׳ויבא אלהים׳ אל הרשעים - הממונה השליח מצד הדין
וירא · ׳ויסע משם אברהם ארצה הנגב׳ - סוד אחותי היא וקשר המהימנותא · מאמר 23 · פיסקה 5 · דף קיא ע"ב
לשון הזוהר
׳וַיָּבֹא אֱלהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ וְגו'׳. וְכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲתָא לְגַבַּיְיהוּ דְּרַשִּׁיעַיָּא כְּמָה דִכְתִיב, ׳וַיָּבֹא אֱלהִים אֶל בִּלְעָם׳ (במדבר כב, ט). ׳וַיָּבֹא אֱלהִים אֶל לָבָן׳ (בראשית לא, כד). אֶלָּא הַהוּא מְמַנָּא שְׁלִיחָא דְּאִתְפַּקְּדָא עֲלַיְיהוּ הֲוָה, בְּגִין דְּכֻלְהוּ כַּד עָבְדֵי שְׁלִיחוּתָא נַטְלֵי שְׁמָא דָא, וּמִסִּטְרָא דְדִינָא קָא אַתְיָין. וְעַל דָּא ׳וַיָּבֹא אֱלהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְגו'׳.
תרגום
׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ וְגוֹ'׳ (בראשית כ, ג). וְכִי הקב"ה בָּא אֶל רְשָׁעִים? כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם׳ (במדבר כב), ׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן׳? אֶלָּא אוֹתוֹ מְמֻנֶּה הַשָּׁלִיחַ שֶׁמֻּפְקָד עֲלֵיהֶם הָיָה מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם, כְּשֶׁעוֹשִׂים שְׁלִיחוּת, נוֹטְלִים הַשֵּׁם הַזֶּה, מִצַּד הַדִּין הֵם בָּאִים. וְעַל זֶה ׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךְ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְגוֹ'׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויבא אלהים אל אבימלך וגו'׳. וכי קודשא בריך הוא אתא לגבייהו דרשיעיא כמה דכתיב, ׳ויבא אלהים אל בלעם׳ (במדבר כב, ט). ׳ויבא אלהים אל לבן׳ (בראשית לא, כד). אלא ההוא ממנא שליחא דאתפקדא עלייהו הוה, בגין דכלהו כד עבדי שליחותא נטלי שמא דא, ומסטרא דדינא קא אתיין. ועל דא ׳ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת וגו'׳.
התרגום: ׳ויבא אלהים אל אבימלך וגו'׳ (בראשית כ, ג). וכי הקב"ה בא אל רשעים? כמו שכתוב ׳ויבא אלהים אל בלעם׳ (במדבר כב), ׳ויבא אלהים אל לבן׳? אלא אותו ממנה השליח שמפקד עליהם היה משום שכלם, כשעושים שליחות, נוטלים השם הזה, מצד הדין הם באים. ועל זה ׳ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת וגו'׳.
מן המפרשים
כתם פז: כמא דכתיב ויבא אלהים אל בלעם שנראה שכ"כ חולק להם כבוד מה שלא נמצא כן בכל נביאי האמת והצדק שתגיד הנבואה שיבוא להם האל יתברך לדבר עמהם כמו שנמצא בנביאי א"ה.
אור החמה: כד עבדי שליחות' וגו' שזה שם המלכות המשלחת. ועוד שהם נקראים על שם שורשם שהם משורש הדין. ושתי הטעמים צריכי האחד שאינם נוטלים שם אחר מכל שאר שמות הקדש אלא *אצ"ל ועוד אלא כו': שם זה שהוא שם הדין משותף לכל הכחות כדפי'. ואו' בקדמיתא…
אור יקר: שליחותא נטלי. שמא דא, שזה שם המלכות המשלחת, ועוד שהם ׳נקראים על שם ־ שורשם שהם משורש הדין, ושתי הטעמים צריכי האחד שאינם נוטלים שם קדוש אלא כד עבדי שליחותא להיות כה המשלח בשליח, ואינם נוטלים שם אחר מכל שמות הקדש אלא שם זה שהוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: