׳עת לעשות לה׳
גלות וגאולה בסוד אותיות השם הקדוש
׳עת׳ - כנסת ישראל שעת וזמן לה להאיר ולהתחבר
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳עֵת לַעֲשׂוֹת ליהו"ה הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךְ׳ (תהלים קיט, קכו). מַה זֶּה ׳עֵת לַעֲשׂוֹת ליהו"ה׳? אֶלָּא הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֲבָל ׳עֵת׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרֵאת עֵת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ב). מַה זֶּה ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת׳? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לִשְׁמָרְךְ מֵאִשָּׁה זָרָה׳ (משלי ז, ה) - וְזֶהוּ ׳וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יהו"ה אֵשׁ זָרָה וְגוֹ'׳ (ויקרא י, א). מָה הַטַּעַם ׳עֵת׳? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵת וּזְמַן לַכֹּל לְהִתְקָרֵב לִהְיוֹת מְאִירָה וּלְהִתְחַבֵּר כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךְ יהו"ה עֵת רָצוֹן׳ (תהלים סט, יד).
בלשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳עֵת לַעֲשׂוֹת ליהו"ה הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ׳ (תהילים קיט, קכו). ׳עֵת לַעֲשׂוֹת ליהו"ה׳ מַהוּ. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל ׳עֵת׳, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִקְרֵי עֵת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ב). מַאי ׳וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה׳ (משלי ז, ה). וְדָא הוּא ׳וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יהו"ה אֵשׁ זָרָה וְגו'׳ (ויקרא י, א). מַאי טַעְמָא ׳עֵת׳. בְּגִין דְּאִית לָהּ עֵת וּזְמַן לְכֹלָּא לְקָרְבָא לְאִתְנַהֲרָא לְאִתְחַבְּרָא כְּדְקָא יְאוּת. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יהו"ה עֵת רָצוֹן׳ (תהילים סט, יד).
המשתדל בתורה - כאילו עשה את העת וחיברה בהקב"ה
לַעֲשׂוֹת ליהו"ה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם׳ (שמואל ב ח, יג). שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה כְּאִלּוּ עָשָׂה וְתִקֵּן אֶת הָעֵת הַזֹּאת לְחַבֵּר אוֹתָהּ עִם הקב"ה (תִּפְאֶרֶת). וְכָל כָּךְ לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךְ. שֶׁאִלּוּ לֹא הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךְ, לֹא נִמְצָא פֵרוּד שֶׁל הקב"ה מִיִּשְׂרָאֵל לְעוֹלָמִים.
בלשון הזוהר
לַעֲשׂוֹת ליהו"ה כְּמָה דִכְתִיב, ׳וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם׳ (שמואל ב ח, יג). דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא כְּאִילוּ עָבִיד וְתַקֵּן הַאי עֵת לְחַבְּרָא לָהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכָל כָּךְ לָמָּה בְּגִין דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, דְּאִילוּ לא הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ לָא אִשְׁתַּכַּח פִּירוּדָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִיִּשְׂרָאֵל לְעָלְמִין.
׳בעתה אחישנה׳ - בעת שתקום מן העפר אחישנה
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כְּמוֹ זֶה כָּתוּב ׳אֲנִי יהו"ה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה׳ (ישעיה ס, כב). מַהוּ ׳בְּעִתָּהּ׳? בְּעֵת ה'. שֶׁתָּקוּם מִן הֶעָפָר, אָז אֲחִישֶׁנָּה.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כְּגַוְּונָא דָא כְּתִיב, ׳אֲנִי יהו"ה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה׳ (ישעיהו ס, כב). מַהוּ ׳בְּעִתָּהּ׳. בְּעֵת ה'. דְּתָקוּם מֵעַפְרָא כְּדֵין אֲחִישֶׁנָּה.
פירוד וא"ו מן ה"א בגלות - והדיבור נאלם
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְעִם כָּל זֶה, יוֹם אֶחָד ׳נֶאֱלַמְתִּי דומי"ה׳, מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּלֵּק וא"ו מה"א וְקוֹל לֹא נִמְצָא, אָז הַדִּבּוּר נֶאֱלָם. וְלָכֵן הִיא שׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁל ה"א. וּמִיהוּ? הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי. וְאַף עַל גַּב שֶׁהִקְדִּימָה בַּגָּלוּת עַד שֶׁלֹּא נִכְנָס אוֹתוֹ הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי, הַסּוֹד שֶׁל ה"א.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי וְעִם כָּל דָּא יוֹמָא חַד ׳נֶאֱלַמְתִּי דומי"ה׳, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק וא"ו מִן ה"א, וְקוֹל לָא אִשְׁתַּכַּח, כְּדֵין דִּבּוּר אִתְאַלָּם. וּבְגִין כָּךְ הִיא שְׁכִיבַת בְּעַפְרָא כָּל הַהוּא יוֹמָא (דנא) דה"א. וּמַאן אִיהוּ אֶלֶף חֲמִשָּׁאָה, וְאַף עַל גַּב דְּאַקְדִימַת בְּגָלוּתָא עַד לָא יֵיעוּל הַהוּא אֶלֶף חֲמִשָּׁאָה רָזָא דה"א,
האלף השישי סוד וא"ו - והוא יקים את ה"א
וּכְשֶׁיָּבֹא הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, שֶׁהוּא הַסּוֹד שֶׁל וא"ו, אָז וא"ו יָקִים אֶת ה"א. בִּזְמַן (שמות ט, ב) שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר שִׁשִּׁים נֶפֶשׁ, אָז שְׁלֵמוּת שֶׁל וא"ו עֶשֶׂר פְּעָמִים, וא"ו שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר, (שוא"ו) וא"ו עוֹלָה (בעשר) בְּי', וא"ו יוֹרֶדֶת בה"א.
בלשון הזוהר
וְכַד יֵיתֵי אֶלֶף שְׁתִיתָאָה דְּאִיהוּ רָזָא דוא"ו, כְּדֵין וא"ו יוֹקִים לה"א. בְּזִמְנָא ׳שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר שִׁתִּין נֶפֶשׁ, כְּדֵין שְׁלִימוּ וא"ו עֶשֶׂר זִמְנִין, וא"ו שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר, (דוא"ו) וא"ו סָלְקָא (בעשר) בְּי', וא"ו נָחֲתָא בה"א׳ (שמות ט, ב).
פתיחת שערי החכמה בשש מאות שנה לאלף השישי
נִשְׁלֶמֶת וא"ו בְּתוֹךְ עֶשֶׂר שֵׁשׁ פְּעָמִים, אָז הֵם שִׁשִּׁים לַהֲקִימָהּ מֵהֶעָפָר. וּבְכָל שִׁשִּׁים וְשִׁשִּׁים מֵאוֹתוֹ הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי מִתְחַזֶּקֶת ה"א, וְעוֹלָה בְּדַרְגוֹתֶיהָ לְהִתְחַזֵּק. וּבְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנִים לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה לְמַעְלָה וּמַעְיָנוֹת שֶׁל חָכְמָה לְמַטָּה, וְיִתְתַּקֵּן הָעוֹלָם לְהִכָּנֵס לַשְּׁבִיעִי. כְּמוֹ בֶּן אָדָם שֶׁמִּתְתַּקֵּן בְּיוֹם שִׁשִּׁי מִכְּשֶׁמַּעֲרִיב הַשֶּׁמֶשׁ לְהִכָּנֵס לְשַׁבָּת, אַף כָּךְ גַּם. וְסִימָן לַדָּבָר - ׳בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ וְגוֹ'׳ (בראשית ז, יא) ׳נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת׳ תְּהוֹם רַבָּה.
בלשון הזוהר
אִשְׁתְּלִים וא"ו גּוֹ עֶשֶׂר שִׁית זִמְנִין, כְּדֵין הֲווּ שִׁתִּין לְאָקְמָא מֵעַפְרָא, וּבְכָל שִׁתִּין וְשִׁתִּין מֵהַהוּא אֶלֶף שְׁתִיתָאָה אִתְתַּקַּף ה"א וְסַלְקָא בְּדַרְגּוֹי לְאִתְתַּקְּפָא. וּבְשִׁית מְאָה שְׁנִין לִשְׁתִיתָאָה יִתְפַּתְּחוּן תַּרְעֵי דְחָכְמְתָא לְעֵילָא וּמַבּוּעֵי דְחָכְמְתָא לְתַתָּא, וְיִתְתַּקַּן עַלְמָא לְאָעֳלָא בִּשְׁבִיעָאָה. כְּבַר נָשׁ דְּמִתְתַּקַּן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה מֵכִי עָרַב שִׁמְשָׁא לְאֲעָלָא בְּשַׁבַּתָּא. אוּף הָכִי נָמֵי. וְסִימָנִיךְ ׳בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ וְגו'׳ (בראשית ז, יא) ׳נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְינוֹת׳ תְּהוֹם רַבָּה.
אריכות הקץ ויום אחד של גלות - הכל בסוד אחד
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי, כָּל זֶה זְמַן אָרֹךְ יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁבֵּאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד גָּלוּת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁכָּתוּב ׳נְתָנַנִי שׁוֹמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה׳ (איכה א, יג). אָמַר לוֹ, כָּךְ לָמַדְתִּי מֵאָבִי בְּסוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וּבַיָּמִים שֶׁל שְׁנוֹת הָעוֹלָם וּבַיָּמִים שֶׁל בְּרֵאשִׁית, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד הוּא.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי כָּל דָּא אֲרִיכוּ זִמְנָא יַתִּיר מִכְּמָה דְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא דְּאִיהוּ יוֹמָא חַד גָּלוּתָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְלָא יַתִּיר דִּכְתִיב, ׳נְתָנַנִי שׁוֹמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה׳ (איכה א, יג). אָמַר לֵיהּ הָכִי אוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא בְּרָזִין דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא וּבְיוֹמֵי דִּשְׁנֵי עַלְמָא וּבְיוֹמֵי דִבְרֵאשִׁית וְכֹלָּא רָזָא חָדָא אִיהוּ.
הקשת בגוונים מאירים - כאשה המתקשטת לבעלה
וְאָז תֵּרָאֶה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן בִּגְוָנִים מְאִירִים כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁמִּתְקַשֶּׁטֶת לְבַעְלָהּ, שֶׁכָּתוּב ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ וְיָפֶה הוּא. ׳וּרְאִיתִיהָ׳ בִּגְוָנִים מְאִירִים כָּרָאוּי,
בלשון הזוהר
וּכְדֵין יִתְחֲזֵי קַשְׁתָּא בַּעֲנָנָא בִּגְוָונֵי נְהִירִין כְּאִתְּתָא דְמִתְקַשְּׁטָא לְבַעֲלָהּ דִּכְתִיב, ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז) וְהָא אוּקְמוּהָ וְשַׁפִּיר הוּא. ׳וּרְאִיתִיהָ׳, בִּגְוָונִין נְהִירִין כְּדְקָא יְאוּת.
׳ברית עולם׳ - כנסת ישראל שיקימנה וא"ו מן העפר
וְאָז לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם. מַה זֶּה ׳בְּרִית עוֹלָם׳? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְיִתְחַבֵּר וא"ו עִם ה"א וִיקִימָהּ מִן הֶעָפָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ׳. זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית וְגו'׳. כַּאֲשֶׁר יִתְעוֹרֵר וא"ו אֶל ה"א, אָז אוֹתוֹת עֶלְיוֹנִים יִתְעוֹרְרוּ בָעוֹלָם, וַעֲתִידִים בְּנֵי רְאוּבֵן לְעוֹרֵר קְרָבוֹת בְּכָל הָעוֹלָם, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יָקִים אוֹתָהּ מִן הֶעָפָר וְיִזְכֹּר אוֹתָהּ הקב"ה, וְיִמָּצֵא הקב"ה אֶצְלָהּ בְּתוֹךְ הַגָּלוּת כְּחֶשְׁבּוֹן וא"ו שֵׁשׁ פְּעָמִים י' (עשר). עֶשֶׂר פְּעָמִים שֵׁשׁ שָׁנִים, וְאָז תָּקוּם וְיִפָּקֵד הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת. וּמִי שֶׁהוּא נָמוּךְ - יִגְבַּהּ.
בלשון הזוהר
וּכְדֵין לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם. מַאן ׳בְּרִית עוֹלָם׳. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְיִתְחַבַּר וא"ו בה"א, וְיֵיקִים לָהּ מֵעַפְרָא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיִּזְכֹּר אֱלהִים אֶת בְּרִיתוֹ׳. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִיהִי בְּרִית, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית וְגו'׳. כַּד יִתְעַר וא"ו לְגַבֵּי ה"א, כְּדֵין אָתִין עִלָּאִין יִתְעָרוּן בְּעָלְמָא וּבְנוֹי דִרְאוּבֵן זְמִינִין דְּיִתְעָרוּן, קְרָבִין בְּכָל עַלְמָא, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יוֹקִים לָהּ מֵעַפְרָא וְיִדְכַּר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְיִשְׁתַּכַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבָּהּ גּוֹ גָּלוּתָא כְּחוּשְׁבַּן וא"ו שִׁית זִמְנִין י' (עשר). עֶשֶׂר זִמְנִין שִׁית שְׁנִין, וּכְדֵין תֵּיקוּם וְיִתְפַּקַד עַלְמָא לְמֶעְבַּד נוּקְמִין. וּמַאן דְּאִיהוּ מָאִיךְ יִתְרְמֵי.
אישור החשבון מספר רב ייבא סבא - ׳אז תרצה הארץ׳
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי, יָפֶה אָמַרְתָּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בְּתוֹךְ סוֹד הָאוֹתִיּוֹת. וְאֵין לָנוּ לְעוֹרֵר חֶשְׁבּוֹן וְקִצִּים אֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב יֵיבָא סָבָא מָצָאנוּ חֶשְׁבּוֹן זֶה, שֶׁכָּתוּב ׳אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ׳ (ויקרא כו, לד). וְהוּא הַסּוֹד שֶׁל וא"ו, שֶׁכָּתוּב - ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְזֶהוּ וא"ו, הַכֹּל כְּאֶחָד׳ (ויקרא כו, מב) - וְעַל זֶה אֶזְכֹּר. וְאַחַר כָּךְ וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳תִּרְצֶה׳, תִּתְרַצֶּה הָאָרֶץ אֶל הקב"ה.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ בְּגִין דְּאִיהוּ גּוֹ רָזָא דְּאַתְוָון. וְלֵית לָן לְאַתְעָרָא חוּשְׁבַּן וְקִצִּין אָחֳרָנִין, דְּהָא בְּסִפְרָא דְּרַב יֵיבָא סָבָא אַשְׁכְּחָן חוּשְׁבַּן דָּא דִּכְתִיב, ׳אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ׳ (ויקרא כו, לד). וְהוּא רָזָא דוא"ו דִּכְתִיב, ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב׳ (ויקרא כו, מב) וְדָא הוּא וא"ו כֹּלָּא כְּחֲדָא, וְעַל דָּא אֶזְכּוֹר, וּלְבָתַר ׳וְהָאָרֶץ אֶזְכּוֹר׳, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳תִּרְצֶה׳. תִּתְרְעֵי אַרְעָא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
יום אחד שאמרו החברים - הכל גנוז בסוד האותיות
אֲבָל יוֹם אֶחָד שֶׁאָמְרוּ הַחֲבֵרִים, וַדַּאי הַכֹּל גָּנוּז לִפְנֵי הקב"ה וְהַכֹּל נִמְצָא בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֲרֵי הַגָּלוּת בְּאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת גִּלָּה אוֹתָן רַבִּי יֵיסָא כָּאן, וְעַכְשָׁו בְּאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת הִתְגַּלּוּ וְגִלָּה אוֹתָן.
בלשון הזוהר
אֲבָל יוֹמָא חַד דְּאָמְרוּ חַבְרַיָיא וַדַּאי כֹּלָּא הוּא גָּנִיז קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בְּרָזָא דְאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּהָא גָלוּתָא בְּאִנּוּן אַתְוָון גָּלֵי לוֹן רַבִּי יֵיסָא הָכָא, וְהַשְׁתָּא בְּאִנּוּן אַתְוָון אִתְגַּלְּיָין וְגָלֵי לוֹן.
אף פקידת שרה בסוד וא"ו - והנסתר מגלה הנסתר
אָמַר לוֹ, בֹּא רְאֵה שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּפְקְדָה שָׂרָה, מִדַּרְגָּה הַזּוֹ לֹא פָקַד אוֹתָהּ, אֶלָּא בַּסּוֹד שֶׁל וא"ו, שֶׁכָּתוּב ׳ויהו"ה פָּקַד אֶת שָׂרָה וְגוֹ'׳. מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל הוּא בַּסּוֹד שֶׁל וא"ו, וּבָזֶה כָּלוּל הַכֹּל וּבוֹ מִתְגַּלֶּה הַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁכָּל דָּבָר נִסְתָּר הוּא מְגַלֶּה כָּל נִסְתָּר. וְלֹא יָבוֹא מִי שֶׁהוּא בְּגִלּוּי וִיגַלֶּה מַה שֶּׁהוּא נִסְתָּר.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ תָּא חֲזֵי, דְּאָפִילּוּ כַּד אִתְפַּקְּדָא שָׂרָה, מֵהַאי דַרְגָא לָא פַּקִּיד לָהּ, אֶלָּא בְּרָזָא דוא"ו, דִּכְתִיב ׳ויהו"ה פָּקַד אֶת שָׂרָה וְגו'׳. בְּגִין דְּכֹלָּא בְּרָזָא דוא"ו אִיהוּ, וּבְהָא כָּלִיל כֹּלָּא, וּבֵיהּ אִתְגַּלְּיָא כֹּלָּא, בְּגִין דְּכָל מִלָּה דְּאִיהִי סְתִימָא אִיהִי גַּלֵּי כָּל סָתִים. וְלָא אָתֵי מַאן דְּאִיהוּ בְּאִתְגַלְיָא וִיגַלֵּי מַה דְּאִיהוּ סָתִים.
הכל תלוי בתשובה - זכו אחישנה, לא זכו בעתה
אָמַר רַבִּי יוֹסִי, כַּמָּה יֵשׁ לָנוּ לְהִמָּשֵׁךְ בְּתוֹךְ הַגָּלוּת עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן, וְהַכֹּל תּוֹלֶה אוֹתוֹ הקב"ה כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ בִתְשׁוּבָה. אִם יִזְכּוּ וְאִם לֹא יִזְכּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁכָּתוּב ׳אֲנִי יהו"ה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה׳ - זָכוּ - אֲחִישֶׁנָּה. לֹא זָכוּ - בְּעִתָּהּ.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כַּמָּה אִית לָן לְאִתְמַשְּׁכָא גּוֹ גָּלוּתָא עַד הַהוּא זִמְנָא, וְכֹלָּא תָּלֵי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד יְתוּבוּן בִּתְיוּבְתָּא. אִי יִזְכּוּ וְאִי לָא יִזְכּוּ, כְּמָה דְאִתְמָּר בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב ׳אֲנִי יהו"ה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה׳. זָכוּ אֲחִישֶׁנָּה לא זָכוּ בְּעִתָּהּ.
הבטחת האב - אוצר חכמה עליונה בהגיעו לשישים
הָלְכוּ, בְּעוֹדָם הוֹלְכִים, אָמַר רַבִּי יוֹסִי, נִזְכַּרְתִּי עַכְשָׁו שֶׁבַּמָּקוֹם הַזֶּה יָשַׁבְתִּי יוֹם אֶחָד עִם אָבִי וְאָמַר לִי, בְּנִי, עָתִיד אַתָּה כְּשֶׁיַּגִּיעוּ יָמֶיךְ לְשִׁשִּׁים שָׁנִים לִמְצֹא בַּמָּקוֹם הַזֶּה אוֹצָר שֶׁל חָכְמָה עֶלְיוֹנָה, וַהֲרֵי זָכִיתִי לְאוֹתָם הַיָּמִים וְלֹא מָצָאתִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאָמַרְנוּ אוֹ אוֹתָהּ הַחָכְמָה שֶׁהוּא אָמַר. וְאָמַר לִי, כְּשֶׁיַּגִּיעוּ הַשַּׁלְהָבוֹת שֶׁל הָאֵשׁ לְתוֹךְ הָאֲוִיר שֶׁל יָדֶיךְ, יֹאבַד מִמְּךְ. אָמַרְתִּי לוֹ, אַבָּא, בַּמֶּה יָדַעְתָּ? אָמַר לִי, בְּאוֹתָן שְׁתֵּי צִפֳּרִים שֶׁעָבְרוּ עַל רֹאשְׁךְ יָדַעְתִּי.
בלשון הזוהר
אֲזְלוּ, עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אַדְכַּרְנָא הַשְׁתָּא דְּהָא בְּאֲתַר דָּא יָתִיבְנָא יוֹמָא חַד עִם אַבָּא, וְאָמַר לִי בְּרִי זַמִּין אַנְתְּ כַּד מָטוּן יוֹמָךְ לְשִׁיתִּין שְׁנִין לְאַשְׁכָּחָא בְּהַאי אֲתַר סִימָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה, וְהָא זָכִינָא לְאִנּוּן יוֹמִין וְלָא אַשְׁכַּחְנָא, וְלָא יְדַעְנָא אִי הַנֵּי מִלִּין דְּקָאֲמָרָן אוֹ הַהִיא חָכְמְתָא דְּאִיהוּ אָמַר. וְאָמַר לִי כַּד יִמְטוּן קוּלְפִין דְּנוּרָא גּוֹ טְהִירֵי יְדָךְ אִתְאֲבִיד מִינָךְ. אֲמִינָא לֵיהּ אַבָּא בַּמֶּה יְדַעְתְּ. אָמַר לִי בְּהַנֵּי תְּרֵין צִפּוֹרִין דְּאַעֲבָרוּ עַל רֵישָׁךְ יְדַעְנָא.
מציאת הספר הנעוץ בנקב הסלע שבמערה
בֵּין כָּךְ נִפְרַד רַבִּי יוֹסִי וְנִכְנַס לְתוֹךְ מְעָרָה אַחַת, וּמָצָא סֵפֶר אֶחָד שֶׁהָיָה נָעוּץ בְּתוֹךְ נֶקֶב שֶׁל הַסֶּלַע בִּקְצֵה הַמְּעָרָה, יָצָא אִתּוֹ.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי אִתְפְּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי וְעָאל גּוֹ מְעַרְתָּא חָדָא וְאַשְׁכַּח סִפְרָא חַד דְּהֲוָה נָעִיץ גּוֹ נוּקְבָא דְּטִנָּרָא בִּסְיָיפֵי מְעַרְתָּא, נָפַק בֵּיהּ.
שבעים ושתיים אותיות שנמסרו לאדם הראשון - וכל החכמה בהן
כֵּיוָן שֶׁפָּתַח אוֹתוֹ, רָאָה שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם חִקּוּקֵי אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּמְסְרוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבָהֶם הָיָה יוֹדֵעַ כָּל הַחָכְמָה שֶׁל עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים וְכָל אוֹתָם שֶׁאַחַר הָרֵיחַיִם שֶׁמִּתְגַּלְגְּלִים אַחַר הַפָּרֹכֶת תּוֹךְ אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים וְכָל אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁעֲתִידִים לָבֹא לָעוֹלָם עַד הַיּוֹם שֶׁיָּקוּם עָנָן בְּצַד מַעֲרָב וְיַחְשִׁיךְ אֶת הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּפָתַח לֵיהּ חָמָא שִׁבְעִין וּתְרֵין גְּלִיפִין דְּאַתְוָון דְּאִתְמְסָרוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וּבְהוּ הֲוָה יָדַע כָּל חָכְמְתָא דְּעִלָּאִין קַדִּישִׁין וְכָל אִנּוּן דְּבָתַר רֵיחַיָא דְּמִתְגַּלְגְּלָן בָּתַר פָּרוּכְתָּא גּוֹ טְהִירִין עִלָּאִין וְכָל אִנּוּן מִלִּין דְּזַמִּינִין לְמֵיתֵי לְעָלְמָא, עַד יוֹמָא דְּיֵקוּם עֲנָנָא דְּבִסְטַר מַעֲרָב וְיַחְשִׁיךְ עָלְמָא.
שביב אש הכה בידיהם - והספר אבד מהם
קָרָא לְרַבִּי יְהוּדָה וְהִתְחִילוּ לִלְמֹד בְּאוֹתוֹ סֵפֶר. לֹא הִסְפִּיקוּ לִלְמֹד שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה צְדָדִים שֶׁל אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת עַד שֶׁהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בְּאוֹתָהּ חָכְמָה עֶלְיוֹנָה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִלְמֹד בְּסִתְרֵי הַסֵּפֶר וְדִבְּרוּ זֶה עִם זֶה, יָצָא שְׁבִיב שֶׁל אֵשׁ וּסְעָרָה שֶׁל רוּחַ וְהִכָּה בִידֵיהֶם וְאָבַד מֵהֶם. בָּכָה רַבִּי יוֹסִי וְאָמַר, אוּלַי חַס וְחָלִילָה חֵטְא הוּא אֶצְלֵנוּ, אוֹ שֶׁאֵין אָנוּ זַכָּאִים לָדַעַת אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
קָרָא לְרַבִּי יְהוּדָה וְשָׁרוּ לְמִלְעֵי בְּהַהוּא סִפְרָא, לָא סְפִיקוּ לְמִלְעֵי תְּרֵי אוֹ תְּלָתָא סִטְרִין דְּאִנּוּן אַתְוָון עַד דְּהֲווּ מִסְתַּכְּלִין בְּהַהִיא חָכְמָה עִלָּאָה, כֵּיוָן דְּמָטוּ לְמִלְעֵי בִּסְתִירוּ דְּסִפְרָא וּמִשְׁתָּעוּ דָּא עִם דָּא, נָפַק שְׁבִיבָא דְּאֶשָׁא וְעִלְעוּלָא דְּרוּחָא וּבָטַשׁ בִּידֵיהוֹן וְאִתְאֲבִיד מִנַּיְיהוּ. בָּכָה רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם חוֹבָה אִיהוּ גַּבָּן אוֹ דְּלָאו אֲנַן זַכִּין לְמִנְדַע לֵיהּ.
סמוך לימות המשיח - אף תינוקות ימצאו נסתרות החכמה
כְּשֶׁבָּאוּ אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן, סִפְּרוּ לוֹ הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה. אָמַר לָהֶם, אוּלַי בְּקֵץ הַמָּשִׁיחַ שֶׁל אוֹתָן אוֹתִיּוֹת הֱיִיתֶם עֲסוּקִים? אָמְרוּ לוֹ, אֶת זֶה לֹא יָדַעְנוּ, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל נִשְׁכָּח מֵעִמָּנוּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵין רְצוֹן הקב"ה בָּזֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה כָּל כָּךְ לָעוֹלָם, וּכְשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲפִלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל הָעוֹלָם עֲתִידִים לִמְצֹא נִסְתָּרוֹת שֶׁל חָכְמָה וְלָדַעַת בּוֹ קִצִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִתְגַּלֶּה לַכֹּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים וְגוֹ'׳ (צפניה ג, ט). מַה זֶּה ׳אָז׳? בִּזְמַן שֶׁתָּקוּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִן הֶעָפָר וְיָקִים אוֹתָהּ הקב"ה, אָז ׳אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם׳ יהו"ה - וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.
בלשון הזוהר
כַּד אָתוּן לְגַבֵּי דְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִשְׁתָּעוּ לֵיהּ עוֹבָדָא דָא, אָמַר לוֹן דִּילְמָא בְּקֵץ מְשִׁיחָא דְּאִנּוּן אַתְוָון הֲוֵיתוּן מִשְׁתַּדְּלֵי, אָמְרוּ לֵיהּ דָּא לָא יַדְעִינָן דְּהָא כֹּלָּא אִתְנְשֵׁי מִינָן. אָמַר לוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית רְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדָא דְּיִתְגְּלֵי כָּל כָּךְ לְעַלְמָא, וְכַד יְהֵא קָרִיב לְיוֹמֵי מְשִׁיחָא אֲפִילּוּ רַבְיי דְעַלְמָא זְמִינִין לְאַשְׁכָּחָא טְמִירִין דְּחָכְמְתָא וּלְמִנְדַע בֵּיהּ קִצִּין וְחוּשְׁבְּנִין, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְגַּלְּיָא לְכֹלָּא הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים וְגו'׳ (צפניה ג, ט). מַהוּ ׳אָז׳. בְּזִמְנָא דְּתֵיקוּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא וְיוֹקִים לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדֵין ׳אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם׳ יהו"ה וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.
עליית אברהם למקומו - משנולד יצחק ונקשרו זה בזה
בֹּא רְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם, ׳וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה׳ (בראשית יב, ט). וְכָל מַסְעוֹתָיו הָיוּ לַדָּרוֹםשהוא ימין, מצד החסד וְנִקְשַׁר בּוֹ, לֹא עָלָה לִמְקוֹמוֹ כָּרָאוּיכי החסד והגבורה זה בלא זה אינם מקיימים את העולם, ושניהם צריכים זה לזה (כתם פז) עַד שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק. כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק, הִתְעַלָּהיצחק לִמְקוֹמוֹלצפון, שהוא צד שמאל אברהם וְהוּא הִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ וְנִקְשְׁרוּ זֶה עִםונכללה הגבורה בחסד, ולכן נקרא יצחק לשון שמחה, שהיא תיקון הגבורה (או"י) זֶה. לָכֵן הוּא קָרָא לוֹ יִצְחָק וְלֹא אַחֵר, כְּדֵי לְשַׁתֵּף מַיִם עִם אֵשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק׳ (בראשית כא, ג). מִי ׳הַנּוֹלַד לוֹ׳? אֵשׁ מִמַּיִם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דְּאַבְרָהָם כְּתִיב בֵּיהּ ׳וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה׳ (בראשית יב, ט). וְכָל מַטְלָנוֹי הֲווּ לְדָרוֹמָא וְאִתְקַשַּׁר בֵּיהּ, לָא סָלִיק לְדוּכְתֵּיהּ כְּדְקָא יְאוּת עַד דְּאִתְיְלִיד יִצְחָק, כֵּיוָן דְּאִתְיְלִיד יִצְחָק אִסְתַּלַּק לְאַתְרֵיהּ וְאִיהוּ אִשְׁתַּתַּף בַּהֲדֵיהּ וְאִתְקַשְּׁרוּ דָּא בְּדָא. בְגִין כָּךְ אִיהוּ קָרֵי לֵיהּ יִצְחָק וְלָא אָחֳרָא, בְּגִין לְשַׁתְּפָא מַיָא בְּאֶשָׁא, דִּכְתִיב ׳וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֵׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ שָׂרָה יִצְחָק׳ (בראשית כא, ג). מַאן ׳הַנּוֹלַד לוֹ׳, אֵשׁ מִמַּיִם:
׳ותרא שרה את בן הגר המצרית׳
הפרדת הזרע הקדוש ועונש קודם עשרים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.