׳ותרא שרה את בן הגר המצרית׳
הפרדת הזרע הקדוש ועונש קודם עשרים
במקום שהזהב שורה - אין הפסולת נזכרת לפניו
׳וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק׳ (בראשית כא, ט). אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק וְהָיָה יִשְׁמָעֵאל בְּבֵית אַבְרָהָם, לֹא הִתְעַלָּה יִשְׁמָעֵאל בַּשֵּׁם. בְּמָקוֹם שֶׁזָּהָב שׁוֹרֶה, לֹא נִזְכֶּרֶת פְּסֹלֶת לְפָנָיו. וְלָכֵן ׳אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית׳ - אִישׁ שֶׁלֹּא רָאוּי לְהִזָּכֵר לִפְנֵי יִצְחָק.
בלשון הזוהר
׳וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק׳ (בראשית כא, ט). אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מִיּוֹמָא דְּאִתְיְלִיד יִצְחָק וְהֲוָה יִשְׁמָעֵאל בְּבֵיתָא דְאַבְרָהָם, לָא אִסְתַּלַּק יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמָא, בְּאֲתַר דְּדַהֲבָא שַׁרְיָא סוֹסְפִיתָא לָא אִדְכַּר קַמֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ ׳אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית׳, גְּבַר דְּלָא יִתְחֲזֵי לְאַדְכָּרָא קַמֵּיהּ דְּיִצְחָק.
עינה של שרה - בן הגר ולא בן אברהם
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, ׳וַתֵּרֶא שָׂרָה׳, בְּעַיִן שֶׁל קָלוֹן רָאֲתָה אוֹתוֹ שָׂרָה, שֶׁלֹּא רָאֲתָה אוֹתוֹ בְּעַיִן שֶׁהוּא בֶּן אַבְרָהָם, אֶלָּא שֶׁהוּא ׳בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית׳ - וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַתֵּרֶא שָׂרָה׳. שֶׁרָאֲתָה שָׂרָה אוֹתוֹ בְּעַיִן זוֹ וְלֹא אַבְרָהָם, שֶׁאִלּוּ בְּאַבְרָהָם לֹא כָתוּב ׳אֶת בֶּן הָגָר׳ (בראשית כא, ט) - אֶלָּא ׳אֶת בְּנוֹ׳.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יִצְחָק ׳וַתֵּרֶא שָׂרָה׳, בְּעֵינָא דִקְלָנָא חָמַאת לֵיהּ שָׂרָה, דְּלָא חָמַאת לֵיהּ בְּעֵינָא דְּאִיהוּ בְּרָא דְּאַבְרָהָם, אֶלָּא דְּאִיהוּ בְּרָא דְּהָגָר הַמִּצְרִית, וּבְגִין כָּךְ ׳וַתֵּרֶא שָׂרָה׳. דְּשָׂרָה חָמַאת לֵיהּ בְּעֵינָא דָא וְלֹא אַבְרָהָם, דְּאִילוּ בְּאַבְרָהָם לֹא כְּתִיב ׳אֶת בֶּן הָגָר׳ (בראשית כא, ט) אֶלָּא ׳אֶת בְּנוֹ׳.
בעיני אברהם ׳בנו׳ - ולא בן הגר המצרית
בֹּא רְאֵה אַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב, ׳וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ׳ (בראשית כא, יא) - וְלֹא כָתוּב ׳עַל אוֹדוֹת׳ - ׳בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית׳. מִשּׁוּם כָּךְ ׳וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית׳ - וְלֹא רָאֲתָה שֶׁהוּא בֶּן אַבְרָהָם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, לְבָתַר מַה כְּתִיב ׳וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינִי אַבְרָהָם עַל אוֹדוֹת בְּנוֹ׳ (בראשית כא, יא) - וְלָא כְּתִיב ׳עַל אוֹדוֹת׳ - ׳בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית׳. בְגִין כָּךְ ׳וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית׳ וְלָא חָמַאת דְּאִיהוּ בְּרִיהּ דְּאַבְרָהָם.
מצחק לכוכבים ומזלות - והפסוק תשבחת היא לשרה
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הַפָּסוּק הַזֶּה תִּשְׁבַּחַת לְשָׂרָה הוּא. מִשּׁוּם שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ מְצַחֵק לְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אָמְרָה וַדַּאי שֶׁבֵּן זֶה אֵינוֹ בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂי אַבְרָהָם, אֶלָּא בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית הוּא, חָזַר לַחֵלֶק שֶׁל אִמּוֹ. לָכֵן ׳וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק׳.
בלשון הזוהר
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר הַאי קְרָא תּוּשְׁבַּחְתָּא דְשָׂרָה אִיהוּ, בְּגִין דְּחָמַאת לֵיהּ דְּקָא מְצַחֵק לְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אָמְרָה, וַדַּאי לַאו בְּרָא דָא בְּרָא דְאַבְרָהָם לְמֶעֱבַד עוֹבָדוֹי דְאַבְרָהָם, אֶלָּא בְּרָא דְּהָגָר הַמִּצְרִית אִיהוּ אֲהַדַּר לְחוּלָקָא דְּאִמֵּיהּ. בְגִין כָּךְ ׳וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק׳.
לא מקנאה גירשתו - שלא יירש חלק המהימנותא
וְכִי עָלָה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁקִּנְּאָה לָהּ שָׂרָה אוֹ לַבֵּן שֶׁלָּהּ? אִם כָּךְ, לֹא הָיָה מוֹדֶה הקב"ה עִמָּהּ, שֶׁכָּתוּב ׳כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךְ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ׳ (בראשית כא, יב). אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ עִם כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְאִמּוֹ מְלַמֶּדֶת אוֹתוֹ מִנְהֲגֵי עֲבוֹדָה זָרָה. לָכֵן אָמְרָה שָׂרָה ׳כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת׳, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹּא יִירַשׁ לְעוֹלָמִים אֶת חֵלֶק הָאֱמוּנָה, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עִם בְּנִי חֵלֶק לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וְלָכֵן הוֹדָה עִמָּהּ הקב"ה.
בלשון הזוהר
וְכִי סַלְקָא דַעְתָּךְ דְּקַנֵּי לָהּ שָׂרָה אוֹ לִבְרָהּ, אִי הָכִי לא אוֹדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִמָּהּ, דִּכְתִיב ׳כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקוֹלָהּ׳ (בראשית כא, יב). אֶלָּא בְּגִין דְּחָמַאת לֵיהּ בְּכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְאִמֵּיהּ אוּלְפָא לֵיהּ נִמּוּסֵי דְּכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. בְּגִין כָּךְ אֲמְרַת שָׂרָה ׳כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת׳, אֲנָא יָדַעְנָא דְּלָא יָרִית לְעָלְמִין חוּלָקָא דִמְהֵימְנוּתָא, וְלָא יְהֵא לֵיהּ עִם בְּרִי חוּלָקָא לָא בְּעַלְמָא דֵין וְלָא בְּעַלְמָא דְאָתֵי, וּבְגִין כָךְ אוֹדֵי עִמָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
ישראל עלו ברצון הקב"ה עד שלא נברא העולם
והקב"ה רָצָה לְהַפְרִיד לְבַדּוֹ אֶת הַזֶּרַע הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל עָלָה בִרְצוֹן הקב"ה עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְלָכֵן יָצָא אַבְרָהָם לָעוֹלָם וְהָעוֹלָם הָיָה מִתְקַיֵּם בִּגְלָלוֹ, וְאַבְרָהָם וְיִצְחָק (לֹא) עָמְדוּ וְלֹא הִתְיַשְּׁבוּ בִמְקוֹמָם עַד שֶׁיָּצָא יַעֲקֹב לָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְאַפְרָשָׁא בִּלְחוֹדוֹי זַרְעָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יְאוּת, דִּבְגִין כָּךְ בָּרָא עַלְמָא דְּהָא יִשְׂרָאֵל סָלִיק בִּרְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד לָא יִבְרֵי עַלְמָא, וּבְגִין כָּךְ נָפַק אַבְרָהָם לְעַלְמָא וְעַלְמָא מִתְקַיֵּים בְּגִינֵיהּ, וְאַבְרָהָם וְיִצְחָק (לא) קָיְימוּ וְלָא אִתְיַישְׁבוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ עַד דְּנָפַק יַעֲקֹב לְעָלְמָא.
משיצא יעקב - התקיימו אברהם ויצחק ועמד העולם
כֵּיוָן שֶׁיָּצָא יַעֲקֹב לָעוֹלָם, הִתְקַיְּמוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְעָמַד כָּל הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם יָצָא הָעָם הַקָּדוֹשׁ לָעוֹלָם וְהִתְקַיֵּם הַכֹּל בְּגָוֶן קָדוֹשׁ כָּרָאוּי, וְלָכֵן אָמַר לוֹ הקב"ה ׳כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךְ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךְ זָרַע׳ (בראשית כא, יב), וְלֹא בְּיִשְׁמָעֵאל. מַה כָּתוּב אַחַר כָּךְ? ׳וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע׳. כָּתוּב כָּאן ׳וַתֵּתַע׳, וְכָתוּב שָׁם ׳הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים׳ (ירמיהו י, טו). והקב"ה בִּגְלַל אַבְרָהָם לֹא עָזַב אוֹתָהּ וְאֶת בְּנָהּ.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּנָפַק יַעֲקֹב לְעַלְמָא אִתְקָיְימוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְאִתְקְיַּים כָּל עַלְמָא, וּמִתַּמָּן נָפַק עַמָּא קַדִּישָׁא לְעַלְמָא, וְאִתְקְיַּים כֹּלָּא כְּגַוְונָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יְאוּת, וּבְגִין כָּךְ אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקוֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע׳ (בראשית כא, יב), וְלֹא בְּיִשְׁמָעֵאל. מַה כְּתִיב לְבָתַר ׳וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע׳. כְּתִיב הָכָא ׳וַתֵּתַע׳ וּכְתִיב הָתָם ׳הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים׳ (ירמיהו י, טו). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִינֵיהּ דְּאַבְרָהָם לָא שָׁבִיק. לָהּ וְלִבְרָהּ.
משטעתה אחר כוכבים - נשמע קול הנער ולא קולה
בֹּא רְאֵה, בַּהַתְחָלָה כְּשֶׁהָלְכָה מִלִּפְנֵי שָׂרָה מַה כָּתוּב? ׳כִּי שָׁמַע יהו"ה אֶל עָנְיֵךְ׳. וְכָעֵת שֶׁטָּעֲתָה אַחַר כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אַף עַל גַּב שֶׁכָּתוּב ׳וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ׳. מַה כָּתוּב? ׳כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר׳. וְלֹא כָתוּב ׳כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹלֵךְ׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כַד אָזְלַת מִקַּמָּהּ דְּשָׂרָה מַה כְּתִיב, ׳כִּי שָׁמַע יהו"ה אֶל עָנְיֵיךְ׳. וְהַשְׁתָּא דְּטָעַאת בָּתַר כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ׳וַתִּשָּׂא אֶת קוֹלָהּ וַתֵּבְךָ׳. מַה כְּתִיב ׳כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר׳. וְלָא כְּתִיב ׳כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹלֵךְ׳.
׳באשר הוא שם׳ - אין עונש של מעלה קודם עשרים
׳בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳ (בראשית כא, יז) - הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁלֹּא בֶּן עֹנֶשׁ הוּא אֵצֶל בֵּית הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַעֲנִישִׁים מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וָמַעְלָה, וּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, וְאַף עַל גַּב שֶׁהָיָה רָשָׁע, אֵינוֹ בֶּן עֹנֶשׁ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳.
בלשון הזוהר
׳בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳ (בראשית כא, יז). הָא אוּקְמוּהָ דְּלָאו בַּר עוֹנָשָׁא הוּא לְגַבֵּי בֵּי דִינָא דִּלְעֵילָא, דְּהָא בֵּי דִינָא דִלְתַתָּא עָנְשִׁין מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא, וּבֵי דִינָא דִלְעֵילָא מֵעֶשְׂרִים שְׁנִין וּלְהָלְאָה. וְאַף עַל גַּב דְּחַיָּיבָא הֲוָה, לָאו בַּר עוֹנָשָׁא אִיהוּ. וְהָא אוּקְמוּהָ, וְדָא הוּא דִכְתִיב ׳בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳.
המת קודם עשרים - חס עליו הקב"ה שימות זכאי
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אִם כָּךְ, מִי שֶׁמִּסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם בְּטֶרֶם הִגִּיעוּ יָמָיו לְעֶשְׂרִים שָׁנָה, מֵאֵיזֶה מָקוֹם נֶעֱנָשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַטָּה אֵינוֹ בַּר עֳנָשִׁים אֶלָּא בַּחֲטָאֵי אָבִיו, אֲבָל מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וָמַעְלָה מַהוּ? אָמַר לוֹ, הקב"ה חָס עָלָיו שֶׁיָּמוּת זַכַּאי (וְלֹא יָמוּת חַיָּב), וְנוֹתֵן לוֹ שָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם הַהוּא, וְלֹא יָמוּת חַיָּב שֶׁיֵּעָנֵשׁ בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, וּבֵאֲרוּהָ.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אִי הָכִי מַאן דְּאִסְתַּלַּק מֵעַלְמָא עָד לָא מָטוּן יוֹמוֹי לְעֶשְׂרִין שְׁנִין, מֵאָן אֲתַר אִתְעַנָּשׁ, בְּגִין דְּהָא מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְתַתָּא לָאו בַּר עוֹנָשָׁא אִיהוּ אֶלָא בְּחֶטְאוֹי דְּאֲבוֹי. אֲבָל מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא מַהוּ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עֲלֵיהּ דְּלֵימוּת זַכַּאי (ולא לימות חייב) וְיָהִיב לֵיהּ אֲגַר טַב בְּהַהוּא עָלְמָא, וְלָא לֵימוּת חַיָּיב דְּיִתְעַנָּשׁ בְּהַהוּא עָלְמָא וְאוּקְמוּהָ.
׳ויש נספה בלא משפט׳ - פגיעת המשחית בלא השגחה
אָמַר לוֹ, אִם חַיָּב הוּא וְלֹא הִגִּיעוּ יָמָיו לְעֶשְׂרִים שָׁנָה, כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם בַּמָּה הוּא עָנְשׁוֹ? אָמַר לוֹ, בָּזֶה מִתְקַיֵּם, ׳וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט׳ (משלי יג, כג) - שֶׁכְּשֶׁעֹנֶשׁ יוֹרֵד לָעוֹלָם, הוּא (הַדִּין) פּוֹגֵעַ בְּלִי כַוָּנָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּאוֹתוֹ מַשְׁחִית, וְיֵעָנֵשׁ כְּשֶׁלֹּא מַשְׁגִּיחִים עָלָיו מִלְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ אִי חַיָּיבָא הוּא וְלָא מָטוּן יוֹמוֹי לְעֶשְׂרִין שְׁנִין מַהוּ כֵּיוָן דְּאִסְתַּלַּק מֵעַלְמָא בְּמַאי הוּא עוֹנְשֵׁיהּ. אָמַר לֵיהּ בְּדָא אִתְקְיַּים ׳וְיֵשׁ נִסְפָּה בְּלא מִשְׁפָּט׳ (משלי יג, כג) - דְּכַד עוֹנָשָׁא נָחִית לְעַלְמָא אִיהוּ (דינא) אַעֲרַע בְּלָא כַּוָּנָה לְעֵילָא וְתַתָּא בְּהַהוּא מְחַבְּלָא וְיִתְעַנַּשׁ כַּד לָא אַשְׁגָּחוּ עֲלֵיהּ מִלְעֵילָא.
׳עוונותיו ילכדונו׳ - ולא בית דין שלמעלה ושלמטה
וְעָלָיו כָּתוּב (שם ה כב) ׳עֲווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע׳ - אֶת - לְרַבּוֹת מִי שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ יָמָיו לְהֵעָנֵשׁ. ׳עֲווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ (אֶת הָרָשָׁע׳), וְלֹא בֵּית הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה. ׳וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ׳ - וְלֹא בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּה. לָכֵן כָּתוּב ׳כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳.
בלשון הזוהר
וְעֲלֵיהּ כְּתִיב, (משלי ה כב) ׳עֲווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע׳ - א"ת לְאַסְגָּאָה מַאן דְּלָא מָטוּן יוֹמוֹי לְאִתְעֲנָשָׁא. ׳עֲווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ (את הרשע׳) וְלָא בֵּי דִינָא דִלְעֵילָא. ׳וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ׳ וְלָא בֵּי דִינָא דִלְתַתָּא. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב ׳כִּי שָׁמַע אֱלהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳.
׳וזכרתי את בריתי יעקוב׳
חשבונות הקץ ומדרגות הגאולה באלף השישי
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.