ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 23לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת וירא · מאמר 23

׳ויסע משם אברהם ארצה הנגב׳

זוהר ח"א, פרשת וירא, דף קיא:
כ-9 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד אחותי היא וקשר המהימנותא

כל מסעות אברהם לצד דרום להדבק בחכמה

׳וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב׳ (בראשית כ, א) - כָּל מַסְעוֹתָיו הָיוּ לְצַד דָּרוֹם יוֹתֵר מִלְּצַד אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי בְּחָכְמָה עָשָׂה לְהִדָּבֵק בַּדָּרוֹם.

בלשון הזוהר

׳וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב׳ (בראשית כ, א). כָּל מַטְלָנוֹי הֲווּ לְסִטְרָא דְּדָרוֹמָא יַתִּיר מִסִּטְרָא אָחֳרָא, בְּגִין דְּהָא בְּחָכְמָתָא עֲבַד לְאִתְדַּבְּקָא בְּדָרוֹמָא:

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אין לסמוך על הנס בכל שעה ושעה

יא] קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת וְגו'. הוקשה לו איך מלאו ליבו של אברהם למסור עצמו לסכנה ולסמוך על הנס וכ"ש במקום דשכיחי היזקא שהרי ׳וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא׳ (בראשית כ, ב). שָׁנִינוּ, (כֵּיוָן) לֹא צָרִיךְואין ראוי ל אָדָם לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס, וְאִם הקב"ה מַרְחִישׁ נֵס לְבֶן אָדָם, אֵין לוֹ לִסְמֹךְ תָּמִיד עַל נֵס בְּפַעַם אַחֶרֶת, כִּי לֹא בְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִתְרַחֵשׁ נֵס.ואף שלוחי מצוה אינם ניזוקין, במקום שהיזק קבוע אין סומכים על הנס, שנאמר 'איך אלך ושמע שאול והרגני' (כתם פז, ועי' קידושין לט:)ויותר מזה ש

בלשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחוֹתִי הִיא׳ (בראשית כ, ב). תָּנִינָן (כיון) לָא לִיבָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְסָמְכָא עַל נִיסָא, וְאִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַרְחִישׁ נִיסָא לְבַּר נָשׁ, לָא אִית לֵיהּ לְסָמְכָא (תדיר) עַל נִיסָא זִמְנָא אָחֳרָא. בְּגִין דְּלָאו בְּכָל שַׁעֲתָא וְשַׁעֲתָא אִתְרְחִישׁ נִיסָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

המכניס עצמו למקום נזק - פוקעת זכותו הראשונה

וְאִם יַכְנִיס אָדָם אֶת עַצְמוֹ לְמָקוֹם שֶׁהַנֵּזֶק מָצוּי לָעַיִן, היינו במקום דשכיח היזקא- הרי שאף אם ייעשה לו נס הֲרֵי פָּקְעָה כָּל זְכוּתוֹ שֶׁעָשָׂה בַּתְּחִלָּה וּבֵאֲרוּהָ,שאין אדם צריך לעמוד במקום סכנה ולומר שעושין לו נס, שמא אין עושין לו, ואם עושין לו מנכין לו מזכיותיו (כתם פז, על פי שבת לב.) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת וְגוֹ'׳וכדברי חז''ל א. קטונתי- נתמעטו זכויותי ע''י כל החסדים אשר עשית את עבדך, (בראשית לב, יא). ומוסיף לשאול לפ''ז על וְאַבְרָהָם, כֵּיוָן שֶׁעָלָה מִמִּצְרַיִם וְנִצּוֹלכבר פַּעַם אַחַת, ע"י נס כשאמר אחותי היא אצל פרעה כָּעֵתאצל אבימלך לָמָּה הִכְנִיסשוב אֶת עַצְמוֹ בְּצַעַר כְּבַתְּחִלָּה וְאָמַרעל שרה אשתו אֲחֹתִי הִוא?שבאמירת 'אחותי היא' כבר נסה פעם ונלקחה שרה, ואילו באמירת 'אשתי' לא נסה, ולמה עזב דרך הספק ולקח דרך הודאי? (אוה"ח)א. שהרי ע"י כך עלולים לקחתה ממנו לאשה. ב. באומרו 'אחותי היא' אצל פרעה כבר ניסה פעם אחרת ונלקחה ממנו. אבל באומרו 'אשתי' לא נסה א"כ למה עזב דרך הספק ולקח דרך הודאי. - אוה"ח.

בלשון הזוהר

וְאִי יֵיעוּל בַּר נָשׁ גַּרְמֵיהּ בְּאֲתַר דְּנִזְקָא אִשְׁתְּכַח לְעֵינָא, הָא פָּקַע כָּל זְכוּתֵיהּ דְּעֲבַד בְּקַדְמִיתָא וְאוּקְמוּהָ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳קָטוֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת וְגו'׳ (בראשית לב, יא). וְאַבְרָהָם כֵּיוָן דְּסָלִיק מִמִּצְרַיִם וְאִשְׁתְּזִיב זִמְנָא חָדָא, הַשְׁתָּא אַמַּאי אָעִיל גַרְמֵיהּ בְּצַעֲרָא כְּקַדְמִיתָא וְאָמַר אֲחוֹתִי הִיא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אברהם סמך על השכינה השורה במדורה של שרה

אֶלָּא אַבְרָהָם לֹא סָמַךְ עַל עַצְמוֹ כְּלוּם,ואף לא רצה להכניס עצמו בספק, אלא אמר את הדברים ביחס להשכינה הקדושה כיוון שֶׁרָאָה אֶת הַשְּׁכִינָה תָּמִיד בִּמְדוֹרָהּ שֶׁל שָׂרָה וְלֹא זָזָה מִשָּׁם,כמו שאמרו חז"ל, כל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל (כתם פז, על פי בראשית רבה ס, טז) וכדאמרי' בב"ר האהלה שרה אמו כל זמן ששרה קיימת היה נ"ר דלוק מע"ש לע"ש וברכה בעיס"ה וענ"ן קשור על האה"ל. וּמִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה שָׁם, סָמַךְ אַבְרָהָםושם בטחונו במידה עליונה וְאָמַר ׳אֲחֹתִי הִוא׳,ולכן לא רצה להכניס עצמו לספק ולומר 'אשתי', שמא יהרגוהו ולא יינצל, אלא סמך על זכות אשתו, שהשכינה עמה (אוה"ח) בדווקא לשון אחותי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ׳ היינו לשכינה שנקראת חכמה (משלי ז, ד), וְלָכֵן אָמַר ׳אֲחֹתִי הִוא׳כאילו אמר 'אינני ירא, שהרי אחותי עמי', והיא השכינה, הנקראת חכמה, בסוד 'אחתי רעיתי יונתי תמתי' (כתם פז)בסוד אמרם לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, כמו שנתבאר בסוד 'אחתי רעיתי יונתי תמתי'. (ס"א: את).

בלשון הזוהר

אֶלָּא אַבְרָהָם לָא סָמִיךְ עַל גַּרְמֵיהּ כְּלוּם, וְחָמָא שְׁכִינְתָּא תָּדִיר בְּדִיּוּרָהּ דְּשָׂרָה וְלָא אַעֲדֵי מִתַּמָּן, וּבְגִין דְּהֲוַת תַּמָּן, אַסְמִיךְ אַבְרָהָם וְאָמַר ׳אֲחוֹתִי הִיא׳ כְּמָה דִכְתִיב ׳אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתּ׳ (משלי ז, ד). וּבְגִין כָּךְ אָמַר ׳אֲחוֹתִי הִיא׳ (ס"א: את):

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳ויבא אלהים׳ אל הרשעים - הממונה השליח מצד הדין

׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ וְגוֹ'׳ (בראשית כ, ג). וְכִי הקב"ה בָּא אֶל רְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם׳ (במדבר כב, ט), ׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן׳? אֶלָּא אוֹתוֹ מְמֻנֶּה הַשָּׁלִיחַ שֶׁמֻּפְקָד עֲלֵיהֶם הָיָה מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם, כְּשֶׁעוֹשִׂים שְׁלִיחוּת, נוֹטְלִים הַשֵּׁם הַזֶּה, מִצַּד הַדִּין הֵם בָּאִים. וְעַל זֶה ׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךְ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְגוֹ'׳.

בלשון הזוהר

׳וַיָּבֹא אֱלהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ וְגו'׳ (בראשית כ, ג). וְכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲתָא לְגַבַּיְיהוּ דְּרַשִּׁיעַיָּא כְּמָה דִכְתִיב, ׳וַיָּבֹא אֱלהִים אֶל בִּלְעָם׳ (במדבר כב, ט), ׳וַיָּבֹא אֱלהִים אֶל לָבָן׳. אֶלָּא הַהוּא מְמַנָּא שְׁלִיחָא דְּאִתְפַּקְּדָא עֲלַיְיהוּ הֲוָה, בְּגִין דְּכֻלְהוּ כַּד עָבְדֵי שְׁלִיחוּתָא נַטְלֵי שְׁמָא דָא, וּמִסִּטְרָא דְדִינָא קָא אַתְיָין. וְעַל דָּא ׳וַיָּבֹא אֱלהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְגו'׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שפת אמת - אברהם, ועד ארגיעה לשון שקר - אבימלך

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳שְׂפַת אֱמֶת וְגוֹ'׳ (משלי יב, יט). ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד׳ - זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו בַּהַתְחָלָה וּבַסּוֹף הָיוּ בֶּאֱמֶת. ׳וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר׳ - זֶה אֲבִימֶלֶךְ. בְּאַבְרָהָם נֶאֱמַר, ׳וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא׳ (בראשית כ, ב) - זֶה בַּהַתְחָלָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם הַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה עִמָּהּ שֶׁל שָׂרָה ׳אֲחֹתִי הִיא׳, וְאַבְרָהָם עָשָׂה בְּחָכְמָה.

בלשון הזוהר

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳שְׂפַת אֱמֶת וְגו'׳ (משלי יב, יט). ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד׳ דָּא אַבְרָהָם, דְּכָל מִלּוֹי בְּקַדְמִיתָא וּבְסוֹפָא הֲווּ בֶּאֱמֶת. ׳וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר׳ דָּא אֲבִימֶלֶךְ. בְּאַבְרָהָם נֶאֱמַר ׳וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחוֹתִי הִיא׳ (בראשית כ, ב). דָּא בְּקַדְמִיתָא, דְּאָמַר בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְּהֲוַת עִמָּהּ דְּשָׂרָה ׳אֲחוֹתִי הִיא׳, וְאַבְרָהָם בְּחָכְמְתָא עֲבַד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מצד הימין קרא לה אחותי - סוד אחותי רעיתי

מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם הוּא מִצַּד הַיָּמִין, אָמַר אֲחֹתִי הִוא, וְסוֹד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי׳ (שיר השירים ה, ב) - וְעַל זֶה אַבְרָהָם קָרָא לָהּ תָּמִיד אֲחֹתִי, מִשּׁוּם שֶׁנִּדְבָּק עִמָּהּ, וְלֹא יָזוּזוּ זֶה מִזֶּה לְעוֹלָמִים.

בלשון הזוהר

מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּאַבְרָהָם מִסִּטְרָא דְּיָמִינָא אִיהוּ, אָמַר ׳אֲחוֹתִי הִיא׳, וְרָזָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֲחוֹתִי רַעֲיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי׳ (שיר השירים ה, ב) - וְעַל דָּא אַבְרָהָם קָרָא לָהּ תָּדִיר אֲחוֹתִי, בְּגִין דְּאִתְדָּבַּק בַּהֲדָהּ, וְלָא יִתְעַדּוּן דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בת אבי ולא בת אמי - בת החכמה העליונה

לְבַסּוֹף מַה כָּתוּב? ׳וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי׳ (בראשית כ, יב) - וְכִי כָּךְ הָיָה? אֶלָּא הַכֹּל מִשּׁוּם הַשְּׁכִינָה אָמַר אֲחֹתִי הִוא בַּהַתְחָלָה, שֶׁכָּתוּב ׳אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ׳. אַחַר כָּךְ ׳וְגַם אָמְנָה׳. מַה זֶּה ׳וְגַם׳? - לְהוֹסִיף עַל מַה שֶּׁאָמַר בַּתְּחִלָּה. ׳אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא׳ - הַבַּת שֶׁל הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְלָכֵן נִקְרֵאת אֲחוֹתִי וְנִקְרֵאת חָכְמָה. ׳אַךְ לֹא בַּת אִמִּי׳ - מֵהַמָּקוֹם שֶׁל רֵאשִׁית הַכֹּל הַנִּסְתָּר הָעֶלְיוֹן. וְעַל זֶה ׳וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה׳ - בְּאַחֲוָה וַחֲבִיבוּת, שֶׁכָּתוּב ׳וִימִינוֹ תְחַבְּקֵנִי׳ (שיר השירים ב, ו), וְהַכֹּל סוֹד שֶׁל חָכְמָה.

בלשון הזוהר

לְסוֹף מַה כְּתִיב ׳וְגַם אָמְנָה אֲחוֹתִי בַת אָבִי הִיא אַךְ לא בַת אִמִּי׳ (בראשית כ, יב). וְכִי הָכִי הֲוָה. אֶלָּא כֹּלָּא בְּגִין שְׁכִינְתָּא קָאֲמַר, ׳אֲחוֹתִי הִיא׳ בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב ׳אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ׳. וּלְבָתַר ׳וְגַם אָמְנָה׳. מַאי ׳וְגַם׳ - לְאִתּוֹסְפָא עַל מַה דְּקָאֲמַר בְּקַדְמִיתָא. ׳אֲחוֹתִי בַת אָבִי הִיא׳ - בְּרַתֵּיהּ דְּחָכְמָה עִלָּאָה, וּבְגִין כָּךְ אִתְקְרֵי אֲחוֹתִי וְאִתְקְרֵי חָכְמָה. ׳אַךְ לֹא בַת אִמִּי׳ - מֵאֲתַר דְּשֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא סְתִימָא עִלָּאָה. וְעַל דָּא ׳וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה׳ בְּאַחְוָה בַּחֲבִיבוּתָא, דִּכְתִיב ׳וִימִינוֹ תְחַבְּקֵנִי׳ (שיר השירים ב, ו), וְכֹלָּא רָזָא דְּחָכְמְתָא אִיהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אחותי - שלא יטעו בדרגות שבחוץ ולא תזוז מהמהימנותא

בֹּא רְאֵה, בַּהַתְחָלָה כְּשֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם כָּךְ אָמַר בִּשְׁבִיל לְהִדָּבֵק בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְקָרָא לָהּ אֲחֹתִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ לְתוֹךְ אוֹתָם הַדְּרָגוֹת שֶׁבַּחוּץ. אַף כָּאן אֲחֹתִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּז מִתּוֹךְ הַמְּהֵימְנוּתָא כָּרָאוּי.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כַּד נַחְתוּ לְמִצְרַיִם הָכִי קָאֲמַר בְּגִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּגוֹ מְהֵימְנוּתָא, וְקָרָא לָהּ אֲחוֹתִי, בְּגִין דְּלָא יִטְעוּן גּוֹ אִנּוּן דַּרְגִּין דִּלְבַר. אוּף הָכָא אֲחוֹתִי, בְּגִין דְּלָא אִתְעֲדֵי מִגּוֹ מְהֵימְנוּתָא כְּדְקָא יְאוּת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אשה יכולה להפרד - אחות אינה נפרדת לעולמים

שֶׁהֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ וְכָל אוֹתָם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הָיוּ הוֹלְכִים אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא נִדְבַּק בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה וּמִשּׁוּם כָּךְ נִכְנַס לְשָׁם וְאָמַר אֲחֹתִי. מָה הָאָחוֹת לֹא נִפְרֶדֶת מִן הָאָח לְעוֹלָמִים - אַף כָּאן. שֶׁהֲרֵי אִשָּׁה יְכוֹלָה לְהִפָּרֵד, אֲבָל אָחוֹת לֹא נִפְרֶדֶת, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי אַחִים לֹא יְכוֹלִים לְהִפָּרֵד לְעוֹלָמִים וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

בלשון הזוהר

דְּהָא אֲבִימֶלֶךְ וְכָל אִנּוּן יָתְבֵי אַרְעָא הֲווּ אָזְלֵי בָּתַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה, וְאִיהוּ אִתְדָּבַּק גּוֹ מְהֵימְנוּתָא, וּבְגִין כָּךְ עָאל לְתַמָּן וְאָמַר אֲחוֹתִי, מָה אָחוֹת לָא אִתְפְּרַשׁ מֵאָחָא לְעָלְמִין אוּף הָכָא. דְּהָא אִתְּתָא יְכִילַת לְאִתְפְּרָשָׁא אֲבָל אָחוֹת לָא אִתְפְּרַשׁ, דְּהָא תְּרֵין אַחִין לָא יָכְלִין לְאִתְפָּרְשָׁא לְעָלְמִין וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כולם להוטים אחר הכוכבים - ואברהם דבק באחות שאינה נפרדת

וְלַאֲחוֹתוֹ הַבְּתוּלָה. וְלָכֵן אָמַר אַבְרָהָם אֲחֹתִי הִוא, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם הָיוּ לְהוּטִים בְּתוֹךְ זֹהַר הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְעוֹבְדִים אוֹתָם, וְאַבְרָהָם הָיָה דָבֵק בְּתוֹךְשהאמונה בייחוד ה' היא הנקראת 'אחותי' הָאֱמוּנָה, וְאָמַר אֲחוֹתִי, שֶׁלֹּא נִפְרָד לְעוֹלָמִים.שאין יחס 'אחות' יכול להתפרד. וְסִימָן לַדָּבָר - ׳וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר׳ (ויקרא כא, ג) לַכֹּהֵן הַמָּקוֹם שֶׁאַבְרָהָם שָׁרוּי בּוֹ.שאברהם היה בדרגת כהן גדול

בלשון הזוהר

וּבְגִין כָּךְ אָמַר אַבְרָהָם אֲחוֹתִי הִיא, דְּהָא כֻּלְהוֹן הֲווּ לְהוּטִין גּוֹ טָהֳרֵי כֹּכְבַיָא וּמַזָּלֵי וּפַלְחֵי לוֹן, וְאַבְרָהָם הֲוָה מִתְדְּבַּק גּוֹ מְהֵימְנוּתָא וְאָמַר אֲחוֹתִי דְּלָא נִתְפְּרַשׁ לְעָלְמִין. וְסִימָנִיךְ ׳וְלַאֲחוֹתוֹ הַבְּתוּלָה דְּאִתְּמָר לְכֹהֵן, אַתְרָא דְּאַבְרָהָם שַׁרְיָא בֵּיהּ׳ (ויקרא כא, ג).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

את ה' תירא - הדרגה הראשונה מקום הדין

כָּתוּב ׳אֶת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִשָּׁבֵעַ׳ (דברים י, כ-כא) - הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ. אֲבָל בֹּא רְאֵה, ליהו"ה ׳אֱלֹהֶיךְ תִּירָא׳ לֹא כָתוּב, אֶלָּא כָּתוּב ׳אֶת יהו"ה׳. מַה זֶּה ׳אֶת׳? - זוֹ הַדַּרְגָּה הָרִאשׁוֹנָה, הַמָּקוֹם שֶׁל יִרְאַת הקב"ה, וְלָכֵן כָּתוּב תִּירָא, שֶׁשָּׁם אָדָם צָרִיךְ לִירָא לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ (הקב"ה), מִשּׁוּם שֶׁהוּא (בֵּית) דִּין.

בלשון הזוהר

כְּתִיב, ׳אֶת יהו"ה אֱלהֶיךָ תִּירָא אוֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִשָּׁבֵעַ׳ (דברים י, כ-כא) - הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל תָּא חֲזֵי, ליהו"ה אֱלהֶיךָ תִּירָא לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳אֶת יהו"ה׳, מַאי ׳אֶת׳, דָּא דַרְגָּא קַדְמָאָה אֲתַר דַּחֲלָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב תִּירָא, דְּתַמָּן בָּעֵי בַּר נָשׁ לְדַחֲלָא קַמֵּי מָארֵיהּ (קודשא בריך הוא) בְּגִין דְּאִיהוּ (בי) דִּינָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ואתו תעבד - אות ברית קודש והעבודה למעלה

׳וְאֹתוֹ תַעֲבֹד׳ - זוֹ הַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעוֹמֶדֶת עַל הַדַּרְגָּה הַתַּחְתּוֹנָה הַזּוֹ, וְלֹא נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים. ׳אֶת׳ וְ ׳אֹתוֹ׳ זֶה עִם זֶה דְּבֵקִים וְלֹא נִפְרָדִים. מַה זֶּה ׳וְאֹתוֹ׳? - זֶה מְקוֹם בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, אוֹת לְעוֹלָמִים. שֶׁהֲרֵי עֲבוֹדָה לֹא שׁוֹרָה בְּ ׳אוֹת׳ וְאֵינוֹ לַעֲבֹד אֶלָּא לִירָא, אֲבָל הָעֲבוֹדָה הִיא לְמַעְלָה, וְלָכֵן ׳וְאֹתוֹ תַעֲבֹד׳. ׳וּבוֹ תִדְבָּק׳ - בְּמָקוֹם שֶׁהוּא דְּבֵקוּת לְהִדָּבֵק שֶׁהוּא גוּף שֶׁשּׁוֹרֶה בָּאֶמְצַע. ׳וּבִשְׁמוֹ תִשָּׁבֵעַ׳ - הַמָּקוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל הַדְּרָגוֹת. וְסִימָן לַדָּבָר - ׳וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם׳ (ירמיה ל, ט).

בלשון הזוהר

׳וְאוֹתוֹ תַּעֲבֹד׳. דָּא דַּרְגָּא עִלָּאָה דְּקָיְימָא עַל הַאי דַרְגָּא תַּתָּאָה, וְלָא מִתְפָּרְשָׁאן לְעָלְמִין. ׳אֶת׳ וְ ׳אוֹתוֹ׳, דָּא בְּדָא דְּבֵקִין וְלָא אִתְפָּרְשָׁן. מַאי ׳וְאוֹתוֹ׳. דָּא אֲתַר בְּרִית קַדִּישָׁא אוֹת לְעָלְמִין. דְּהָא פּוּלְחָנָא לָא שַׁרְיָא בְּ ׳אֶת׳ וְלָאו אִיהוּ לְמִפְלַח אֶלָּא לְמִדְחַל, אֲבָל פּוּלְחָנָא אִיהוּ לְעֵילָא, וּבְגִין כָּךְ ׳וְאוֹתוֹ תַעֲבֹד׳. ׳וּבוֹ תִדְבָּק׳. בְּאֲתַר דְּאִיהוּ דְּבֵקוּתָא לְאִתְדַּבְּקָא דְּאִיהוּ גוּפָא דְּשָׁרֵי בְּאֶמְצָעִיתָא. ׳וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׳ אֲתַר שְׁבִיעָאָה דְּדַרְגִּין. וְסִימָנִיךְ ׳וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם׳ (ירמיהו ל, ט).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קשר החבל על הבור - קשר המהימנותא קודם הירידה

מִשּׁוּם כָּךְ נִדְבַּק אַבְרָהָם בַּמְּהֵימְנוּתָא כְּשֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם וּכְשֶׁהָלַךְ לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. לְאָדָם שֶׁרָצָה לָרֶדֶת לְבוֹר עָמֹק, פָּחַד שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲלוֹת מִתּוֹךְ הַבּוֹר, מֶה עָשָׂה? קָשַׁר קֶשֶׁר אֶחָד שֶׁל חֶבֶל לְמַעְלָה מֵהַבּוֹר. אָמַר, הוֹאִיל וְקָשַׁרְתִּי קֶשֶׁר זֶה, מִכָּאן וָהָלְאָה אֶכָּנֵס לְשָׁם. כָּךְ אַבְרָהָם, בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, עַד שֶׁלֹּא יָרַד לְשָׁם קָשַׁר בַּתְּחִלָּה אֶת קֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא לְהִתְחַזֵּק בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יָרַד.

בלשון הזוהר

בְּגִין כָךְ אִתְדָּבַּק אַבְרָהָם בִּמְהֵימְנוּתָא כַּד נָחַת לְמִצְרַיִם וְכַד אֲזַל לְאַרְעָא דִּפְלִשְׁתִּים. לְבַּר נָשׁ דְּבָעָא לְנָחֲתָא גּוֹ גּוּבָא עֲמִיקָא. דָּחִיל דְּלָא יָכִיל לְסַלְקָא מִגּוֹ גּוֹבָא, מָה עֲבַד קָשַׁר חַד קִשְׁרָא דְּחֶבֶל לְעֵילָא מִן גּוֹבָא, אָמַר הוֹאִיל דְּקָשִׁירְנָא קִשְׁרָא דָא מִכָּאן וּלְהָלְאָה אִיעוּל תַּמָּן. כָּךְ אַבְרָהָם בְּשַׁעֲתָא דְּבָעָא לְנַחֲתָא לְמִצְרַיִם. עַד לָא יֵיחוּת תַּמָּן קְשַׁר קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא בְּקַדְמִיתָא לְאִתְתַּקְּפָא בֵּיהּ, וּלְבָתַר נָחַת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בתם לבבך נאמר לאבימלך - ולא נקיון כפים

אַף כָּךְ גַּם כְּשֶׁנִּכְנַס לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. מִשּׁוּם כָּךְ ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד׳ (משלי יב, יט). ׳וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר׳ - זֶה אֲבִימֶלֶךְ שֶׁאָמַר ׳בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי׳. וּכְשֶׁהֶחֱזִירוּ לוֹ מַה כָּתוּב? ׳גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת׳, וְלֹא כָתוּב נִקְיוֹן כַּפַּיִם.

בלשון הזוהר

אוּף הָכִי נָמֵי כַּד עָאל לְאַרְעָא דִּפְלִשְׁתִּים. בְגִין כָּךְ ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד׳ (משלי יב, יט). ׳וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר׳ - דָּא אֲבִימֶלֶךְ דְּאָמַר ׳בְּתוֹם לְבָבִי וּבְנִקְיוֹן כַּפָּי׳. וְכַד אֲהַדְּרוּ לֵיהּ מַה כְּתִיב ׳גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְּתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹאת׳, וְלָא כְּתִיב נִקְיוֹן כַּפַּיִם:

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

רגלי חסידו - זו אשתו שהשכינה עמה תמיד

׳וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא׳ (בראשית כ, ז). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר וְגוֹ'׳ (שמואל א ב, ט). ׳חֲסִידוֹ׳ כָּתוּב אֶחָד, וְזֶה אַבְרָהָם שהקב"ה שׁוֹמֵר אוֹתוֹ תָּמִיד וְלֹא מֵסִיר מִמֶּנּוּ אֶת שְׁמִירָתוֹ לְעוֹלָמִים. וּמַה שֶּׁאָמַר ׳רַגְלֵי׳ - זוֹ אִשְׁתּוֹ, שהקב"ה שָׁלַח שְׁכִינָתוֹ עִמָּהּ וְשָׁמַר אוֹתָהּ תָּמִיד.

בלשון הזוהר

׳וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא׳ (בראשית כ, ז). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר ׳רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר וְגו'׳ (שמואל א ב, ט). ׳חֲסִידוֹ׳ כְּתִיב חַד, וְדָא אַבְרָהָם דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לֵיהּ תָּדיר וְלָא אַעֲדֵי נְטִירוּ מִנֵּיהּ לְעָלְמִין. וּמַה דְּאָמַר ׳רַגְלֵי׳, דָּא אִתְּתֵיהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁדַּר שְׁכִינְתֵּיהּ עִמָּהּ וְנָטַר לָהּ תָּדִיר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ורשעים בחשך ידמו - המלכים שנהרגו בלילה ההוא

דָּבָר אַחֵר, ׳רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר׳ (שמואל א ב, ט) - אֶחָד, זֶה אַבְרָהָם, שהקב"ה הָלַךְ עִמּוֹ תָּמִיד כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַזִּיק לוֹ. ׳וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ׳ - אֵלּוּ אוֹתָם מְלָכִים שֶׁהָרַג הקב"ה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁרָדַף אַחֲרֵיהֶם.

בלשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר׳ (שמואל א ב, ט). חַד, דָּא אַבְרָהָם דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ תָּדִיר בְּגִין דְּלָא יֵיכְלוּן לְנָזְקָא לֵיהּ. ׳וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ׳. אִלֵּין אִנּוּן מַלְכִין דַּקַטַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא לֵילְיָא דְּרָדַף בַּתְרַיְיהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ויכם ולא ויכום - חילוק רחמים מן הדין לנקמת אברהם

זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ׳, זֶה הַלַּיְלָה שֶׁנִּקְשַׁר בַּחֹשֶׁךְ וְהָרַג אוֹתָם, בחשכה של הלבנה (כתם פז), והוא חשך הדין הקשה שמצד יצחק, שממנו יוצאת קליפת חשך (הרח"ו) וְאַבְרָהָם רָדַף וְהַלַּיְלָה הָרַג אוֹתָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם׳. ׳וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה׳ - זֶה הקב"ה שֶׁחִלֵּק רַחֲמִים מִן הַדִּין כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת לְאַבְרָהָם, מיני נקמות: שלא יהיה להם שריד ופליט בכח הרחמים, ושימותו במכה אכזרית (או"י). והוא כי הלילה עד חצות דין ומחצות ואילך רחמים, והקב"ה חלק את הלילה והפריד הרחמים מן הדין (או"י) וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ׳. ׳וַיַּכֵּם׳? הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב ׳וַיַּכּוּם׳! אֶלָּא זֶה הקב"ה. שהוא אחד ולכן 'ויכם' בלשון יחיד (קרני אור) ׳כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ׳ - שֶׁהוּא וֶאֱלִיעֶזֶר הָיוּ לְבַדָּם. ו'כח' הוא הימין, כמו 'ימינך ה' נאדרי בכח' (מהרח"ו). ו'חסידו' שבפסוק הוא אברהם, ו'איש' הוא אליעזר (או"י), ולא הלך להילחם אלא לפדות את לוט בממון רב, ובטח כי השכינה באוכלוסיה סביביו (כתם פז)

בלשון הזוהר

הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ׳, דָּא לֵילְיָא דְּאִתְקַשַּׁר בַּחֲשׁוֹכָא וְקָטַל לוֹן, וְאַבְרָהָם רָדִיף וְלֵילְיָא קָטִיל לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם׳. ׳וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּפָלִיג רַחֲמֵי מִן דִּינָא בְּגִין לְמֶעְבַּד נוּקְמִין לְאַבְרָהָם, וּבְגִין כָּךְ ׳וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ׳. ׳וַיַּכֵּם׳, ׳וַיַּכּוּם׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ׳. דְּאִיהוּ וְאֱלִיעֶזֶר הֲווּ בִּלְחוֹדַיְיהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

צערו של לוט הוציאו - ולא סמך על הנס

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, וַהֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁנֵּזֶק מָצוּי שֶׁלֹּא יִסְמֹךְ בֶּן אָדָם עַל הַנֵּס, וְלֹא הָיָה מָקוֹם שֶׁהַנֵּזֶק מָצוּי כְּמוֹ זֶה שֶׁאַבְרָהָם הוֹלֵךְ אַחַר חֲמִשָּׁה מְלָכִים לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וְלַעֲרֹךְ קְרָב. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כְּשֶׁהָלַךְ אַבְרָהָם עַל זֶה, לֹא הָלַךְ לַעֲרֹךְ קְרָב וְלֹא סָמַךְ עַל הַנֵּס, אֶלָּא צַעֲרוֹ שֶׁל לוֹט הוֹצִיא אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ, וְלָקַח מָמוֹן לִפְדּוֹת אוֹתוֹ, וְאִם לֹא - שֶׁיָּמוּת יַחַד אִתּוֹ בְּתוֹךְ שִׁבְיוֹ. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא רָאָה שְׁכִינָה שֶׁמְּאִירָה לְפָנָיו וְכַמָּה צְבָאוֹת סְבִיבוֹ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה רָדַף אַחֲרֵיהֶם, והקב"ה הָרַג אוֹתָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ׳.

בלשון הזוהר

רַבִּי יִצְחָק אָמַר וְהָא תָּנִינָן בְּאֲתַר דְּנִזְקָא שְׁכִיחַ לָא יִסְמֹךְ בַּר נָשׁ עַל נִיסָא, וְלָא הֲוָה אֲתַר דְּנִזְקָּא אִשְׁתְּכַח כְּהַאי דְּאַבְרָהָם אָזִיל בָּתַר חֲמִשָּׁה מַלְכִין לְמִרְדַּף בַּתְרַיְיהוּ וְלַאֲגָחָא קְרָבָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כַּד אָזִיל אַבְרָהָם לְהַאי לָא אֲזַל לַאֲגָחָא קְרָבָא, וְלָא סָמַךְ עַל נִיסָא, אֶלָּא צַעֲרָא דְלוֹט אַפְקֵיהּ מִבֵּיתֵיהּ, וְנָטִיל מָמוֹנָא לְמִפְרַק לֵיהּ, וְאִי לָאו דִּימוּת בַּהֲדֵיהּ גּוֹ שִׁבְיָהּ. כֵּיוָן דְּנָפַק חָמָא שְׁכִינְתָּא דְּנָהֲרָא קַמֵּיהּ וְכַמָּה חֵילִין סָחֳרָנֵיהּ, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא רָדַף בַּתְרַיְיהוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָטִיל לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

השתתפות יצחק עם אברהם - ובלעדי השמאל לא נדחו

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, סוֹד הוּא, ׳רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר׳ (שמואל א ב, ט) - זֶה אַבְרָהָם. וּכְשֶׁיָּצָא, הִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ יִצְחָק וְנָפְלוּ לְפָנָיו, וְאִם לֹא שֶׁהִשְׁתַּתֵּף יִצְחָק יַחַד עִם אַבְרָהָם, לֹא הֻשְׁמְדוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ׳. ׳כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ׳ - אַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּחַ נִמְצָא תָמִיד בַּיָּמִין, אִם לֹא הָיָה בְּצַד הַשְּׂמֹאל לֹא הָיוּ נִדְחִים לְפָנָיו.

בלשון הזוהר

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר רָזָא אִיהוּ, ׳רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר׳ (שמואל א ב, ט), דָּא אַבְרָהָם. וְכַד נָפַק אִשְׁתַּתַּף יִצְחָק בַּהֲדֵיהּ וְנָפְלוּ קַמֵּיהּ, וְאִי לָאו דְּאִשְׁתַּתַּף יִצְחָק בַּהֲדֵיהּ דְּאַבְרָהָם לָא אִשְׁתֵּצִיאוּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ׳. ׳כִּי לא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ׳ - אַף עַל גַּב דְּחֵילָא אִשְׁתְּכַח תָּדִיר בְּיָמִינָא, אִי לָא הֲוָה בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא לָא אִתְדַּחְיָין קַמֵּיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

האוהב את קונו - נשמר בכל דרכיו תמיד

דָּבָר אַחֵר ׳רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר׳ (שמואל א ב, ט) - בְּשָׁעָה שֶׁבֶּן אָדָם אוֹהֵב אֶת הקב"ה. הקב"ה אוֹהֵב אוֹתוֹ בְּכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה וְשׁוֹמֵר דְּרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יהו"ה יִשְׁמָר צֵאתְךְ וּבוֹאֶךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׳ (תהילים קכא, ח).

בלשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר׳ (שמואל א ב, ט), בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ רָחִים לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לֵיהּ בְּכָל מַה דְּאִיהוּ עָבִיד וְנָטִיר אָרְחוֹי כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳יהו"ה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׳ (תהילים קכא, ח).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חביבות אברהם - לא חס על שלו כדי להדבק

בֹּא רְאֵה כַּמָּה חֲבִיבוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לקב"ה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ, לֹא הָיָה חָס עַל שֶׁלּוֹ כְּלוּם, אֶלָּא רַק כְּדֵי לְהִדָּבֵק בקב"ה, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר׳ (שמואל א ב, ט). וְזוֹהִי אִשְׁתּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ׳. וְכָתוּב ׳כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ׳.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כַּמָּה חֲבִיבוּתֵיהּ דְּאַבְרָהָם לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּבְּכָל אֲתַר דְּהֲוָה אָזִיל לָא הֲוָה חָיִיס עַל דִּילֵיהּ כְּלוּם, אֶלָא בְּגִין לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְגִין כָּךְ ׳רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר׳ (שמואל א ב, ט). וְדָא הִיא אִתְּתֵיהּ, דִּכְתִיב ׳וַאֲבִימֶלֶךְ לא קָרַב אֵלֶיהָ׳. וּכְתִיב ׳כִּי עַל כֵּן לא נְתַתִּיךָ לִנְגֹעַ אֵלֶיהָ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

היא אומרת והוא מכה - דין פרעה ואבימלך בלילה

בְּפַרְעֹה מַה כָּתוּב? ׳וַיְנַגַּע יהו"ה אֶת פַּרְעֹה וְגוֹ'׳ (בראשית יב, יז) ׳עַל דְּבַר שָׂרַי׳. הִיא אָמְרָה, והקב"ה הָיָה מַכֶּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר׳. ׳וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ׳ - אֵלּוּ פַּרְעֹה וַאֲבִימֶלֶךְ, שהקב"ה עָשָׂה בָהֶם דִּינִים בַּלַּיְלָה. ׳כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ׳. מִי זֶה ׳אִישׁ׳? זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב ׳וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ וְגוֹ'׳.

בלשון הזוהר

בְּפַרְעֹה מַה כְּתִיב, ׳וַיְנַגַּע יהו"ה אֶת פַּרְעֹה וְגו'׳ (בראשית יב, יז) ׳עַל דְּבַר׳. אִיהִי אָמְרָה וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה מָחֵי, וּבְגִין כָּךְ ׳רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר׳. ׳וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ׳, אִלֵּין פַּרְעֹה וְאֲבִימֶלֶךְ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבַד בְּהוּ דִּינִין בְּלֵילְיָא. ׳כִּי לא בְּכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ׳. מַאן ׳אִישׁ׳, דָּא אַבְרָהָם, דִּכְתִיב ׳וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ וְגו'׳:

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳וה׳ פקד את שרה

השטן העומד לשטנו בשעת הסכנה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.