קטרוג יצר הרע - שיישלם אברהם בדין יצחק
וירא · ׳והאלהים נסה את אברהם׳ - כלילת מים באש להשלמת אברהם ויצחק · מאמר 33 · פיסקה 8 · דף קיט ע"ב
לשון הזוהר
וְכָל יוֹמוֹי לָא הֲוָה שְׁלִים עַד הַשְׁתָּא דְּאִתְכְּלִיל מַיָ"א בְּאֶשָׁ"א וְאֶשָׁ"א בְּמַיָ"א, וּבְגִין כָּךְ ׳וְהָאֱלהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם׳ וְלא אֶת יִצְחָק, דְּאַזְמִין אַבְרָהָם לְאִתְכְּלָלָא בְּדִינָא, וְכַד עָבִיד דָּא, עָאל (קלג ב) אֶשָׁ"א בְּמַיָ"א וְאִשְׁתְּלִים דָּא עִם דָּא. וְדָא עָבִיד דִּינָא לְאִתְכְּלָלָא דָּא בְּדָא. וּכְדֵין יֵצֶר הָרָע אֲתָא לְקַטְרְגָא עֲלֵיהּ דְּאַבְרָהָם דְּלָא אִשְׁתְּלִים כְּדְקָא יְאוּת עַד דְּיַעֲבִיד דִּינָא בְּיִצְחָק. דְּיֵצֶר הָרָע ׳אַחַר הַדְּבָרִים׳ אִיהוּ וְאָתָא לְקַטְרְגָא.
תרגום
וְכָל יָמָיו לֹא הָיָה שָׁלֵם עַד עַכְשָׁו שֶׁנִּכְלַל מַיִ"ם עִם אֵ"שׁ וְאֵ"שׁ עִם מַיִ"ם, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם׳ (בראשית כב, א) - וְלֹא אֶת יִצְחָק, שֶׁהִזְמִין אַבְרָהָם לְהִכָּלֵל עִם דִּין. וּכְשֶׁעָשָׂה אֶת זֶה, נִכְנַס אֵ"שׁ עִם מַיִ"ם וְנִשְׁלַם זֶה עִם זֶה. וְזֶה עוֹשֶׂה הַדִּין לְהִכָּלֵל זֶה עִם זֶה. וְאָז יֵצֶר הָרָע בָּא לְקַטְרֵג עַל אַבְרָהָם שֶׁלֹּא הִשְׁתַּלֵּם כָּרָאוּי עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה דִין בְּיִצְחָק. שֶׁיֵּצֶר הָרָע הוּא ׳אַחַר הַדְּבָרִים׳ וְהוּא בָּא לְקַטְרֵג.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכל יומוי לא הוה שלים עד השתא דאתכליל מי"א באש"א ואש"א במי"א, ובגין כך ׳והאלהים נסה את אברהם׳ ולא את יצחק, דאזמין אברהם לאתכללא בדינא, וכד עביד דא, עאל (קלג ב) אש"א במי"א ואשתלים דא עם דא. ודא עביד דינא לאתכללא דא בדא. וכדין יצר הרע אתא לקטרגא עליה דאברהם דלא אשתלים כדקא יאות עד דיעביד דינא ביצחק. דיצר הרע ׳אחר הדברים׳ איהו ואתא לקטרגא.
התרגום: וכל ימיו לא היה שלם עד עכשו שנכלל מי"ם עם א"ש וא"ש עם מי"ם, ומשום כך ׳והאלהים נסה את אברהם׳ (בראשית כב, א) - ולא את יצחק, שהזמין אברהם להכלל עם דין. וכשעשה את זה, נכנס א"ש עם מי"ם ונשלם זה עם זה. וזה עושה הדין להכלל זה עם זה. ואז יצר הרע בא לקטרג על אברהם שלא השתלם כראוי עד שיעשה דין ביצחק. שיצר הרע הוא ׳אחר הדברים׳ והוא בא לקטרג.
מן המפרשים
אור יקר: ובגין כך והאלהים נסה וכו/ עביד כדפירשתי. וכמה דוחקים יש בשמועה זו שיתוקנו במה שפירשתי ודוק ותשכח. דאזמין לאברהם, עם היות שגם הגבורה נכללת שתשתלם במה שתכלל במיא, שכמו שהמים נכללים באש גם האש נכלל במים, עם כל זה.
הסולם: וכל יומוי לא הוה שלים וכו': וכל ימיו לא היה שלם עד עתה, כנ"ל בסמוך, שנכלל מים באש, ימין בשמאל, ואש במים, שמאל בימין. ומשום זה, והאלקים נסה את אברהם, ולא את יצחק, כי הקב"ה הזמין את אברהם שיהיה נכלל בדין, בסוד השמאל, וכאשר עשה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: