משיצא יעקב - התקיימו אברהם ויצחק ועמד העולם
וירא · ׳ותרא שרה את בן הגר המצרית׳ - הפרדת הזרע הקדוש ועונש קודם עשרים · מאמר 31 · פיסקה 7 · דף קיח ע"ב
לשון הזוהר
כֵּיוָן דְּנָפַק יַעֲקֹב לְעַלְמָא אִתְקָיְימוּ ׳אַבְרָהָם וְיִצְחָק׳ וְאִתְקְיַּים כָּל עַלְמָא, וּמִתַּמָּן נָפַק עַמָּא קַדִּישָׁא לְעַלְמָא, וְאִתְקְיַּים כֹּלָּא כְּגַוְונָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יְאוּת, וּבְגִין כָּךְ אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקוֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע׳, וְלֹא בְּיִשְׁמָעֵאל. מַה כְּתִיב לְבָתַר ׳וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע׳. כְּתִיב הָכָא וַתֵּתַע וּכְתִיב הָתָם ׳הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים׳ (ירמיהו י, טו). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִינֵיהּ דְּאַבְרָהָם לָא שָׁבִיק. לָהּ וְלִבְרָהּ.
תרגום
כֵּיוָן שֶׁיָּצָא יַעֲקֹב לָעוֹלָם, הִתְקַיְּמוּ ׳אַבְרָהָם וְיִצְחָק׳ וְעָמַד כָּל הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם יָצָא הָעָם הַקָּדוֹשׁ לָעוֹלָם וְהִתְקַיֵּם הַכֹּל בְּגָוֶן קָדוֹשׁ כָּרָאוּי. וְלָכֵן אָמַר לוֹ הקב"ה ׳כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךְ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךְ זָרַע׳ (בראשית כא, יב) - וְלֹא בְּיִשְׁמָעֵאל. מַה כָּתוּב אַחַר כָּךְ? ׳וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע׳ (בראשית כא, יד). כָּתוּב כָּאן וַתֵּתַע, וְכָתוּב שָׁם ׳הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים׳ (ירמיה י, טו) - והקב"ה בִּגְלַל אַבְרָהָם לֹא עָזַב אוֹתָהּ ׳וְאֶת בְּנָהּ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כיון דנפק יעקב לעלמא אתקיימו ׳אברהם ויצחק׳ ואתקיים כל עלמא, ומתמן נפק עמא קדישא לעלמא, ואתקיים כלא כגוונא קדישא כדקא יאות, ובגין כך אמר ליה קודשא בריך הוא, ׳כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע׳, ולא בישמעאל. מה כתיב לבתר ׳ותלך ותתע במדבר באר שבע׳. כתיב הכא ותתע וכתיב התם ׳הבל המה מעשה תעתועים׳ (ירמיהו י, טו). וקודשא בריך הוא בגיניה דאברהם לא שביק. לה ולברה.
התרגום: כיון שיצא יעקב לעולם, התקימו ׳אברהם ויצחק׳ ועמד כל העולם, ומשם יצא העם הקדוש לעולם והתקים הכל בגון קדוש כראוי. ולכן אמר לו הקב"ה ׳כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׳ (בראשית כא, יב) - ולא בישמעאל. מה כתוב אחר כך? ׳ותלך ותתע במדבר באר שבע׳ (בראשית כא, יד). כתוב כאן ותתע, וכתוב שם ׳הבל המה מעשה תעתעים׳ (ירמיה י, טו) - והקב"ה בגלל אברהם לא עזב אותה ׳ואת בנה׳.
מן המפרשים
אור יקר: אך על גב דכתיב ותשא את קולה ותבך מה כתיב כי שמע אלהים את קול הנער ולא כתיב כי שמע אלהים את קולך, באשר הוא שם אוקמוה דלאו בר עונשא הוא לגבי בי דינא דלעילא, דהא בי דינא לתתא מענישין מתליסר שנין ולעילא, ובי דינא דלעילא מענישין…
הסולם: וקב"ה בעא לאפרשא וכו': והקב"ה רצה להבדיל זרע הקדוש בלבדם כראוי, שמשום זה ברא העולם, כי ישראל עלה ברצונו של הקב"ה מטרם שברא העולם. ומשום זה יצא אברהם לעולם, והעולם נתקיים בשבילו. ואברהם ויצחק עמדו ולא נתיישבו במקומם עד שיצא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: