׳וירא אליו ה׳
שלושת גווני הראיה וגילוי שם אדני במלאכי אברהם
שלושה גוונים לראיית ממשלת המלך - הגוון הראשון מרחוק
סִתְרֵי תוֹרָה: מֶמְשֶׁלֶת הַמֶּלֶךְ נִרְאֵית בִּשְׁלֹשָׁה גְוָנִים, גָּוֶן אֶחָד - מַרְאֶה שֶׁנִּרְאֶה לָעַיִן מֵרָחוֹק, וְאֵין הָעַיִן יְכוֹלָה לַעֲמֹד בַּבֵּרוּר שֶׁרוֹאָה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מֵרָחוֹק, עַד שֶׁנּוֹטֶלֶת הָעַיִן מַרְאֶה קָטָן בַּקִּמּוּץ שֶׁלָּהּ, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳מֵרָחוֹק יהו"ה נִרְאָה לִי׳ (ירמיהו לא, ג).
בלשון הזוהר
סְתְּרֵי תוֹרָה הוּרְמָנוּתָא דְמַלְכָּא אִתְחֲזֵי בִּתְלַת גַּוְונִין, גַּוְון חַד חֵיזוּ דְאִתְחֲזֵי לְעֵינָא מֵרָחִיק, וְעֵינָא לָא יָכִיל לְקַיְימָא בִּבְרִירוּ דְחָזֵי בְּגִין דְאִיהוּ מֵרָחוֹק, עַד דְנָטִיל עֵינָא חֵיזוּ זְעֵיר בְּקַמִּיטוּ דִילֵיהּ, וְעַל דָא כְּתִיב ׳מֵרָחוֹק יהו"ה נִרְאָה לִי׳ (ירמיהו לא, ג).
הגוון השני - מראה בסתר הזקוק לפתרון
גָּוֶן שֵׁנִי - מַרְאֶה שֶׁל הָעַיִן הַזֹּאת (נ"א: שֶׁל אֶחָד) בַּסְּתִימָה שֶׁלָּהּ, שֶׁאֵין הַגָּוֶן הַזֶּה נִרְאֶה לָעַיִן, רַק בִּסְתִימָה קְטַנָּה, שֶׁתּוֹפֵס וְלֹא עוֹמֵד בְּבֵרוּר, סוֹתֵם הָעַיִן וּפוֹתֵחַ מְעַט וְלוֹקֵחַ אוֹתוֹ הַמַּרְאֶה, וְהַגָּוֶן הַזֶּה (נ"א: הַגָּוֶן וְזֶה) צָרִיךְ לְפִתְרוֹן לַעֲמֹד עַל מַה שֶּׁלּוֹקַחַת הָעַיִן, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳מָה אַתָּה רֹאֶה׳ (שם א).
בלשון הזוהר
גַּוְון תִּנְיָין חֵיזוּ הַאי (נ"א: דְחַד) עֵינָא בִּסְתִימוּ דִילֵיהּ, דְהַאי גַּוְון לָא אִתְחֲזֵי לְעֵינָא בַּר בִּסְתִימוּ זְעֵיר דְנָקִיט, וְלָא קַיְימָא בִּבְרִירוּ, סָתִים עֵינָא וּפָתַח זְעֵיר וְנָקִיט הַהוּא חֵיזוּ, וְגַוְון דָא (נ"א: גַּוְון וְדָא) אִצְטְרִיךְ לְפִתְרוֹנָא לְקַיְימָא עַל מַה דְנָקִיט עֵינָא, וְעַל דָא כְּתִיב ׳מָה אַתָּה רוֹאֶה׳ (שם א).
הגוון השלישי - זהר האספקלריה המאירה בגלגול העין
הַגָּוֶן הַשְּׁלִישִׁי הוּא זֹהַר הָאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלֹּא נִרְאֶה בוֹ כְּלָל, חוּץ מִגִּלְגּוּל הָעַיִן כַּאֲשֶׁר הוּא סָתוּם בִּסְתִימוּת וּמְגַלְגְּלִים אוֹתוֹ בְּגִלְגּוּל, וְנִרְאֶה בַגִּלְגּוּל הַזֶּה אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, וְלֹא יָכוֹל לַעֲמֹד בְּאוֹתוֹ הַגָּוֶן, רַק שֶׁרוֹאֶה זֹהַר מֵאִיר בִּסְתִימַת הָעַיִן,
בלשון הזוהר
גַּוְון תְּלִיתָאָה הוּא זֹהַר אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְלָא אִתְחֲזֵי בֵּיהּ כְּלָל, בַּר בְּגִלּוּגוּלָא דְעֵינָא, כַּד אִיהוּ סָתִים בִּסְתִימוּ וּמְגַלְגְּלִין לֵיהּ בְּגִלְגּוּלָא, וְאִתְחֲזָאֵי בְּהַאי גִלְגּוּלָא אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנָהֲרָא, וְלָא יָכִיל לְקַיְימָא בְּהַהוּא גַּוְון בַּר דְחָזֵי זוֹהַר מְנַהֲרָא בִּסְתִימוּ דְעֵינָא,
מדרגת משה על כל הנביאים - מסתכל במה שאינו נראה
וְעַל זֶה כָּתוּב (יחזקאל לז א) ׳הָיְתָה עָלַי יַד יהו"ה׳, (שם לג) ׳(נ"א: וְיַד יהו"ה הָיְתָה אֵלַי) וְיַד יהו"ה עָלַי חֲזָקָה׳ - וְכֻלָּם מְפֹרָשִׁים מִנְּבִיאֵי הָאֱמֶת, פְּרָט לְמֹשֶׁה הַנֶּאֱמָן הָעֶלְיוֹן שֶׁזָּכָה לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה בְּמַה שֶּׁלֹּא נִרְאֶה כְּלָל. עָלָיו כָּתוּב (במדבר יב ז) ׳לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
וְעַל דָא כְּתִיב (יחזקאל לז א) ׳הָיְתָה עָלַי יַד יהו"ה׳, (שם לג) ׳(נ"א: וְיַד יהו"ה הָיְתָה אֵלַי) וְיַד יהו"ה עָלַי חֲזָקָה׳ - וְכֻלְּהוּ מִתְפָּרְשָׁן מִנְּבִיאֵי קְשׁוֹט, בַּר מֹשֶׁה מְהֵימְנָא עִלָּאָה דְזָכָה לְאִסְתַּכְּלָא לְעֵילָא בְּמַה דְלָא אִתְחֲזֵי כְּלָל. עָלֵיהּ כְּתִיב (במדבר יב ז) ׳לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה וְגוֹ'׳.
התגלות השכינה בין ארבעת המלאכים - סוד הברית והמהימנותא
׳וַיֵּרָא אֵלָיו׳ - נִרְאֲתָה וְנִתְגַּלְּתָה לוֹ הַשְּׁכִינָה תּוֹךְ אוֹתָן דְּרָגוֹת שֶׁהִתְחַבְּרוּ בִּצְדָדָיו, מיכא"ל לְצַד יָמִין, גבריא"ל לְצַד שְׂמֹאל, רפא"ל לְפָנִים, אוריא"ל לְאָחוֹר, וְעַל זֶה נִגְלְתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה בְּאֵלוֹנֵי הַבְּשָׂמִים (נ"א: צְלָמִים) הַלָּלוּ שֶׁל הָעוֹלָם, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לִפְנֵיהֶם בְּרִית הַקֹּדֶשׁ שֶׁהָיְתָה בְּכָל הָעוֹלָם בְּסוֹד הָאֱמוּנָה, ׳וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל׳ (בראשית יח, א) - מַה זֶּה ׳פֶּתַח הָאֹהֶל׳? - זֶה הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא בְּרִית, סוֹד הָאֱמוּנָה. ׳כְּחֹם הַיּוֹם׳, זֶה הַסּוֹד שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ אַבְרָהָם, הַחֹזֶק שֶׁל צַד הַיָּמִין, הַדַּרְגָּה שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
׳וַיֵּרָא אֵלָיו׳ - אִתְחֲזֵי וְאִתְגְּלֵי לֵיהּ שְׁכִינְתָּא גּוֹ אִינּוּן דַּרְגִּין דְאִתְחַבָּרוּ בְּסִטְרוֹי, מיכא"ל לְסִטַר יְמִינָא, גבריא"ל לְסִטַר שְׂמָאלָא, רפא"ל לְקַמָּא, אוריא"ל לַאֲחוֹרָא, וְעַל דָא אִתְגַּלְיָא עֲלֵיהּ שְׁכִינְתָּא בְּהָנֵי אֵלוֹנֵי בּוֹסְמִין (נ"א: צוּלְמִין) דְעָלְמָא, בְּגִין לְאַחֲזָאָה קַמַּיְיהוּ בְּרִית קַדִּישָׁא דַהֲוָה בְּכָל עָלְמָא בְּרָזָא דִמְהֵימְנוּתָא, ׳וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל׳ (בראשית יח, א) - מַאן דְ ׳פֶּתַח הָאֹהֶל׳, דָא אֲתַר דְאִקְרֵי בְּרִית רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא, ׳כְּחוּם הַיּוֹם׳, דָא רָזָא דְאִתְדְּבַק בֵּיהּ אַבְרָהָם תּוּקְפָּא דְסִטְרָא דִימִינָא דַּרְגָּא דִילֵיהּ,
שער הצדק ופתח המהימנותא - דרגת הצדיק שבמילה
׳פֶּתַח הָאֹהֶל׳ - סוֹד הַשַּׁעַר שֶׁל צֶדֶק פֶּתַח הָאֱמוּנָה, שֶׁאָז נִכְנַס בּוֹ אַבְרָהָם בְּאוֹתוֹ הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ. ׳כְּחֹם הַיּוֹם׳ - זֶהוּ צַדִּיק, הַדַּרְגָּה שֶׁל חִבּוּר אֶחָד שֶׁנִּכְנָס בּוֹ מִי שֶׁנִּמּוֹל וְנִרְשַׁם בּוֹ הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֲרֵי הוּסַר מִן הָעָרְלָה וְנִכְנַס בַּקִּיּוּם שֶׁל שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵן סוֹד הָאֱמוּנָה.
בלשון הזוהר
׳פֶּתַח הָאֹהֶל׳ רָזָא דְתַרְעָא דְצֶדֶק פִּתְחָא דִמְהֵימְנוּתָא דִכְדֵין עָאל בֵּיהּ אַבְרָהָם בְּהַהוּא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, ׳כְּחוּם הַיּוֹם׳ דָא צדי"ק דַּרְגָּא דְחִבּוּרָא חֲדָא דְעָאל בֵּיהּ מַאן דְאִתְגְּזַר וְאִתְרְשִׁים בֵּיהּ רְשִׁימָא קַדִּישָׁא דְהָא אִתְעֲבַר מֵעָרְלָה וְעָאל בְּקִיּוּמָא דִתְרֵין דַּרְגִּין אִלֵּין דְאִינּוּן רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא:
שלושת המלאכים כגווני הקשת - לבן אדם וירוק
׳וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים וְגוֹ'׳ (בראשית יח, ב) - אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מַלְאָכִים שְׁלוּחִים שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בָּאֲוִיר, וְיוֹרְדִים לָעוֹלָם הַזֶּה [ וְנִרְאִים ] בְּמַרְאֶה שֶׁל בֶּן אָדָם, וּשְׁלֹשָׁה הָיוּ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, מִשּׁוּם שֶׁהַקֶּשֶׁת לֹא נִרְאֵית אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה גְוָנִים - לָבָן, אָדֹם וְיָרֹק, וְכָךְ הוּא בְּוַדַּאי.
בלשון הזוהר
׳וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים וְגוֹ'׳ (בראשית יח, ב) - אִלֵּין תְּלַת מַלְאָכִין שְׁלִיחָן דְמִתְלַבְּשָׁן בַּאֲוִירָא וְנַחְתֵּי לְהַאי עָלְמָא (וְאִתְחֲזוֹן) בְּחֵיזוּ דְבַר נָשׁ וּתְלַת הֲווֹ כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא בְּגִין דְקֶשֶׁת לָא אִתְחֲזֵי אֶלָּא בְּגַוְונִין תְּלָתָא חִוָּור וְסוּמָּק וְיָרוֹק וְהָכִי הוּא וַדַּאי
זיהוי המלאכים בגווני הקשת - גילוי שכינה בשלושתם
וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ שְׁלֹשָׁה גְוָנִים. גָּוֶן לָבָן, גָּוֶן אָדֹם, גָּוֶן יָרֹק (רַחֲמִים). ׳הַגָּוֶן הַלָּבָן׳ זֶה מיכא"ל, שֶׁהוּא צַד הַיָּמִין. ׳הַגָּוֶן הָאָדם׳ זֶה גבריא"ל, הַצַּד שֶׁל הַשְּׂמֹאל. ׳הַגָּוֶן הַיָּרֹק׳ זֶה רפא"ל. וְאֵלּוּ הֵם שְׁלֹשֶׁת גּוֹנֵי הַקֶּשֶׁת, שֶׁאֵין הַקֶּשֶׁת נִרְאֵית אֶלָּא עִמָּהֶם. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיֵּרָא אֵלָיו׳, גִּלּוּי שְׁכִינָה בִּשְׁלֹשֶׁת הַגְּוָנִים הַלָּלוּ. וְאֶת כֻּלָּם הִצְטָרְכוּ. אֶחָד לְרַפֵּא אֶת הַמִּילָה, וְזֶהוּ רְפָאֵל, בַּעַל הָרְפוּאוֹת. וְאֶחָד לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה עַל הַבֵּן, וְזֶהוּ מִיכָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הִתְמַנָּה לַיָּמִין, וְכָל הַטּוֹבוֹת וְהַבְּרָכוֹת בְּיָדוֹ נִמְסְרוּ מִצַּד הַיָּמִין. וְאֶחָד לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם, וְזֶהוּ גַבְרִיאֵל שֶׁהוּא לִשְׂמֹאל, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל כָּל הַדִּינִים שֶׁל הָעוֹלָם מִצַּד (הַדִּין) הַשְּׂמֹאל לָדוּן וְלַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁהוּא בַּעַל הַהֶרֶג שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
וְאִלֵּין אִינּוּן ׳שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים׳ תְּלָתָא גַּוְונִין גַּוְון חִוָּור גַּוְון סוּמָּק גַּוְון יָרוֹק, ׳גַּוְון חִוָּור׳ דָא מִיכָאֵל בְּגִין דְאִיהוּ סִטְרָא דִימִינָא, ׳גַּוְון סוּמָּק׳ דָא גַּבְרִיאֵל סִטְרָא דִשְׂמָאלָא, ׳גַּוְון יָרוֹק׳ דָא רְפָאֵל וְהָנֵי אִינּוּן תְּלַת גַּוְונִין דְקֶשֶׁת דְקֶשֶׁת לָא אִתְחֲזֵי אֶלָּא עִמְּהוֹן ובג"כ ׳וַיֵּרָא אֵלָיו׳ גִּלּוּי שְׁכִינָה בִּתְלַת גַּוְונִין אִלֵּין וְכֻלְּהוּ אִצְטְרִיכוּ חַד לְאַסְיָא מִן הַמִּילָה וְדָא רפא"ל מָארֵיהּ דְאַסְוָון, וְחַד לְבַשְּׂרָא לְשָׂרָה עַל בְּרָא וְדָא אִיהוּ מִיכָאֵל בְּגִין דְאִיהוּ אִתְמַנָּא לִימִינָא וְכָל טָבִין וּבִרְכָאן בִּידֵיהּ אִתְמְסָרָן מִסִּטְרָא דִימִינָא וְחַד לְהַפְּכָא לִסְדוֹם וְדָא אִיהוּ גַּבְרִיאֵל דְאִיהוּ לִשְׂמָאלָא, וְאִיהוּ מְמַנָּא עַל כָּל דִּינִין דְעָלְמָא מִסִּטְרָא (דדיא) דִשְׂמָאלָא לְמֵידַן וּלְמֶעְבַּד עַל יְדָא דְמַלְאַךְ הַמָּוֶת דְאִיהוּ מָארֵי דְקָטוֹלָא דְבֵי מַלְכָּא.
שליחות כל מלאך כראוי לו - הנשמה יוצאת רק כשרואה שכינה
וְכֻלָּם עָשׂוּ שְׁלִיחוּתָם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. וְהַמַּלְאָךְ גבריא"ל בִּשְׁלִיחוּת לַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמַלְאַךְ הַמָּוֶת בִּשְׁלִיחוּתוֹ לַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע. וְעִם כָּל זֶה הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה לֹא יוֹצֵאת עַד שֶׁרוֹאָה שְׁכִינָה.
בלשון הזוהר
וְכֻלְּהוּ עַבְדוּ שְׁלִיחַתְהוֹן וְכָל חַד וְחַד כִּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ. מַלְאָךְ גבריא"ל בִּשְׁלִיחוּתָא לְנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא וּמַלְאַךְ הַמָּוֶת בִּשְׁלִיחוּתֵיהּ לְנַפְשָׁא דְיֵצֶר הָרַע. וְעִם כָּל דָא נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא לָא נָפִיק עַד דְחָזֵי שְׁכִינְתָּא.
ראיית השכינה בגווניה המאוחדים - וישתחו כיעקב על ראש המטה
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם מְחֻבָּרִים כְּאֶחָד, אָז רָאָה שְׁכִינָה [ כְּמוֹ זֶה ] בִּגְוָנֶיהָ וְהִשְׁתַּחֲוָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה׳ (בראשית לג, ג), כְּמוֹ אֵצֶל יַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ (שם מז, לא), לַשְּׁכִינָה. וּלְגַבֵּי הַשְּׁכִינָה אָמַר בְּשֵׁם אדנ"י, וּלְגַבֵּי הַצַּדִּיק אדו"ן, שֶׁהֲרֵי אָז נִקְרָא אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ כְּשֶׁמּוּאֶרֶת מִצַּדִּיק וּמוּאֶרֶת בִּגְוָנֶיהָ, שֶׁהֲרֵי מִשּׁוּם [ זֶהוּ כָּזֶה אָז ] זֶה נִשְׁלָם לְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
כַּד חָמָא לוֹן מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא כְּדֵין חָמָא שְׁכִינְתָּא (כְּגַוְונָא דָא) בְּגַוְונָא וְסָגִיד דִכְתִיב ׳וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה׳ (בראשית לג, ג) כְּגַוְונָא דְיַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ (שם מז, לא) לַשְּׁכִינָה. וּלְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא אָמַר בִּשְׁמָא אדנ"י וּלְגַבֵּי צַדִּיק אדו"ן דְהָא כְּדֵין אִקְרֵי אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ כַּד אִתְנְהָרָא מִצַּדִּיק וְאִתְנְהָרָא בְּגַוְונָהָא דְהָא בְּגִין (דָא אִיהוּ כְּגַוְונָא דָא כְּדֵין) דָא אִשְׁתְּלִים לְעֵילָא.
המשכת מראה שלמטה מן הגוונים העליונים - שם אדני מושך מלמעלה
מִכָּאן שֶׁמַּרְאֶה שֶׁלְּמַטָּה מוֹשֵׁךְ הַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי הַגְּוָנִים הַלָּלוּ מוֹשְׁכִים הַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה מֵאוֹתָם מְקוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים. אדנ"י מוֹשֶׁכֶת מִלְמַעְלָה בִּשְׁלֹשֶׁת הַגְּוָנִים הַלָּלוּ שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בָּהֶם, וּבָהֶם נוֹטֶלֶת כָּל מַה שֶׁנּוֹטֶלֶת מִלְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
מֵהָכָא דְחֵיזוּ דִלְתַתָּא מָשִׁיךְ מְשִׁיכוּ מִלְעֵילָא דְהָא גַּוְונִין אִלֵּין מָשְׁכִין מְשִׁיכָא מִלְעֵילָא מֵאִינּוּן מְקוֹרִין עִלָּאִין. אדנ"י מָשְׁכָא מִלְעֵילָא בְּאִלֵּין תְּלַת גַּוְונִין דְאִתְלְבַשׁ בְּהוּ וּבְהוּ נָטְלָא כָּל מַה דְנָטְלֵי מִלְעֵילָא.
גילוי שם אדני לאברהם עם המילה - יציאת הזרע הקדוש
וּמִשּׁוּם שֶׁהֵם חִבּוּר שֶׁלָּהּ וְתוֹמְכִים שֶׁלָּהּ בַּכֹּל, נֶאֱמַר שֵׁם אדנ"י, שֶׁהֲרֵי שֵׁם זֶה הִתְגַּלָּה לוֹ כָּלוּל בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, הִתְגַּלָּה לוֹ בְּגִלּוּי מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מִקֹּדֶם לָכֵן כְּשֶׁלֹּא הָיָה מָהוּל. וְעַד שֶׁנִּמּוֹל, לֹא רָצָה הקב"ה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ זֶרַע קָדוֹשׁ. כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל, מִיָּד יָצָא מִמֶּנּוּ הַזֶּרַע הַקָּדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְאִינּוּן חִבּוּרָא דִילָהּ וְסַמְכִין דִילָהּ בְּכֹלָּא אִתְּמַר שְׁמָא אדנ"י, דְהָא שְׁמָא דָא אִתְגְּלִי לֵיהּ כָּלִיל בְּרָזִין עִלָּאִין, אִתְגְּלִי לֵיהּ בְּאִתְגַּלְיָא מַה דְלָא הֲוַות מִקַּדְמַת דְנָא דְלָא הֲוָה גְזִיר. וְעַד דְאִתְגְּזַר לָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפְּקָא מִנֵּיהּ זַרְעָא קַדִּישָׁא. כֵּיוָן דְאִתְגְּזַר מִיָּד נָפַק מִנֵּיהּ זַרְעָא קַדִּישָׁא.
פסוק והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע - שרשי מילת זהר
וְלָכֵן הִתְגַּלְּתָה עָלָיו שְׁכִינָה בְּאוֹתָן דְּרָגוֹת קְדוֹשׁוֹת. ׳וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ (דניאל יב, ג). זה"ר זוֹהֵר שֶׁזּוֹהֲרִים בִּדְלֵקוּת שֶׁל זֹהַר. זה"ר שֶׁמֵּאִיר שֶׁמַּדְלִיק וְנוֹצֵץ לְכַמָּה צְדָדִים. זה"ר עוֹלֶה וְיוֹרֵד. זה"ר נוֹצֵץ לְכָל עֵבֶר. זה"ר שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא. זה"ר שֶׁלֹּא פוֹסֵק לְעוֹלָמִים. זה"ר שֶׁעוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ אִתְגְּלִי עֲלֵיהּ שְׁכִינְתָּא בְּאִינּוּן דַּרְגִּין קַדִּישִׁין, ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ (דניאל יב, ג). זה"ר זהרא דזהרין בדליקו זהרא. זה"ר דאנהיר דאדליק ונציץ לכמה סטרין. זה"ר סליק ונחית. זה"ר נציץ לכל עיבר. זה"ר נגיד ונפיק. זה"ר דלא פסיק לעלמין. זה"ר דעביד תולדין.
ספר הזהר - מעין הבאר הטמיר והגלוי המשתעשע בחצות
זה"ר טָמִיר וְגָנוּז, הִתְנוֹצְצוּת שֶׁל כָּל הַנִּיצוֹצִים וְהַנֵּרוֹת, הַכֹּל בּוֹ. יוֹצֵא וְטָמִיר. נִסְתָּר וְגָלוּי. נִרְאֶה וְלֹא נִרְאֶה. [ זה"ר ] סֵפֶר זֶה מַעְיַן הַבְּאֵר, יוֹצֵא בַּיּוֹם, נִסְתָּר בַּלַּיְלָה, מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה בַּתּוֹלָדוֹת שֶׁהוֹצִיא.
בלשון הזוהר
זה"ר טמיר וגניז, נציצו דכל נציצין ושרגין כלא ביה. נפיק וטמיר. סתים וגליא. חזי ולא חזי. (זה"ר) ספרא דא מבועא דבירא נפקי ביממא, טמיר בליליא, אשתעשע בפלגות ליליא בתולדין דאפיק.
כלל התורה בשם אדני - נצנוצים מסוד אין סוף
זה"ר שֶׁזּוֹהֵר וּמֵאֵיר לַכֹּל, הַכְּלָל שֶׁל הַתּוֹרָה, וְזֶהוּ שֶׁנִּרְאֶה, וְכָל הַגְּוָנִים נִסְתָּרִים בּוֹ וְנִקְרָא בַּשֵּׁם שֶׁל אדנ"י. שְׁלֹשָׁה גְוָנִים נִרְאִים לְמַטָּה, מֵאֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הַגְּוָנִים שֶׁלְּמַעְלָה. מֵאֵלּוּ הָעֶלְיוֹנִים הַכֹּל נִמְשָׁךְ [ לְגַבֵּי זהר ] [ אוֹתָם הָעֶלְיוֹנִים, זהר ] שֶׁלֹּא נִרְאֶה, וְנוֹצֵץ בִּשְׁנֵים עָשָׂר נִצְנוּצִים וּזְהָרִים שֶׁנּוֹצְצִים מִמֶּנּוּ. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הֵם בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְגוֹ', הַסּוֹד שֶׁל אֵין סוֹף נִקְרָא יהו"ה.
בלשון הזוהר
זה"ר דזהיר ואנהיר לכלא, כללא דאורייתא, ודא איהו דאתחזי, וכל גוונין סתימין ביה, ואתקרי בשמא דאדנ"י. תלת גוונין אתחזי לתתא, מהאי תלת גוונין לעילא. מאלין עלאין אתמשך כלא (ס"א: לגבי זהר) (אינון עלאין, זהר) דלא אתחזי, ונציץ בתריסר נציצין וזהירין דנציצין מניה. תליסר אינון ברזא דשמא קדישא וגו', רזא דאין סוף יהוה אקרי.
חיבור אדני ביהוה - שם הנסתר יאהדונהי לנביאי האמת
כַּאֲשֶׁר מִתְחַבֵּר זֹהַר תַּחְתּוֹן אדנ"י בְּזֹהַר עֶלְיוֹן יהו"ה, נַעֲשֶׂה שֵׁם נִסְתָּר שֶׁבּוֹ יוֹדְעִים נְבִיאֵי הָאֱמֶת וּמִסְתַּכְּלִים לְתוֹךְ הַזֹּהַר הָעֶלְיוֹן, וְזֶה יְאֲהֹדוָנָהֵי, מַרְאוֹת טְמִירִים (נ"א: חַיּוֹת טמירות), שֶׁכָּתוּב ׳כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ׳ (יחזקאל א, ד).
בלשון הזוהר
כד אתחבר זהר תתאה אדני בזהר עלאה יהוה אתעביד שמא סתים דביה ידעי נביאי קשוט ומסתכלאן לגו זהרא עלאה ודא יאקדונקי חיזו טמירין (נ"א: חיוון טמירין) דכתיב ׳כעין החשמל מתוך האש׳ (יחזקאל א, ד).
תשע נקודות התורה השולטות על מסעי האותיות
מִשְׁנָה, עֶלְיוֹנִים גְּבוֹהִים טוֹבִים שֶׁל הַיָּמִין, תֵּשַׁע נְקֻדּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה יוֹצְאוֹת וְנֶחְלָקוֹת בָּאוֹתִיּוֹת, וְהָאוֹתִיּוֹת בָּהֶם נוֹסְעוֹת, [ מטלטלים ] מַסְעוֹתָיו דַּקִּיקִים בְּסוֹדוֹת. [ הֵיכָל ] חוֹלְקִים, אֵלּוּ תִּשְׁעַת הַשַּׁלִּיטִים עַל הָאוֹתִיּוֹת, הָאוֹתִיּוֹת הִתְפַּשְּׁטוּ מֵהֶם. נִשְׁאֲרוּ נְקוּדִים לְהַכְנִיסָם לָהֶם. לֹא נוֹסְעִים רַק כְּשֶׁאֵלֶּה יוֹצְאִים.
בלשון הזוהר
מתניתין עלאין רמאין טבין דימינא תשע נקודין דאורייתא נפקין ומתפלגין באתוון ואתוון בהו נטלין (מטלטלן) מטלנוי דקיקין ברזי. (פלטין) פליגין אלין תשע שליטין על אתוון אתוון מנייהו אתפשטו. אשתארו נקודין לאעלאה לון. לא נטלין בר כד אינון נפקין.
מסע האותיות בסוד אין סוף - נגלות ונסתרות
אֵלּוּ הֵם בַּסּוֹד שֶׁל אֵין סוֹף. כָּל הָאוֹתִיּוֹת [ נוֹסְעוֹת ] מֻסָּעוֹת בַּסּוֹד שֶׁל אֵין סוֹף. כְּמוֹ שֶׁהֵם נוֹשְׂאִים אוֹתָם, כָּךְ גַּם הֵם נוֹסְעִים. אֵלּוּ הַנִּסְתָּרִים אוֹתִיּוֹת גְּלוּיוֹת וְלֹא גְלוּיוֹת. אֵלּוּ טְמִירִים עַל מַה שֶּׁשּׁוֹרוֹת הָאוֹתִיּוֹת.
בלשון הזוהר
אלין אינון ברזא דאין סוף. כלהו אתוון (מטללן) מטלנין ברזא דאין סוף. כמה דאינון נטלי לון הכי נמי נטלי. אלין סתימין אתוון גליין ואל גליין. הני טמירין על מה דשריין אתוון.
תשעה שמות קדושים חקוקים בעשרה - מאהיה עד שדי
תִּשְׁעָה שֵׁמוֹת חֲקוּקִים בַּעֲשָׂרָה, וְהָרִאשׁוֹן אֶהְיֶה. [ יו"ד ה"א ] אהי"ה אֲשֶׁר אהי"ה, יהו"ה, א"ל, אלהי"ם, יהו"ה, צְבָאוֹת, אדו"ן, שד"י. [ וּמֵהַשֵּׁם הַזֶּה יו"ד ה"א וא"ו ה"א מִתְפַּשֵּׁט כ"ב אוֹתִיּוֹת, וְסוֹד הַשֵּׁם מנצפ"ך הֲרֵי כ"ז אוֹתִיּוֹת, וְזֶהוּ סוֹד יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה אֶחָד, יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה הֲרֵי י"ד אוֹתִיּוֹת, אֶחָד סוֹד י"ג אוֹתִיּוֹת, וּמֵהֶם יִתְפַּשְּׁטוּ רמ"ח אֵבָרִים, שם בן מ"ב ושם בן ע"ב מנצפ"ך חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת, וּמִמֶּנּוּ יתפשט הַסּוֹד שֶׁל חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה, וּמֵהֶם יתפשטו ע"ב, הֲרֵי רמ"ח אַבְרָהָם עִם יהו"ה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת ].
בלשון הזוהר
תשע שמהן גליפן בעשר ואינון קדמאה אהיה יו"ד ה"א אדי"ד אשר אדי"ד ידו"ד א"ל אלדי"ם ידו"ד צבאו"ת אדו"ן שד"י. ומן דא שמא יו"ד ה"א וא"ו ה"א מתפשט כ"ב אותיות ורזא דשמא מנצפך הרי כ"ז אותיות ודא הוא רזא ידו"ד אלהינ"ו ידו"ד אחד, יהוה אלהינו ידו"ד הרי י"ד אותיות, אח"ד רזא י"ג אתוון ומנהון יתפשטו רמ"ח אברים שם בן מ"ב ושם בן ע"ב מנצפ"ך חמשה גבורות ומניה יתפשט רזא דחמשין שערי בינה ומנהון יתפשטון ע"ב הרי רמ"ח אברהם עם יהו"ה אלהיכם אמת.
עשרת השמות החקוקים במאתיים ארבעים ושמונה איברים - סוד אדני
אֵלֶּה הֵם עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת חֲקוּקִים בְּצִדֵּיהֶם, וְכָל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ נֶחְקְקוּ מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים וְנִכְנָסִים בַּאֲרוֹן הַבְּרִית הָאֶחָד, וּמִיהוּ? הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא אדנ"י. וְזֶה (ד"א: סוֹד) הִתְגַּלָּה עַכְשָׁו לְאַבְרָהָם (נ"א: יהו"ה צבאו"ת, ונ"א: א"ל אדנ"י).
בלשון הזוהר
אלין אינון עשר שמהן גליפן בסטריהון וכל הני שמהן אתגליפו רמ"ח אברים ועאלין בחד ארון הברית ומאן איהו שמא דאתקרי אדני. ודא (ד"א רזא) אתגלי השתא לאברהם (י"א: ידו"ד צבאות, ונ"א: א"ל אדנ"י).
מיכאל המשמש בשם הימני - הסתלקותו גוררת הסתלקות אלהים ושדי
מִיכָאֵל שֵׁם הַיָּמִין שֶׁאוֹחֵז וּמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה יוֹתֵר מֵאוֹתָם הָאֲחֵרִים. בְּכָל מָקוֹם שֶׁסּוֹד הַשֵּׁם הַזֶּה שָׁם - מִיכָאֵל שָׁם. אִם הִסְתַּלֵּק מִיכָאֵל הַזֶּה - מִסְתַּלֵּק אֱלֹהִים עִם שַׁדַּי.
בלשון הזוהר
מיכאל שמא דימינא דקא אחיד ומשמשא לשמא דא יתיר מאינון אחרנין. בכל אתר דרזא דהאי שמא תמן מיכאל תמן. אסתליק האי מיכאל אסתליק אלהים בהדי שדי.
אכילת המלאכים אש אוכלת אש - נחת רוח לאברהם
בַּהַתְחָלָה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, וְהִתְגַּלְּמוּ בְּצִיּוּר שֶׁל אֲוִיר וְהָיוּ אוֹכְלִים, אוֹכְלִים וַדַּאי, שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלָּהֶם אוֹכֶלֶת וּמְכַלָּה הַכֹּל וְעוֹשָׂה נַחַת רוּחַ לְאַבְרָהָם. הֵם אֵשׁ וַדַּאי, וְאוֹתָהּ הָאֵשׁ מִתְכַּסָּה בְּצִיּוּר שֶׁל אֲוִיר וְלֹא נִרְאֵית. וְאוֹתוֹ מַאֲכָל אֵשׁ לוֹהֶטֶת וְאוֹכֶלֶת אוֹתוֹ, וְאַבְרָהָם מְקַבֵּל נַחַת רוּחַ מִזֶּה.
בלשון הזוהר
בקדמיתא שלשה אנשים ואגלימו בציורא דאוירא והוו אכלי אכלי ודאי דאשא דלהו אכל ושצי כלא ואעביד נחת רוח לאברהם. אינון אשא ודאי וההוא אשא אתכסי בציורא דאוירא ולא אתחזי. וההוא מיכלא אשא מלהטא ואכלא ליה ואברהם מקבל נחת רוח מהאי.
הסתלקות מיכאל עם השכינה - משלושה מלאכים לשניים
כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה מַה כָּתוּב? ׳וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם׳ (בראשית יז, כב) - מִיָּד מִסְתַּלֵּק עִמּוֹ מִיכָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה וְגוֹ'׳. שְׁלֹשָׁה כָּתוּב בַּהַתְחָלָה, וְעַכְשָׁו שְׁנַיִם. אֶלָּא מִיכָאֵל שֶׁהוּא יָמִין הִסְתַּלֵּק עִם הַשְּׁכִינָה. הַמַּלְאָךָ שֶׁנִּרְאָה לְמָנוֹחַ יָרַד וְהִתְגַּלֵּם [ לוֹ ] בָּאֲוִיר וְנִרְאָה לוֹ, וְזֶהוּ אוֹרִיאֵל. מַה שֶּׁלֹּא יָרַד עִם אֵלּוּ לְאַבְרָהָם - יָרַד כָּאן לְבַדּוֹ לְבַשֵּׂר לְמָנוֹחַ שֶׁבָּא מִדָּן.
בלשון הזוהר
כיון דאסתלק שכינתא מה כתיב ׳ויעל אלהים מעל אברהם׳ (בראשית יז, כב) מיד מסתלק בהדיה מיכאל דכתיב ׳ויבאו שני המלאכים סדומה וגו'׳. שלשה כתיב בקדמיתא והשתא תרין. אלא מיכאל דאיהו ימינא אסתליק בהדי שכינתא. מלאך דאתחזי למנוח נחת ואיגלים (ליה) באוירא ואתחזי ליה ודא איהו אוריאל. מה דלא נחת באלין דאברהם נחת הכא בלחודוי לבשרא למנוח דאתי מדן.
מנוח לעומת אברהם - למה לא נאמר שאכל
וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא חָשׁוּב כְּמוֹ אַבְרָהָם, לֹא כָתוּב שֶׁאָכַל, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳אִם תַּעְצְרֵנִי לֹא אֹכַל בְּלַחְמֶךְ׳ (שופטים יג, כ) - וְכָתוּב ׳וַיְהִי בַעֲלוֹת הַלַּהַב מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ׳ ׳וַיַּעַל מַלְאַךְ יהו"ה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹ'׳. וְכָאן ׳וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם׳ - מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ הִסְתַּלֵּק מִיכָאֵל, וְנִשְׁאֲרוּ רְפָאֵל וְגַבְרִיאֵל.
בלשון הזוהר
ובגין דלא חשיב כאברהם לא כתיב דאכל דהא כתיב ׳אם תעצרני לא אוכל בלחמך׳ וכתיב ׳ויהי בעלות הלהב מעל המזבח׳ (שופטים יג, כ) ׳ויעל מלאך יהו"ה בלהב המזבח וגו'׳. והכא ׳ויעל אלהים מעל אברהם׳ בגין דביה אסתליק מיכאל ואשתארו רפאל וגבריאל.
בערב עת הדין תלוי - זכות אברהם המצילה את לוט
וַעָלֵיהֶם כָּתוּב ׳שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה׳ (בראשית יט, א). בָּעֶרֶב - בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין תָּלוּי עַל הָעוֹלָם. אַחַר כָּךְ הִסְתַּלֵּק אֶחָד, וְנִמְצָא שֶׁגַּבְרִיאֵל לְבַדּוֹ. בִּזְכוּת אַבְרָהָם נִצַּל לוֹט, וְהוּא אַף כָּךְ זָכָה בָהֶם. וְעַל זֶה בָּאוּ אֵלָיו. (ע"כ ס"ת)
בלשון הזוהר
ועלייהו כתיב ׳שני המלאכים סדומה בערב׳ (בראשית יט, א) בשעתא דדינא תליא על עלמא לבתר אסתלק חד ואשתכח גבריאל בלחודיה בזכותיה דאברהם אשתזיב לוט ואיהו אוף הכי זכה בהו ועל דא אתו לגביה:
׳מי יעלה בהר ה׳
עליית הנשמה כפי דבקות האדם בחייו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.