אף שראה את יעקב - בנה המזבח בלא הרהור
וירא · ׳וירא את המקום מרחק׳ - ראיית יעקב מרחוק והיפוך הרחמים לדין · מאמר 34 · פיסקה 6 · דף קכ ע"א
לשון הזוהר
(ראייה בעינוי בהאי עלמא אלא מרחוק מגו האי דרגא דהא כד אתא יעקב הכא דאף על גב דאתו לההוא ראייה וחמא ליעקב, אמר אברהם ודאי קודשא בריך הוא ידע בגוונא אחרא דאתחזי, מיד ׳ויבן שם אברהם את המזבח וגו'׳.
תרגום
(רְאִיָּה בְּעֵינָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא מֵרָחוֹק, מִתּוֹךְ הַדַּרְגָּה הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב, אַבְרָהָם הָיָה מֵת וְהִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם, ׳וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק׳ (בראשית כב, ד) - אֲבָל לֹא בִּרְאִיָּה אַחֶרֶת). ׳וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וְגוֹ'׳ (בראשית כב, ט). רָמוּז (רְאֵה) כָּאן, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁבָּאוּ לְאוֹתָהּ רְאִיָּה וְרָאָה אֶת יַעֲקֹב, אָמַר אַבְרָהָם, וַדַּאי הקב"ה יוֹדֵעַ בְּגָוֶן אַחֵר שֶׁרָאוּי, מִיָּד ׳וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹ'׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (ראייה בעינוי בהאי עלמא אלא מרחוק מגו האי דרגא דהא כד אתא יעקב הכא דאף על גב דאתו לההוא ראייה וחמא ליעקב, אמר אברהם ודאי קודשא בריך הוא ידע בגוונא אחרא דאתחזי, מיד ׳ויבן שם אברהם את המזבח וגו'׳.
התרגום: (ראיה בעיניו בעולם הזה, אלא מרחוק, מתוך הדרגה הזו, שהרי כשבא יעקב, אברהם היה מת והסתלק מהעולם, ׳וירא את המקום מרחק׳ (בראשית כב, ד) - אבל לא בראיה אחרת). ׳ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים וגו'׳ (בראשית כב, ט). רמוז (ראה) כאן, שאף על גב שבאו לאותה ראיה וראה את יעקב, אמר אברהם, ודאי הקב"ה יודע בגון אחר שראוי, מיד ׳ויבן שם אברהם את המזבח וגו'׳.
מן המפרשים
אור החמה: דהא כד אתא יעקב וגו' אי אפשר הדבר כפשטו שהרי אברהם חי קע"ה שנה ויצחק נולד לאברהם בהיותו בן מאה שנה ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם נמצא יעקב ראה אברהם ט"ו שנה. אלא הכוונה שלא ראהו במעלת המקום שבן ט"ו שנה אינו נכלל בספירות…
מהרח"ו: דהא כד אתא יעקב מית הוה אברהם דהא כד אתא יעקב מית הוה אברהם וגו'. וא"ת והא כתיב 'ויצחק בן ס' שנה בלדת אותם' ( בראשית כה כו ) . אבל נראה לומר כי אברהם אבינו לא השיג המעלה שעתיד יעקב אבינו להשיג אותה בחלום בהר המוריה, וז"ש 'וירא…
רמ"א: כדהא כד אתא יעקב כדהא כד אתא יעקב כו'. ר"ל כאשר זכה במדתו, דהא יעקב היה בן י"ג שנה קודם שמת אברהם כמו שדרשו ( בבא בתרא טז: ) ב'ויזד יעקב נזיד' ( בראשית כה כט ) . אי נמי שר"ל כאן 'כד אתי יעקב' ר"ל מדתו, כי לא יכול אברהם להתבונן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: