׳את אברהם׳ - את דווקא, לרבות יצחק שבגבורה
וירא · ׳והאלהים נסה את אברהם׳ - כלילת מים באש להשלמת אברהם ויצחק · מאמר 33 · פיסקה 9 · דף קיט ע"ב
לשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי רָזָא דְמִלָּה, אַף עַל גַּב דְּקָאֲמָרָן דְּאַבְרָהָם כְּתִיב וְלָא יִצְחָק, יִצְחָק נָמֵי אִתְכְּלִיל בֵּיהּ בְּהַאי קְרָא, רָזָא דִכְתִיב ׳וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם׳. נִסָּה לְאַבְרָהָם לָא כְּתִיב אֶלָּא ׳אֶת אַבְרָהָם אֶת׳ דַּיְיקָא וְדָא יִצְחָק. דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא בִּגְבוּרָ"ה תַּתָּאָה שַׁרְיָא, כֵּיוָן דְּאִתְעַקַּד וְאִזְדַּמַּן בְּדִינָא עַל יְדָא דְּאַבְרָהָם כְּדְקָא יְאוּת, כְּדֵין אִתְעַטַּר בְּאַתְרֵיהּ בַּהֲדֵיהּ דְּאַבְרָהָם וְאִתְכְּלִילוּ אֶשָׁ"א בְּמַיָ"א וּסְלִיקוּ לְעֵילָא, וּכְדֵין אִשְׁתַּכַּח מַחְלוֹקֶת כְּדְקָא יְאוּת מַיָא בְּאֶשָׁא.
תרגום
וּבֹא וּרְאֵה סוֹד הַדָּבָר. אַף עַל גַּב שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁכָּתוּב אַבְרָהָם וְלֹא יִצְחָק, גַּם יִצְחָק נִכְלָל בַּפָּסוּק הַזֶּה סוֹד הַכָּתוּב ׳וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם׳ (בראשית כב, א) - לֹא כָתוּב נִסָּה לְאַבְרָהָם, אֶלָּא אֶת אַבְרָהָם, אֶת דַּוְקָא, וְזֶה יִצְחָק. שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּגְּבוּרָ"ה הַתַּחְתּוֹנָה שׁוֹרֶה. כֵּיוָן שֶׁנֶּעֱקַד וְהִזְדַּמֵּן בְּדִין עַל יְדֵי אַבְרָהָם כָּרָאוּי, אָז הִתְעַטֵּר בִּמְקוֹמוֹ יַחַד עִם אַבְרָהָם וְנִכְלְלוּ אֵ"שׁ עִם מַיִ"ם וְעָלוּ לְמַעְלָה, וְאָז נִמְצְאָה מַחֲלֹקֶת כָּרָאוּי, מַיִם עִם אֵשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי רזא דמלה, אף על גב דקאמרן דאברהם כתיב ולא יצחק, יצחק נמי אתכליל ביה בהאי קרא, רזא דכתיב ׳והאלהים נסה את אברהם׳. נסה לאברהם לא כתיב אלא ׳את אברהם את׳ דייקא ודא יצחק. דהא בההיא שעתא בגבור"ה תתאה שריא, כיון דאתעקד ואזדמן בדינא על ידא דאברהם כדקא יאות, כדין אתעטר באתריה בהדיה דאברהם ואתכלילו אש"א במי"א וסליקו לעילא, וכדין אשתכח מחלוקת כדקא יאות מיא באשא.
התרגום: ובא וראה סוד הדבר. אף על גב שאמרנו שכתוב אברהם ולא יצחק, גם יצחק נכלל בפסוק הזה סוד הכתוב ׳והאלהים נסה את אברהם׳ (בראשית כב, א) - לא כתוב נסה לאברהם, אלא את אברהם, את דוקא, וזה יצחק. שהרי באותה שעה בגבור"ה התחתונה שורה. כיון שנעקד והזדמן בדין על ידי אברהם כראוי, אז התעטר במקומו יחד עם אברהם ונכללו א"ש עם מי"ם ועלו למעלה, ואז נמצאה מחלקת כראוי, מים עם אש.
מן המפרשים
מקדש מלך: אשתכח מחלוקת כדקא יאות פי' ע"י אברהם שהיה חסד ועשה עצמו אכזרי לשחוט את בנו נתגבר החסד ולקח קצת מהגבורות. וכן ע"י יצחק שהיה דין ואפ"ה הכניע עצמו לפני החסד עי"ז לקחה הגבורה קצת מהחסד וזו היא מחלוקת שהיא לש"ש שסופה להתקיים…
אור יקר: את דייקא ודא יצחק, לא במלת רבוי קאמר אלא ממש היה נקרא א״ת מפני שהיה למטה במלכות הנקראת את כדמסיק, וזה שאמר.
מהרח"ו: את דייקא ודא יצחק את דייקא ודא יצחק. פי' כי יצחק נרמז ברבוי 'את' יתירה: וכבר נודע כי את היא מלכות דכליל מא' ועד ת', וזהו 'את'. וגם במה שנודע לך כי את היא רחל, וגם היא לאה, ותרוייהו הוו ריבויין תוספת דנפקו מדכורא תאומות דיליה.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: