא). מַאי ׳בָּאִים בַּיָּמִים׳. שִׁעוּרִין דְּיוֹמִין דְּאִתְחֲזֵי כְּדֵין לְהוּ, חַד מֵאָה וְחַד תִּשְׁעִין, עָאלוּ בְּיוֹמִין שִׁעוּרָא דְּיוֹמִין כְּדְקָא יָאוֹת. ׳בָּאִים בַּיָּמִים׳, כְּמָא דאַתְּ אָמֵר ׳כִּי בָא הַיּוֹם׳, דְּאִעֲרַב יוֹמָא לְמֵיעַל. ׳חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים׳ (בראשית יח, יא). וְהַהִיא שַׁעֲתָא חָמַאת גַּרְמָהּ בְּעִדּוּנָא אָחֳרָא. וּבְגִין כָּךְ אָמְרָה ׳וַאֲדוֹנִי זָקֵן׳, דְּהָא אִיהוּ לָא כְדַאי לְאוֹלָדָא בְּגִין דְּאִיהוּ סָבָא.
׳נודע בשערים בעלה׳
ידיעת הקב"ה כפי שערי הלב וסוד יצחק
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.