סמוך לימות המשיח - אף תינוקות ימצאו נסתרות החכמה
וירא · ׳עת לעשות לה׳ - גלות וגאולה בסוד אותיות השם הקדוש · מאמר 30 · פיסקה 18 · דף קיח ע"א
לשון הזוהר
כַּד אָתוּן לְגַבֵּי דְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִשְׁתָּעוּ לֵיהּ עוֹבָדָא דָא, אָמַר לוֹן דִּילְמָא בְּקֵץ מְשִׁיחָא דְּאִנּוּן אַתְוָון הֲוֵיתוּן מִשְׁתַּדְּלֵי, אָמְרוּ לֵיהּ דָּא לָא יַדְעִינָן דְּהָא כֹּלָּא אִתְנְשֵׁי מִינָן. אָמַר לוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית רְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדָא דְּיִתְגְּלֵי כָּל כָּךְ לְעַלְמָא, וְכַד יְהֵא קָרִיב לְיוֹמֵי מְשִׁיחָא אֲפִילּוּ רַבְיי דְעַלְמָא זְמִינִין לְאַשְׁכָּחָא טְמִירִין דְּחָכְמְתָא וּלְמִנְדַע בֵּיהּ קִצִּין וְחוּשְׁבְּנִין, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְגַּלְּיָא לְכֹלָּא הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים וְגו'׳ (צפניה ג, ט). מַהוּ אָז. בְּזִמְנָא דְּתֵיקוּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא וְיוֹקִים לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדֵין ׳אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם׳ יהו"ה וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.
תרגום
כְּשֶׁבָּאוּ אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן, סִפְּרוּ לוֹ הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה. אָמַר לָהֶם, אוּלַי בְּקֵץ הַמָּשִׁיחַ שֶׁל אוֹתָן אוֹתִיּוֹת הֱיִיתֶם עֲסוּקִים? אָמְרוּ לוֹ, אֶת זֶה לֹא יָדַעְנוּ, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל נִשְׁכָּח מֵעִמָּנוּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵין רְצוֹן הקב"ה בָּזֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה כָּל כָּךְ לָעוֹלָם, וּכְשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲפִלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל הָעוֹלָם עֲתִידִים לִמְצֹא נִסְתָּרוֹת שֶׁל חָכְמָה וְלָדַעַת בּוֹ קִצִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִתְגַּלֶּה לַכֹּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים וְגוֹ'׳ (צפניה ג, ט). מַה זֶּה אָז? בִּזְמַן שֶׁתָּקוּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִן הֶעָפָר וְיָקִים אוֹתָהּ הקב"ה, ׳אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים׳ ׳שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם׳ ה' - וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד אתון לגבי דרבי שמעון אשתעו ליה עובדא דא, אמר לון דילמא בקץ משיחא דאנון אתוון הויתון משתדלי, אמרו ליה דא לא ידעינן דהא כלא אתנשי מינן. אמר לון רבי שמעון לית רעותא דקודשא בריך הוא בדא דיתגלי כל כך לעלמא, וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא ולמנדע ביה קצין וחושבנין, ובההוא זמנא אתגליא לכלא הדא הוא דכתיב ׳כי אז אהפך אל עמים וגו'׳ (צפניה ג, ט). מהו אז. בזמנא דתיקום כנסת ישראל מעפרא ויוקים לה קודשא בריך הוא כדין ׳אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם׳ יהו"ה ולעבדו שכם אחד.
התרגום: כשבאו אל רבי שמעון, ספרו לו המעשה הזה. אמר להם, אולי בקץ המשיח של אותן אותיות הייתם עסוקים? אמרו לו, את זה לא ידענו, שהרי הכל נשכח מעמנו. אמר להם רבי שמעון, אין רצון הקב"ה בזה שיתגלה כל כך לעולם, וכשיהיה קרוב לימות המשיח, אפלו תינוקות של העולם עתידים למצא נסתרות של חכמה ולדעת בו קצים וחשבונות, ובאותו זמן יתגלה לכל. זהו שכתוב ׳כי אז אהפך אל עמים וגו'׳ (צפניה ג, ט). מה זה אז? בזמן שתקום כנסת ישראל מן העפר ויקים אותה הקב"ה, ׳אז אהפך אל עמים׳ ׳שפה ברורה לקרא כלם בשם׳ ה' - ולעבדו שכם אחד.
מן המפרשים
הסולם: כד אתון וכו': כשבאו לפני ר' שמעון וספרו לו המעשה. אמר להם, אולי בקץ משיח שבאלו האותיות היתם עוסקים. אמרו לו, אין אנו יודעים, כי הכל נשכח ממנו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: