ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 30: ׳עת לעשות לה׳ - גלות וגאולה בסוד אותיות השם הקדוש › פיסקה 14 (קיז ע"ב)

הבטחת האב - אוצר חכמה עליונה בהגיעו לשישים

וירא · ׳עת לעשות לה׳ - גלות וגאולה בסוד אותיות השם הקדוש · מאמר 30 · פיסקה 14 · דף קיז ע"ב

לשון הזוהר

אֲזְלוּ, עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אַדְכַּרְנָא הַשְׁתָּא דְּהָא בְּאֲתַר דָּא יָתִיבְנָא יוֹמָא חַד עִם אַבָּא, וְאָמַר לִי בְּרִי זַמִּין אַנְתְּ כַּד מָטוּן יוֹמָךְ לְשִׁיתִּין שְׁנִין לְאַשְׁכָּחָא בְּהַאי אֲתַר סִימָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה, וְהָא זָכִינָא לְאִנּוּן יוֹמִין וְלָא אַשְׁכַּחְנָא, וְלָא יְדַעְנָא אִי הַנֵּי מִלִּין דְּקָאֲמָרָן אוֹ הַהִיא חָכְמְתָא דְּאִיהוּ אָמַר. וְאָמַר לִי כַּד יִמְטוּן קוּלְפִין דְּנוּרָא גּוֹ טְהִירֵי יְדָךְ אִתְאֲבִיד מִינָךְ. אֲמִינָא לֵיהּ אַבָּא בַּמֶּה יְדַעְתְּ. אָמַר לִי בְּהַנֵּי תְּרֵין צִפּוֹרִין דְּאַעֲבָרוּ עַל רֵישָׁךְ יְדַעְנָא.

תרגום

הָלְכוּ, בְּעוֹדָם הוֹלְכִים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נִזְכַּרְתִּי עַכְשָׁו שֶׁבַּמָּקוֹם הַזֶּה יָשַׁבְתִּי יוֹם אֶחָד עִם אָבִי וְאָמַר לִי, בְּנִי, עָתִיד אַתָּה כְּשֶׁיַּגִּיעוּ יָמֶיךְ לְשִׁשִּׁים שָׁנִים לִמְצֹא בַּמָּקוֹם הַזֶּה אוֹצָר שֶׁל חָכְמָה עֶלְיוֹנָה, וַהֲרֵי זָכִיתִי לְאוֹתָם הַיָּמִים וְלֹא מָצָאתִי, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאָמַרְנוּ אוֹ אוֹתָהּ הַחָכְמָה שֶׁהוּא אָמַר. וְאָמַר לִי, כְּשֶׁיַּגִּיעוּ הַשַּׁלְהָבוֹת שֶׁל הָאֵשׁ לְתוֹךְ הָאֲוִיר שֶׁל יָדֶיךְ, יֹאבַד מִמְּךְ. אָמַרְתִּי לוֹ, אַבָּא, בַּמֶּה יָדַעְתָּ? אָמַר לִי, בְּאוֹתָן שְׁתֵּי צִפֳּרִים שֶׁעָבְרוּ עַל רֹאשְׁךְ יָדַעְתִּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אזלו, עד דהוו אזלי, אמר רבי יוסי אדכרנא השתא דהא באתר דא יתיבנא יומא חד עם אבא, ואמר לי ברי זמין אנת כד מטון יומך לשיתין שנין לאשכחא בהאי אתר סימא דחכמתא עלאה, והא זכינא לאנון יומין ולא אשכחנא, ולא ידענא אי הני מלין דקאמרן או ההיא חכמתא דאיהו אמר. ואמר לי כד ימטון קולפין דנורא גו טהירי ידך אתאביד מינך. אמינא ליה אבא במה ידעת. אמר לי בהני תרין צפורין דאעברו על רישך ידענא.

התרגום: הלכו, בעודם הולכים, אמר רבי יוסי, נזכרתי עכשו שבמקום הזה ישבתי יום אחד עם אבי ואמר לי, בני, עתיד אתה כשיגיעו ימיך לששים שנים למצא במקום הזה אוצר של חכמה עליונה, והרי זכיתי לאותם הימים ולא מצאתי, ואינו יודע אם הדברים הללו שאמרנו או אותה החכמה שהוא אמר. ואמר לי, כשיגיעו השלהבות של האש לתוך האויר של ידיך, יאבד ממך. אמרתי לו, אבא, במה ידעת? אמר לי, באותן שתי צפרים שעברו על ראשך ידעתי.

מן המפרשים

כתם פז: אזלו עד דהוו אזלי א"ר יוסי אדכרנא השתא דהא באתר דא יתיבנ' יומא חד. הנה זה הענין יגיד על חכמת הראשונים ע"ה שהיו יודעים העתידות וזה אם שהיה בא להם הידיעה ההיא על ידי העופות כמי שיזכור והיא חכמת הטייר שנתפאר בה שלמה ע"ה על בני…

הסולם: אזלו עד וכו': הלכו. בעוד שהיו הולכים, אמר ר' יוסי, נזכרתי עתה, אשר במקום הזה, ישבתי פעם עם אבי, ואמר לי: בני, כשימיך יגיעו לששים שנה, עתיד אתה למצוא במקום הזה, אוצר של חכמה העליונה. וכבר זכיתי לימים אלו, ועוד לא מצאתי כלום,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר