ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 31: ׳ותרא שרה את בן הגר המצרית׳ - הפרדת הזרע הקדוש ועונש קודם עשרים › פיסקה 6 (קיח ע"ב)

ישראל עלו ברצון הקב"ה עד שלא נברא העולם

וירא · ׳ותרא שרה את בן הגר המצרית׳ - הפרדת הזרע הקדוש ועונש קודם עשרים · מאמר 31 · פיסקה 6 · דף קיח ע"ב

לשון הזוהר

וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְאַפְרָשָׁא בִּלְחוֹדוֹי זַרְעָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יְאוּת, דִּבְגִין כָּךְ בָּרָא עַלְמָא דְּהָא יִשְׂרָאֵל סָלִיק בִּרְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד לָא יִבְרֵי עַלְמָא, וּבְגִין כָּךְ נָפַק אַבְרָהָם לְעַלְמָא וְעַלְמָא מִתְקַיֵּים בְּגִינֵיהּ, וְאַבְרָהָם וְיִצְחָק (לא) קָיְימוּ וְלָא אִתְיַישְׁבוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ עַד דְּנָפַק יַעֲקֹב לְעָלְמָא.

תרגום

והקב"ה רָצָה לְהַפְרִיד לְבַדּוֹ אֶת הַזֶּרַע הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל עָלָה בִרְצוֹן הקב"ה עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְלָכֵן יָצָא אַבְרָהָם לָעוֹלָם וְהָעוֹלָם הָיָה מִתְקַיֵּם בִּגְלָלוֹ, וְאַבְרָהָם וְיִצְחָק (לֹא) עָמְדוּ וְלֹא הִתְיַשְּׁבוּ בִמְקוֹמָם עַד שֶׁיָּצָא יַעֲקֹב לָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וקודשא בריך הוא בעא לאפרשא בלחודוי זרעא קדישא כדקא יאות, דבגין כך ברא עלמא דהא ישראל סליק ברעותא דקודשא בריך הוא עד לא יברי עלמא, ובגין כך נפק אברהם לעלמא ועלמא מתקיים בגיניה, ואברהם ויצחק (לא) קיימו ולא אתיישבו בדוכתייהו עד דנפק יעקב לעלמא.

התרגום: והקב"ה רצה להפריד לבדו את הזרע הקדוש כראוי, שמשום כך ברא את העולם, שהרי ישראל עלה ברצון הקב"ה עד שלא נברא העולם, ולכן יצא אברהם לעולם והעולם היה מתקים בגללו, ואברהם ויצחק (לא) עמדו ולא התישבו במקומם עד שיצא יעקב לעולם.

מן המפרשים

אור החמה: וקב"ה בעי לאפרשא וגו' הב"ה כוון להיות ישראל חלקו. נבדלים משאר אומות כדכתיב ואבדיל אתכם מכל העמים [מן העמים] להיות לי. ואף אם ימצא חסיד בין שאר האומות ויש לו שכר טוב בעמלו. עכ"ז אין ראוי שיתערב לא הוא ולא זרעו בישראל. שהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר