ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 4: ׳וירא אליו ה׳ - שלושת גווני הראיה וגילוי שם אדני במלאכי אברהם › פיסקה 13 (ק ע"א)

פסוק והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע - שרשי מילת זהר

וירא · ׳וירא אליו ה׳ - שלושת גווני הראיה וגילוי שם אדני במלאכי אברהם · מאמר 4 · פיסקה 13 · דף ק ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין כָּךְ אִתְגְּלִי עֲלֵיהּ שְׁכִינְתָּא בְּאִינּוּן דַּרְגִּין קַדִּישִׁין, ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ (דניאל יב, ג), זה"ר זהרא דזהרין בדליקו זהרא, זה"ר דאנהיר דאדליק ונציץ לכמה סטרין, זה"ר סליק ונחית, זה"ר נציץ לכל עיבר, זה"ר נגיד ונפיק, זה"ר דלא פסיק לעלמין, זה"ר דעביד תולדין,

תרגום

וְלָכֵן הִתְגַּלְּתָה עָלָיו שְׁכִינָה בְּאוֹתָן דְּרָגוֹת קְדוֹשׁוֹת. ׳וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ (דניאל יב, ג) - זֹהַ"ר זוֹהֵר שֶׁזּוֹהֲרִים בִּדְלֵקוּת שֶׁל זֹהַר. זֹהַ"ר שֶׁמֵּאִיר שֶׁמַּדְלִיק וְנוֹצֵץ לְכַמָּה צְדָדִים. זֹהַ"ר עוֹלֶה וְיוֹרֵד. זהַ"ר נוֹצֵץ לְכָל עֵבֶר. זֹהַ"ר שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא. זֹהַ"ר שֶׁלֹּא פוֹסֵק לְעוֹלָמִים. זֹהַ"ר שֶׁעוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין כך אתגלי עליה שכינתא באינון דרגין קדישין, ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע׳ (דניאל יב, ג), זה"ר זהרא דזהרין בדליקו זהרא, זה"ר דאנהיר דאדליק ונציץ לכמה סטרין, זה"ר סליק ונחית, זה"ר נציץ לכל עיבר, זה"ר נגיד ונפיק, זה"ר דלא פסיק לעלמין, זה"ר דעביד תולדין,

התרגום: ולכן התגלתה עליו שכינה באותן דרגות קדושות. ׳והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע׳ (דניאל יב, ג) - זה"ר זוהר שזוהרים בדלקות של זהר. זה"ר שמאיר שמדליק ונוצץ לכמה צדדים. זה"ר עולה ויורד. זה"ר נוצץ לכל עבר. זה"ר שופע ויוצא. זה"ר שלא פוסק לעולמים. זה"ר שעושה תולדות.

מן המפרשים

אור החמה: ק. והמשכילים יזהירו וכו' בריש פ' שמות ובריש התיקונין ובכמה דוכתי דדרשי זוהר כמה פעמים. וכן הכא נפקא להו למדרש הכי מיתורא דכזוהר דהיל"ל והמשכילים יזהירו כרקיע מאי כזוהר ומדנקט לישנא כזוהר ולא לישנא אחרא ש"מ שדמ' לכלהו דשייך…

שעת רצון: והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע. פירוש, 'רקיע' בכל מקום הוא היסוד בכל פרצוף ובכל ענין. ועיין מ"ש רבינו ז"ל בשער רחל ולאה (ע"ח של"ח) פ"ג ז"ל, והענין כי הרקיע הו' אשר נקרא סתם 'רקיע', אשר בו קבועים חמה ולבנה כוכבים ומזלות, כמ"ש רז"ל…

הסולם: ובגין כך אתגלי וכו': ומשום זה שנמול, נתגלה עליו השכינה באלו מדרגות הקדושים שבסוד הכתוב והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע. שעם תקון הרקיע, שה"ס הפרסא, נבקעו ונתחלקו כח"ב תו"מ דאצילות ונעשו מהם י"ב פרצופין: הכתר, לד' פרצופין הנקראים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: